Good girl love bad boy?❤️

פרק 49-

נקודת מבט אור -
שבוע בדיוק עבר, ואמא של רועי אמורה להגיע היום. ליתר דיוק בעוד חמש שעות וארבע דקות-
אני ? אני בכלל לא לחוצה ולא מסתכלת על השעון בכל 40 שניות.
״ אולי די? ״ לין דוחפת אותי בזמן שאני יושבת על המיטה
״ תתלבשי, נלך לאכול משהו בקניון ״ היא אומרת מושיטה לי ידיים בשביל לעזור לי לקום.
״ תני לי עשר דקות להתארגן ״ אני אומרת ויוצאת לחדר הארונות.
אני מתלבשת בחולצה ממותגת של רועי, וגינס רחב שחור אני נועלת נעלי נייק לבנות.
״ ואוו, ועברו רק תשע ״
״ מה? ״ אני שואלת כלא מבינה
״ תשע דקות. מי היה מאמין שתהיי מוכנה בזמן ? ״
״ לין , את פשוט בלתי ״ אני אומרת מיואשת ומניחה את המשקפי שמש על העיניים שלי.
״ מה בלתי? ״
״ בלתי נסבלת ! ״ אני אומרת ודוחפת אותה מחוץ לדלת
אני מתיישבת ברכב לצד לין, עם השירים המוזרים שלה.
״ נראה לי שאני אזמין קפה הפוך ״ אני אומרת ולין תוקעת לי מבט באמצע המסעדה
״ הפוך לארוחת צהריים? את בריאה בנפשך? ״
״ נו לין. כמה שנים את מכירה אותי בשביל לדעת שאני לא מסוגלת לאכול כלום שאני לחוצה ״
״ משהו קטן אור, תעשי לי טובה. רועי ידע שלא אכלת הוא הורג את שתינו במקום ״
״ לין, תסמכי עליי. הוא יבין אותי ״
״ טוב, אני כבר התייאשתי ממך ״ היא אומרת ומרימה את ידה לכיוון המלצרית בפעם השניה.

