Good girl love bad boy?❤️

פרק 53-

נקודת מבט אור-
העיניים שלי נפגעות מקרני השמש שגורמות לי להתעורר. הראש שלי כלכך כואב, אני מרגישה שיש בו פצצה מתקתקת שהולכת להתפוצץ בעוד כמה דקות ספורות. אני מצליחה לפקוח את העיניים באיטיות.
זאת ממש לא המיטה שלי זה לא החדר שלי.
אוי ואבוי.
״ בוקר טוב דרמה קווין ״ הקול הממכר שלו הוא הדבר הראשון שאני שומעת שאני פותחת את העיניים.
מצד אחד מרגיע אותי, זה לא גבר זר שמרוב שתיה החלטתי לזרום איתו. אבל מצד שני, מה אני ורועי עושים יחד עכשיו?
״ אמל׳ה ״ אני זזה מבלי כוונה אחורה מתוך בהלה. אני תוהה לעצמי איך הגעתי לכאן, אני ממש לא זוכרת את רועי בשום חלק בערב של אתמול.
״ קחי כדור, תתארגני ותבואי למטה. יש לנו שיחה קטנה ״ הוא אומר בקול קריר ומחוספס כשהוא גם מהכיסא ויוצא מהחדר.
אני לוקחת שני כדורים אקמול שהיו מונחים על השידה לצד כוס מים.
אני נשכבת חזרה על המיטה ועונה למיליון הודעות מאמא שלי, התאומות ואחים שלי.
אחרי חצי שעה שבחלקה בהיתי בתקרה ונסיתי להיזכר במה שקרה אתמול ללא הצלחה ובחלקה השני פשוט הייתי בפלאפון שלי ושכנעתי את התאומות שהכל בסדר, אני קמה לעשות את אירגוני הבוקר הרגילים.
אני מתקלחת, מצחצחת שיניים ולובשת בגדים של רועי. הם היחידים שהיו בחדר ונראה לי פחות מתאים להסתובב ערומה בבית במטרה להגיע לבגדים שלי עם כל המתח הזה שיש בנינו.
אני יורדת למטה, כבר כמעט ולא מרגישה את הכאב ראש שהתעוררתי איתו (במילים אחרות- הנגאובר) אני מבחינה ברועי שישב בגינה על הכורסא מעשן. כבר תקופה ארוכה שלא ראיתי אותו מעשן, ארוכה מאוד, ושזה קורה זה באמת חריג.
אני יוצאת מהדלת הראשית לכיוון הגינה ומתיישבת בכורסא שהייתה לידו.
״ את רוצה לאכול? ״ הוא שואל
״ יותר מאוחר, לא עכשיו ״ אני אומרת אחרי שסימנתי עם ראשי לשלילה והוא סיים את הסיגריה שלו.
״ את זוכרת משהו מאתמול? ״
״ לא. זאת אומרת אני זוכרת דברים, אבל אתה לא היית במה שאני זוכרת  ״ אני אומרת ולוקחת את המשקפי שמש שלו שהיו על השולחן ומרכיבה אותן על העיניים, אני ממש חוששת שאני הולכת לבכות מהשיחה הזו
״ אני רוצה לראות את העיניים שלך ״ הוא מוריד את המשקפיים ממני
״ קודם כל לפני הכל, שתדעי שכעסתי עלייך מאוד אתמול ״
״ למה שתכעס עליי? ״ אני אומרת בפרצוף עקום
״ אני בטוח שתזכרי באמצע היום אבל נעה התקשרה אליי בהיסטריה אתמול בלילה ששתית יותר מידי, לא הצלחת ללכת בלי שיעזרו לך. אני כועס על זה שזאת הדרך שבחרת להתמודד איתה. ״ הוא עוצר את דבריו שהוא בוחן אותי, ואחר כך ממשיך.
