אז... לכבד ערב חג, פרק חדש דנדש (הבטחתי ואני מקיימת-הפרקים עולים בקצב ממש ממש טוב...) אז מקווה שתאהבו .
חג שמחחח❣👇שבוע עבר מאז ראיתי אותו לאחרונה,
שבוע עבר מעז עזבתי את דירתו.
שבוע מוצף במחשבות, רגשות ..
שבוע שבו הרגשתי שחלק ממני כבוי וחסר , חוסר חשק לעשות דברים, התעצבנות מכל פיפס, ובעיקר מחשבות מציקות שמטרידות את ראשי.שבוע עבר והרגשתי איך אני מתחרפנת.
שבוע עבר וניסיתי להבין מה עשיתי לא בסדר .
שבוע עבר ואין לי מושג מה מצבה של אימו של ליאון , שבוע עבר ואין לי מושג מה מצבו של ליאון עצמו.שבוע אני מוצאת את עצמי יושבת בחצר הקידמית של הבית , עומדת ליד השער של הכניסה, מעיפה מבטים קטנים אל עבר חלון ביתו . וכלום. מאז אותו יום ארור לא ראיתי אותו יוצא לגינה , לא יוצא מהשער , ואפילו לא פותח את החלון.
משהו פה מוזר ממש , ואני לא יודעת מה זה וזה שיגע אותי ככ!!!
החלטתי שדיי! ׳תעשי עם עצמך משהו׳ הקול במוחי אמר לי , ולראשונה בשבוע הזה החלטתי להקשיב לו. סימסתי לנויה שעוד שעה אני אצלה (ביקור פתע קטנטן... אופס.)הקמתי את עצמי בכוח ממיטתי, הבטתי במראה וראיתי מפלצת שלא עשתה עם עצמה כלום במשך שבוע!
לבשתי ג'ינס שחור ארוך עם קרעים מעטים בבירכיים, שמתי פוטר דק בורדו , נעלי אולסטר בורדו גבוהות, ובחרתי להתאפר קצת מעושן ...
סיימתי להתארגן ומשום מה הייתי דיי מרוצה מהמראה הגותי שהכי לא מתאים לי בעולם, עד ... שקלטתי איך השיער שלי נראה .
״אווח זה תמיד קורא לי״ נאנחתי בכעס.אחרי הרבה התעסקויות מיותרות שלא תרמו בכלום, ואפילו החמירו את המצב . החלטתי שמספיק! בימים אחרים אולי הייתי נישארת שעה כדי להסתדר, אבל היום? פשוט אני לא מרגישה טעם.
שמתי על ראשי כובע גרב שחור וחם שתיאר בדיוק את המצב שלי, כי פשוט לא היה אכפת לי שאנשים ידעו.״לגמרי״ מלמלתי לעצמי שהבטתי פעם אחרונה במראה .
------------------------------------------
יצאתי החוצה לכיוון השער , אני כבר מאחרת ב10 דקות מלמלתי לעצמי תוך הסתכלות בשעון.
הבטתי מבט אחרון בחלון ביתו של ליאון.
אווח אני יודעת שאני צריכה להרפות מזה , אבל.. אני פשוט לא יכולה. נאנחתי ממחשבותיי.באתי להסתובב עד שהוא הופיע בפתח דלתו.
הייתי בשוק .
שבוע עבר מאז ראיתי את העניים המטריפות האלה . שבוע .. שבוע עבר מאז זה נגמר.״היי.. אשלי״ הוא מלמל לעברי בעוד הוא מתקרב אליי , חולצת התכלת המכופתרת שלו לבושה עליו בטוב טעם והבושם הגברי שלו מגיע אליי מקילומטרים.
״אני.. אני רוצה להסביר״ הוא אמר מתבייש מעביר יד בשיערו השטני.
״אתה לא צריך להסביר דבר״ אמרתי כפקעת עצבים, למרות שכל כך רציתי שיסביר לי למה.
סובבתי את גבי לכיוון השער , יד ימין שלי כבר אוחזת בידית , באתי לפתוח ולצאת, עד ששמעתי טריקת דלת נוספת.
סובבתי את מבטי , ואוי כמה שהצטערתי על כך.זוהר נגלתה לנגד עניי , יוצאת מדלת ביתו של ליאון לבושה גם היא מתוקתקת כולה בשמלה ורדרדה צמודה במעט.
״כולה עבר שבוע״ אמרתי לו והבטתי בו במבט נגעל , יוצאת מהשער מנסה להשאיר את הרגשת הגועל והבושה שחוויתי כרגע מאחוריי.
אז...איך?
YOU ARE READING
מה אני בלעדיך ..?
Romanceמה קורה שהאהבה הישנה של אשלי עוברת לגור בבית שהוריה משכירים מתחת לביתה ? -רגע רגע בואו נחזור שנייה אחורה - אשלי כמו שאמרתי היא בת 15 טיפוסית. יש לה חברות, ידידים, היו לה כבר כמה חברים, היא לא עשירה אבל גם לא ענייה, היא רוקדת באופן מקצועי ומקדישה...