״ רועי? ״ אני אומרת שאני סוגרת אחריי את הדלת שאני נכנסת הביתה. לין הורידה אותי בכניסה והמשיכה לבית שלה היא הייתה חייבת ללמוד לבחינה שיש לה מחר בתואר שלה.
״ למעלה ״ הוא אומר ואני עולה בצעדים גדולים לכיוון החדר שלנו.
״ חולצה יפה ״ הוא אומר שאני נכנסת לחדר
״ היא שלך ״
״ בגלל זה אמרתי את זה ״
״ איי. זה רע ״ אני אומרת שהוא לועג לבגדים שלי. אני מניחה את התיק על השידה ונזרקת לידו
״  את הכי יפה ״ הוא מנשק את הצוואר שלי ומניח את כף היד שלו ליד האוזן שלי. אני מבחינה בכתמים כחולים/סגולים על כף היד שלו ועל האצבעות
״ מה זה? ״ אני מזיזה את עצמי ממנו ומרימה את היד שלו
״ סתם, אני אשים על זה קצת קרח וזה יעבור ״
״ מה, ממה זה? ״ אני נעמדת
״ נו זה סתם אמרתי לך.
דפקתי אגרוף לפנים של מישהו, ואחרי זה היד שלי נכנס בקיר גבס וזה עשה בו סדקים ״
״ כן זה ממש. ממש סתם ״ אני אומרת ומוציאה אנחת ייאוש מהפה שלי אני מורידה את הנעליים מהרגליים שלי ומניחה את היד על הראש שלי
״ אתה יודע שיש מצב שזה שבר, נכון? ״
״ זה לא שבר. תירגעי ושבי ״
״ אני לא.. אני פשוט לא מסוגלת עם האדישות המוגזמת הזאת שלך.
כל הכף יד שלך סגולה וחצי נפוחה ואתה אומר לי זה סתם. אתה יודע ששקרים ואדישות מוציאים אותי מדעתי, במיוחד במקרים האלה ״ אני מתיישבת על הכורסה הקטנה
״ די נו בואי לידי ״ הקול שלו היחיד שנשמע בחלל החדר
״ לא רוצה, אתה מעצבן ״ אני אומרת והראש שלי נקבר בין הרגליים
מכירים את זה שאתם בוכים מעצבים? זה פשוט ככה
״ אתה שם את עצמך במקום האחרון, כל הזמן. למה? ״
״ אור בואי הנה ״ הוא אומר בטון עמוק ורציני. היד השמאלית שלו מושכת אותי מהכורסה
״ יום אחד אני מרגישה בעננים איתך, כי אתה משתף אותי בדברים שקורים לך ויום אחר..- ״
״ עשיתי צילום ואין שבר. עכשיו את מפסיקה לבכות ? ״ הידיים שלו תופסות את הצוואר שלי
״ זה בכי מעצבים ״ הוא מרים אותי ומסתכל לי עמוק בעיניים
״ אני יודע שזה חשוב לך. אם לא את - לא הייתי בודק את זה והייתי נשאר ככה מבלי לראות רופא. וחוץ מזה אני לא אדיש כל כך ״
״ סליחה על ההתפרצות עצבים ״ אני מנשק ונושכת את הצוואר שלו
״ לא, בלי סליחה ״ הוא מחייך שהוא רואה שאני מחייכת
״ אני אוהבת אותך ״
אני נכנסת למקלחת שתרגיע אותי, אחריה אני מתלבשת בבגד גוף בגוון ניוד וגינס אפור כהה גבוהה.
אני מייבשת את השיער שלי עם פן, ורועי נכנס לבוש במכנס שחור עם חולצה בכל יד
״ איזה עדיף? ״
״ השחורה ״ אני אומרת והוא מתקרב ונושך לי את קצה הכתף
״ אווץ. נשרפתי שם וזה כואב ״  אני מניחה את הפן על הרצפה
״ אופס ״ הוא אומר וצוחק
״ שונאת אותך ״ אני מוציאה לו לשון והולכת לכיור להניח על זה מעט מים
״ קחי מספר, כנסי לתור ״ הוא אומר גורם לי להתקפע מצחוק.
״ אהבתי. 1-0 ״אני אומרת והוא מחייך
אני עונדת את התכשיטים והשעון הקבועים שלי ואני עומדת לידו שהוא נועל נעליים.
״ שמעתי שלא אכלת בצהריים ״
״ מה? מאיפה..-״
״ את כבר יודעת שאת המקורות שלי אני לא חושף ״
אם זאת לין - אני הורגת אותה
״ אתה יודע שאני לחוצה אני לא אוכלת כמעט שום דבר ״ אני אומרת מגלגלת עיניים ויושבת לידו
בשנה שעברה בכיתה יא, תקופת הבגרויות הייתה אסון אצלי. לפני כל בגרות הייתי בלחץ שיא ולא הייתי אוכלת יום שלם לפני. אמא שלי כלכך כעסה עליי באותה התקופה וזה היה בלתי נסבל.
״ ראיתי את זה ״ הוא אומר קם ומושיט לי יד
״ אני יודע, אבל הערב תאכלי כמו שצריך. לא מתאים לי לסיים בבית חולים ״ הוא מנשק את קודקוד הראש שלי.

