פרק 46-

3K 145 22
                                    

ערב טקס הסיום-
״ איך פשוט איך אחרי כל מה שכתבתי לו, הוא לא חוזר אליי באיזה שיחה או הודעה, פשוט כלום? ״ אני אומרת בזמן שליאן מאפרת אותי
״ צודקת, אבל את חייבת להפסיק לדבר.את מזיזה אותי ״ ליאן משתיקה אותי
״ חרא על רועי עכשיו, את שומעת אותי? הוא לא יהרוס לך את מה שעבדת עליו כל כך קשה. תתרכזי רק בשלך ותתני את מופע חייך ״
נעה אומרת וגורמת לי לצחקק.
אני מתלבשת בבגד הראשון מתוך שניים שאני לובשת במופע הזה בשביל הפתיחה, אני ליה ועוד ילד מהשכבה פותחים את הטקס.
״ קחי נשימה אור, מתחילים ״ ליה מחבקת אותי ואנחנו נכנסים לבמה.
״ ברוכים הבאים לטקס מסיימים 2020, מחזור כ״ג ! ״ אני אומרת הקול חזק עם החיוך המזויף הגדול ביותר לתוך המקרפון ומחיאות הכפיים נשמעות חזק בהיכל
״ אז, מעט לפני שנתחיל את החלק האומנתי. יש לנו מעט נאומים ותעודות למצטייני השכבה ״ ליה אומרות ואנחנו יוצאים למאחורי הקלעים.
על אמת השלב של הנאומים אף פעם לא עניין אותי באף טקס מסוג כזה אבל הבנתי שהפעם זו הפעם האחרונה שאני אחווה את השלב הזה, מכובדים עולים אחד אחר השני ומברכים אותנו ליציאה לדרך החדשה לאחר 12 שנות לימוד.
אפילו יצא לי לדמיין את רועי עולה לבמה ומצטער מול כולם אבל זה היה רק רגע דימיוני ומטופש ואני רצה להחליף בגד לחלק הבא.
״ חיוך, בבקשה. אני יודעת שקשה לך, אבל תתני את כל מה שאת יכולה אם לא בשביל עצמך אז בשבילי ״ מירב מניחה את היד שלה על הכתף שלי בשיר הראשון שלי ואני מודה לה.
נועה וליאן חזרו קצת מבוהלות, ניסתי לדבר איתן אבל כבר הייתי צריכה לעלות. בזמן השיר ממש לקראת הסוף שלו ראיתי מישהו שנעמד ליד אמא שלי אבל הייתי חייבת לרדת מהבמה.
״ זה הוא ״ ליאן אומרת בזמן שהיא סוגרת לי את החולצה הלבנה
״ איך זה הגיוני? הוא אמר שהוא לא בטוח יספיק להגיע בכלל ״
״ כנראה הוא הספיק ״ ליאן אומרת ומסובבת אותי למראה
״ גם אם זה הוא.. - ״
״ אני יודעת, תירגעו. אני אשאר רגועה אני אמשיך לשיר. זה שיר אחרון בכל מקרה ״ אני מחבקת אותן וכל אחת הולכת למקום שלה.
מסך ענק ירד ועליו הוקרנה מצגת עם תמונות ורגעים של כיתה. אני ואיתמר השותף שלי לשירת הפזמון נכנסנו ממש רגע לפני הפזמון של השיר.
ראיתי אותו, והייתי בטוחה במיליון אחוזים שזה הוא ועדיין, הצלחתי לשמור על איפוק, הבעת פנים רגילה ועל חיוך מרוח על כל פניי.
״ לכל סיום יש התחלה חדשה
ותמיד הפרידה היא קשה ״ איתמר שר וחייך
״ זה הוא הזמן זה היום זה הרגע, החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע ״ זה היה השורות האהובות עליי בשיר שרתי אותן בחיוך רחב
״ החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים ״ שנינו שרנו ביחד ואט אט יחד עם הנהיגה הכיתות החלו להיכנס לפי הסדר כולם עם כובעים שחורים שחובשים כל שנה בטקס הסיום.
״ זה הוא הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי מכל הכבישים
זה הזמן זה היום זה הרגע
החופש קורא לי לצאת לחיים חדשים ״ כולם שרו את השורות הללו בסוף השיר ושהוא הסתיים כולם זרקו את הכובעים באוויר.
כל הפזמון הזה רק סידר לי את הראש והראה לי כמה אני חייבת להלחם על הזוגיות שלי ושל רועי. היה לו מספיק זמן להירגע, ואם הוא לא היה מוכן לדבר פנים מול פנים אני אעמוד לו עם מגפון מחוץ לבית.

Good girl love bad boy?❤️Where stories live. Discover now