פרק 21

4.3K 165 12
                                    

הוא מוביל אותי אחריו עד לחדר האחרון בקומה, שהיה החדר שלו.
זה היה משרד ענקי שולחן גדול עם טונות של דפים, מחשב, טלוויזיה, הרבה מגירות וארונות.
רועי לא מדבר על מה שהיה בחוץ, הוא נכנס ומתחיל לעבוד.
מידי פעם אני עוזרת לו בחתימות, סידור הדפים, הדפסה. מידי פעם עשיתי גם שטויות, כמו לקעקע את החותמת שלו לאורך היד שלי, ופעם אחת על כף היד שלו.
זה היה כמו יום בעבודה של ההורים שהייתי קטנה.
״ יש לך כוח ללכת למועדון ההוא, או שאני אוריד אותך בבית ? ״ הוא שואל אחרי שסיימנו לאכול. אני בקושי אכלתי משהו.
״ יש לי כוח ״ אני אומרת ומשחקת באצבעות הגדולות שלו.
והמון מחשבות רצות לי בראש, למה היא עשתה את זה? כמה זמן היא מנסה לפלרטט איתו והיא לא מקבלת יחס?
או שאולי הייא כן קיבלה ממנו יחס מתישהו?
עד שהוא מסיים, אני מדברת עם אמא שלי בטלפון, ואחר כך אנחנו יורדים לאוטו.
הוא מדלק את הרדיו, אני מכבה, ושוב - הוא מדליק ואני מכבה.
״ מה יש לך? ״ הוא שואל ומושיט את היד שלו להדליק שוב את הרדיו ואני חוטפת אותה ומניחה אותה על הירך שלי בתקווה שיעשה לי נעים כמו תמיד,
״ לא בא לי מוזיקה עכשיו. ״ אני אומרת והוא עושה לי נעים- יש ניצחתי.
״ למה אתה לא מדבר על מה שהיה בבוקר ? ״ אני מוסיפה בשאלה ובוחנת אותו שהוא נוהג
״ מה יש לדבר על זה ? ״
״ לא יודעת, תגיד לי אתה. ראיתי שהיית עצבני אחרי זה, אל תגיד שלא״
״ בטח שאני אהיה עצבני, מה עבר לה בראש, שהיא פותחת את הפה המסריח שלה ומעיזה לדבר אלייך ככה? מה היא רוצה שאני אהרוג אותה ? ״
״ לא.. היא רוצה משהו אחר, ואני בטוחה בזה אחרי שראיתי לאן העיניים שלה פוזלות ״
״ מה ? ״
״ היא רוצה שתספק אותה, מה אתה חושב? כל החזה שלה בחוץ בשביל שתתרשם, והיא לא הפסיקה לשלוח לך מבטים, סליחה כן? אבל מפלרטטים מאוד ״
״ היא מעניינת לי תביצה, זה לא מרשים אותי..״ אני מביטה בו משתדלת לא לפעור יותר מידי את העיניים והוא מפסיק את המשפט הזה.
״ לא חשבתי שאת עד כדי כך מקנאה לי ״ הוא אומר ברכושניות, והלחיים שלי הופכות לאדומות.
״ אם מישהו רק היה מעיז לשלוח לי מבט אחד מכל המבטים שהיא שלחה לך, אתה היית יורה בו במקום. אז תשתוק ״ אני אומרת והוא מחייך, שנינו יודעים שאני צודקת.
״ בכל מקרה. אני דווקא אוהב שאת מקנאה לפעמיים. אני חייב להגיד שהרשמת אותי עם איך שדיברת בפנייה ״
״ יופי ״ אני אומרת מעוצבנת מכל המצב הזה
״ אור נו... ״ הוא אומר אחרי שהוא מכבה את פעילות הרכב בחניון הזה שרק הוא ועוד רכב שחור חנו בו.
״ מה אתה אומר לי נו? בא לי הביתה בוא נסיים פה ותחזיר אותי״ אני אומרת משחררת את החגורה ובאה לצאת מהרכב, אבל הוא נעל אותו.
על מי נפלתי, שהשם יעזור אותי.
״ את יודעת את זה שאני אוהב רק אותך נכון? ״ הוא אומר ומסדר את השיער שלי מאחורי האוזן שהוא מביט בעיניים שלי,
שומעים כלום, רק את השקט.
״ כן ״ אני עונה אחרי שתיקה שהרגישה כמו נצח
״ אז למה את לוקחת את זה כזה קשה ? ״
״ ככה. כי זה מפריע לי רועי, אתה יודע שאני בחיים לא אומרת לך משהו על כל הבנות מסביבך.