״ בוס ״ הקול של דניס נשמע מחוץ לדלת
״ יש פה מישהי שטוענת שהיא אמא שלך, אני לא יודע איך היא נראת אני צריך שתרד לדלת ״
״ כנראה היא הקדימה, אני בא ״ היא אומר וצעדים מתרחקים נשמעים
״ בואי ״ הוא תופס את היד שלי ואנחנו יורדים למטה.
אישה בשנות הארבעים-חמישים לחייה נכנסת בדלת, שערה שחור קצר ואת צבע העיניים שלה היה ניתן לזהות מרחוק, בדיוק כמו של רועי.
״ היי, אני אור ״
״ אמה ״ היא מציגה את עצמה ולוחצת את כף היד שלי
״ חשבתי שניפגש כבר במסעדה ״ הוא אומר לכיוונה
״ כן, אבל הגעתי לעיר מוקדם יותר. אז חשבתי שאגיע לפה ננצל קצת את הזמן להיכרות וניסע לשם ״
״ את רוצה לשתות משהו בנתיים? ״
״ אני אשמח לנס על חלב, חצי כפית סוכר ״ היא אומרת בחיוך נחמד
״ בכיף ״ אני אומרת מכינה לה ומגישה לה. אנחנו יושבים על הספה בסלון.
״ אולי תספרי לי קצת על עצמך? ״ הוא אומרת ומסדרת המשקפיים שנחו על עינייה עם מסגרת שחורה.
״ קוראים לו אור כמו שכבר אמרתי. יש לי שני אחים גדולים, גדלתי רק עם אמא שלי. מצטערת אבל אין לי משהו מעניין לספר לך ״ אני אומרת בחיוך מתנצל.
היא מספרת לי קצת על עצמה ועל רועי בכיתה א׳.
״ אוי, רגע. לא אמרת לי בת כמה את? 20?22? ״ היא שואלת ואני בולעת רוק באיטיות
״ לפני שלושה חודשים חגגתי 18, סיימתי כבר לימודים ״ אני אומרת והיא נחנקת מהשתייה שלה
״ את בסדר? ״ אני שואלת מניחה יד על הכתף שלה
״ אור תביאי את המגבונים מהחדר אורחים פה ממול ״ רועי אומר ואני קמה
אני הולכת במהירות בצעדים גדולים לכיוון החדר,
אמרתי משהו לא במקום?
אני מוצאת את האריזה ומוציאה חבילה אחת, אני בולמת את עצמי שאני שומעת את השיחה בינהם.
״ אתה נורמלי? אתה יוצא איתה כבר כמה חודשים והיא רק בך 18? לצאת עם קטינות, ככה חינכתי אותך? ״
״ ככה חינכת אותי? את לא חינכת אותי. את וחינוך לא הולכים ביחד. השארת אותי לבד לגדל את האחיות שלי. את באמת רוצה לדבר על חינוך?
מה אכפת לך בכלל, מה את שופטת אותה על פי הגיל שלה? ״
״ מה זאת אומרת מה אכפת לי? אתה הבן שלי רועי. וודאי שיהיה אכפת לי הגיל של בת הזוג שלך. ואם זה גיל כזה, כדאי שתפרדו מיד ״
״ לא את פשוט.את בחיים לא תשתני אה? ״
״ תצטרך לבחור מותק שלי, זה אני או היא ״ היא מציבה לו אולטימטום.

נקודת מבט רועי -
צעדי ריצה נשמעים, אור מגיעה ודמעה אחת נופלת מהפנים שלה. היא מניחה את המגבונים על הספה
״ אני חייבת ללכת ״ היא אומרת מסתכלת על אמא שלי ויוצאת בריצה מחוץ לבית. יופי.
״ את כל כך דוחה, שאני נגעל שאת אמא שלי. את המיץ של הזבל וחוץ מכסף את לא צריכה ממני שום דבר. חצי שנה לא ראית את הפרצוף שלי והדבר הראשון שאת עושה זה לשפוט את האישה שלי על פי הגיל שלה.
ההתנהגות שלה הרבה יותר בוגרת משלך, עכשיו קחי את עצמך ותלכי מפה. אני לא רוצה איתך שום קשר. ״
״ רועי תירגע, בואי נלך רק שנינו למסעדה ואני אעזור לך לבחור החלטה נכונה להצעה שלי ״
״ אני לא הולך איתך לשום מקום, את לא מבינה? קחי את החפצים שלך ותעופי מפה. אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שלי, ותשכחי ממני. שקל אני לא מעביר לך, תתמודדי לבד. ״
״ רועי.. ״
״ אני שונא אותך. תלכי מפה ״ אני צורח עלייה והיא מרימה את התיק שלה
״ לפני שאני לא אשלוט בעצמי ״ היא יוצאת מהדלת והדבר הראשון שאני רואה אותו אני מרים ומרסק על הדלת
״ איך יצאתי הבן של האישה הדוחה הזאת, איך? ״

אאחל לכולם שבת שלום,
ספרו לי מה חשבתם על הפרק ? 🤎