Good girl love bad boy?❤️

פרק 6

״ אתה חייב לספר לי מה אמרת לאחיות שלך שיצאת מהבית. ״ אני שואלת בסקרנות גמורה.
״ האמת רק נועה הייתה בבית, ליאן בעבודה.
היא לא שאלה יותר מידי שאלות, אמרתי לה שאני הולך לסגור כמה דברי עבודה ואני אחזור. הזמנתי לה אוכל והלכתי ״
״ אז אני הדברי עבודה שלך, הבנתי אותך ״ אמרתי והוא חייך חיוך קטן.
ממתי הבן אדם הזה מחייך?
״ ואתה אח ממש חמוד ״ אני אומרת בחיוך ובטוחה שאני נראת כמו איזה כלב קטן שמחכה שייזרקו לו אוכל מהשולחן.
״ זה נוהל.. אני רוב הזמן לא בבית. או בעסקים או במשרד. את יכולה לשאול מה היא אוכלת תראי שזה מה שהיא תגיד לך. ״
קצת התבאסתי לשמוע שהן כל הזמן רק שתיהם בבית והוא עובד. אבל נראה שהוא באמת אוהב אותם.
״ הן כל הזמן מספרות לי שהן מאוד אוהבת אותך שתדע, גם שאנחנו לא אומרות אני עדיין אוהבות.״ אני אומרת לוגמת עוד שלוק מהקולה זירו
״ בבקשה הינה המנות שלכן, תהנו ״
אחרי עוד שעה לפחות, אנחנו יורדים שוב במעלית המפחידה.
שהגיע החשבון הוא פשוט לא נתן לי לשלם, והוא אפילו קצת כעס-נעלב שהתווכחתי על זה. אז פשוט לא הייתה לי ברירה. וזה ממש לא נעים לי, אני לא אוהבת שמשלמים עליי, ועוד מחיר כזה.
״ שתדע שזה ממש לא יפה שלא נתת לי לשלם, אפילו קצת. ״
״ אל תתחילי איתי עוד פעם עם זה. אני הבאתי אותך לפה אז אני שילמתי וזהו. ״
״ טוב טוב אל תפחיד אותי עוד יותר ״ אני אומרת ונותנת לו כיף.
״ לא התכוונתי להפחיד אותך או שתרעתי ממני.
אם הייתי רוצה שתשלמי חלק לא הייתי כועס על זה, נכון פחדנית ? ״
״ אז זה השם שלי? תינוקת ופחדנית ? ״
״ כן, אפילו שיניתי את השם שלך באנשי קשר. ״ הוא מראה לי ואני צוחקת.
׳ אור הלכתי לחברים, אני אחזור מאוחר אל תחכי לי לילה טוב קטנה, ליעד יחזור יותר מאוחר אוהב אותך ' עומר שולח לי את ההודעה הזו.
אנחנו ונכנסים לאוטו הפעם הגג סגור אפילו עם הגקט שלו היה לי קר , והוא שם שירים, חלק מהזמן אני שרתי והוא צחק עליי, שאני זייפנית.
״ פה ימינה ״
״ גברת פחדנית, אני יודע איפה זה ״
אני יוצא מהאוטו, וסוגרת אחרי את הדלת.
״ תודה, היה לי ממש כיף. ״ אני אומרת ומחייכת אלייו.
״ גם אני נהנתי מאוד, גרמת לי לחייך, משהו שלא קורה הרבה. ״ הוא אומר וזה משמח אותי.
אני מחבקת אותו, ומשתדלת לא להסניף יותר מידי את הריח הממגנט הזה שלו.
״ ביי, שוב פעם תודה. ״ אני מנופפת לו לשלום, והוא נשען על האוטו בחיוך חושף שיניים.

פיווו.
עברתי את זה, ואפילו יותר נהנתי ממה שציפיתי.
הוא ממש זרם, חייך וצחק.
אני מחפשת את המפתח בתיק שלי, ולא מוצאת אותו.
בבקשה שלא שכחתי אותו במסעדה, או בבית זה עוד יותר גרוע.
אני מתיישבת על הרצפה, מלכלכת את הג'ינס החדש שלי, ומוציאה את כל תכולת התיק על הרצפה בחיפוש אחר המפתח. יש בו את כל העולם חוץ מהמפתח שלי. אני מרימה את הטלפון על מנת להתקשר לרועי שיעזור לי, אולי לחזור לשם
״ גברת, זה שייך לך? ״
״ אמלה. נבהלתי. משוגע אחד! ״ אני נעמדת ומרביצה לו.
״ וואי תודה, ממש דאגתי שאני אצטרך עוד פעם לעלות לקומה האחרונה בבניין הזה לבד . ״ אני אומרת בצחקוק.
הוא עוזר לי לאסוף את הדברים לתיק. אני נעמדת ומנקה את המכנסיים.
״ תודה, בפעם השלישית להיום ״ אני אומרת ומחייכת חיוך קטן ומבויש.
הוא מתקרב אליי, ומתקרב. מזיז את השיער מהאוזן שלי, ולוחש לי.
״ זאת הפעם החמישית, תינוקת. ״
הוא מעביר בי צמרמורת קלה והולך לכיוון היציאה מבלי לאמר שום דבר נוסף.
ואני,
כמו מפגרת- נשארת לעמוד שם, בוהה בו, עד שהוא נעלם מהשדה הראייה שלי.

שבת שלום, פרק נוסף במוצש