אבל מה אם היא הייתה עושה לך ככה כל יום? ואתה פשוט קר, זה לא מזיז לך. שזה יכול להיות אפילו עוד יותר מעצבן ״
״ בדיוק אור. אני קר זה לא מזיז לי, לא אכפת לי ממנה את לא מבינה? אמרתי לך כבר שהיא לא מעניינת לי שום דבר ומה שהיא מנסה לעשות לא מרשים אותי באף בצורה.
ובואי נגיד שהיא הייתה עושה את כל יום כמו שאת אומרת, אז? מה קרה? אני איתך, ואני תמיד רוצה לחזור רק אלייך, ואני חושב רק עלייך.
את צריכה להבין שאני לא רוצה אף אחת אחרת חוץ ממך ״  הוא אומר ואני שותקת.
לא ידעתי מה להגיד, הפה שלי התנתק מהגוף ולא עניתי.
״ לא התכוונתי שתכעס, מצטערת ״ אני אומרת אחרי כמה שניות ארוכות, ודמעה בוגדנית וקטנה נופלת ממני. היה אפשר לראות את המבט בעיניים של רועי מתרכך.
״ די את לא בוכה. את יודעת שאני לא יכול לראות את זה ״ הוא אומר ונותן נשיקה קרוב לעין שלי.
״ אני לא בוכה.. ״
״ רוצה הביתה ? ״ הוא שואל ואני מסרבת, אני לא רוצה שהוא יצטרך לנסוע שוב ושוב.
״ בואי, נעשה את זה מהר ״ הוא מבטיח לי ומגיע לפתוח לי הדלת.
המקום היה נראה כל כך שונה שאין בו אנשים, אנחנו עולים למעלה ושם יש דלת גדולה שנראתה כמו הקיר, אין לי מושג איך אבל רועי פתח אותה. גם שם היה לו משרד, אבל הוא היה חשוך יותר.
גם שם אני עוזרת לו, ובשלב מסוים מתייאשת ונזרקת על ספה קטנה ויפה שהייתה בחדר.
אני יוצאת מהמשרד במטרה לעשות סיבוב במועדון.
״ הכל בסדר גברת דיין? תצטרכי עזרה? ״ אחד המאבטחים מציע
״ לא. אני מסתדרת תודה.. ״
״ דרך אגב, השם משפחה שלי הוא לא דיין. ״ אני מוסיפה ומסתובבת
״ מצטער, אלו הוראות מהבוס ״ הוא אומר ואני מגלגלת עיניים.
אני מסתובבת בקומה השניה, שלא הייתה מעניינת בכלל, בקומה הראשונה שהיה המועדון עצמו, הוא היה נראה גדול יותר מפעם שעברה, מסודר יותר, הכל נראה שונה שזה ריק ומלא בתאורה.
אני מצלמת תמונה מהמקום, ליד השירותים איפה שהייתה אותה תקרית ושולחת ישר ללין, במטרה שתצחק קצת.
בכל הדרך חזרה הוא מנסה לשכנע אותי לבוא אליו, הוא יכין משהו טעים ונראה את הסדרה הקבועה שלנו, והוא יחזיר אותי מאוחר יותר, אבל הדבר היחיד שרצית זה להתקלח ולישון.
״ לילה טוב תינוקת שלי ״ אני מוצאת את עצמי מונחת במיטה פוקחת את העיניים באיטיות.
״ איך הגעתי לכאן? ״ אני תוהה.
״ נרדמת. לא יכלתי להעיר אותך ״ הוא אומר ומלטף את הפנים שלי.
״ לילה טוב אני אוהבת אותך, תסע לאט ״
״ אוהב אותך יותר ״

3:42
אני מתעוררת לפנות בוקר וזו השעה שאני רואה על השעון, מאז שחזרתי מבית חולים אני באמת לא ישנה טובה, אבל הפעם קמתי מצחקוקים ורעש מלמטה. אני שמה נעלי בית ויורדת למטה בשקט.
״ די שקט. אתה תעיר את המשפחה שלך ״ אני שומעת קול של נקבה מוכר מאוד .
״ אופס .. ״ אני שומעת את הקול של עומר, אני בטוחה במיליון אחוזים שזה הקול שלו, למה הוא ער עכשיו?
אני מגיעה למטבח ורואה את אח שלי - עומר,
מתנשק עם ...
נעה?

״ אלוהים אדירים, מה?? ״ אני משתדלת שלא לצעוק, וצובטת את עצמי לבדוק שאני לא בחלום.




מה דעתכן ?❤️

Good girl love bad boy?❤️Where stories live. Discover now