״ את בחיים לא שתית ככה, זו הפעם הראשונה שלך ובמיוחד שזו הפעם הראשונה לא ציפיתי ממך שתגזימי עם השתייה. בעיקר שאין מישהו אחראי שישגיח ״
״ ליאן דירבנה אותי, היא אמר שזה יעזור לי לשכוח את המחשבות עלייך. וחוץ מזה היא הייתה האחראית ״ אני אומרת לו את האמת
״ נו ו, זה עזר? ״הוא אומר ובוחן את שפת הגוף שלי
״ אולי ממש קצת. אמרתי לך, אני לא כלכך זוכרת את השלב הזה ״ אני אומרת וזזה באי נוחות
״ את יודעת שליאן, חברה הכי טובה שלך לא יכולה להיות אחראית עלייך. היא תיתן לך להשתחרר כמה שתרצי...
חשבתי שרצית את הזמן הזה להיות עם עצמך ״
״ שלא תחשבי, קיבלת יומיים וזה מספיק. גם זה היה יותר מידי ״ הוא מוסיף מיד
״ מה זאת אומרת? ״ אני אומרת כלא מבינה. קבענו שבוע, ולמרות זאת אני עדיין יושבת פה.
״ ההפסקה שלך נגמרה, אור ״
״ מה? ״
״ תביני כבר, אני לא צריך שום הפסקה בשביל להבין שאת הדבר היחיד שאני רוצה בחיים שלי. זין שלי, ממש לא אכפת לי מה אחרים חושבים. וכדאי שגם לך לא יהיה אכפת ״
״ אני לא יודעת..רועי אני.. ״ אומרת ומתחילה לגמגם שהוא מתקרב אליי.
״ שששש ״ הוא מניח את האגודל שלו על השפתיים שלי
יכולתי להרגיש את הנשימות שלו שהוא נעמד מולי, הוא התכופף והפנים שלו היה מול שלי.
״ תסתכלי עליי, את אוהבת אותי? ״ הוא שואל אותי שהעיניים שלו מסתכלות עמוק לתוך העיניים שלי.
״ כן. זה לא ברור? ״
״ לא ברור שמה? ״ הוא שואל בתמימות שהוא מחייך
״ שאני אוהבת אותך ״ אני אומרת בפרצוף של זה מובן מאליו
הוא ממשיך ללטף את הפנים שלי, הוא מנשק את שפתיי באיטיות
״ אני לא אתן לך, לא לי, ולא לאף אחד אחר להרוס ולעזוב את האהבה הזאת. את מבינה אותי? ״
״ כן ״ אני אומרת בשקט והוא מרים אותי מהכורסא.
״ אני צריכה לעלות להתקשר לאמא שלי, היא בטח דואגת לי ״ אני אומרת שהוא מניח אותי בקצה השני של הגינה על מיטת השיזוף החמה שהשמש נחה עלייה
״ היא כבר התקשרה אליי ממש מוקדם בבוקר, אמרתי לה שאת איתי ״ הוא נשכב לידי
״ היא כעסה עליי ? ״ 
״ לא. היא פשוט הייתה קצת בפאניקה, היא לא הבינה למה לא חזרת ולמה את לא עונה. בכל זאת היא אמא שלך, ברור שהיא תדאג לך ״ הוא אומר ומניח את כף היד שלו על קצה הפנים שלי שהאצבעות שלו בתוך השיער שלי.
״ היא אמרה משהו על האחים שלי ? אולי אני אתקשר אליה בכל 
זאת? ״ אני אומרת והוא ממשיך להסתכל עליי
״ לא היא לא אמרה כלום. לקראת הערב היא תהיה בבית ואני אקח אותך לשם, תדברי איתה תקחי את הדברים שאת צריכה חזרה.״ הוא עוטף אותי ומניח את הראש שלי על החזה שלו
״ כואב לך הראש עדיין? ״ הוא שואל שאני שורטת את הגב שלו עם הציפורנים שלי
״ לא. עבר לי ״
״ אני מקווה שהבנת שזו פעם אחרונה שאת משתוללת לי ככה ? ״
הוא אומר
״ כן ״ אני עונה ונושכת את השפתיים שלי מרוב בושה, זה לא מתאים לי. אני יודעת, וגם הוא יודע.
״ תזהרי ממני. את יודעת שאני רגיש לזה ״ הוא נוגע באגודל עם השפתיים שלי וזה גורם לי לצחוק. זה רגיש אצלו, אני יודעת.