פרק 8

8K 276 28
                                    

השעה - 17:19
יום שלישי הגיע. זה היום האחרון של החופש.
׳ את זוכרת את היום כן? תבואי בשמונה ׳ ליאן שולחת לי הודעה שאני נזרקת על הספה אחרי שהפעלתי את המדיח.
עשינו על האש, חברים של אחים שלי באו.
אני חושבת שאני צריכה לקבל כסף על האירוח הזה, חוץ מלעשות את הבשר על המנגל, ולעשות רעש וחור באוזן, הם לא עשו כלום.
״ קטנה את צריכה עזרה ? ״ ליעד יורד במדרגות ושואל אותי.
״ עכשיו אתה נזכר לשאול יקוף בלי מוח ״ אני מרימה כרית וזורקת עליו.
״ סליחה באמת. היית קוראת לי טיפשונת ״ הוא מתי יש לי.
״ אתה יודע שאני צוחקת. אני שונאת שאתם מתערבים לי בניקיון ״ אני אומרת והוא מנשק לי את המצח.
״ רציתי לעדכן אותך במשהו ״ הוא אומר ומניח את הטלפון על השולחן.
״ אני ועומר יורדים לאילת הסופש הזה. רציתי שתתארגני על לישון אצל חברה או משהו, או שתבוא לישון אצלך. את יודעת, לא בטוח שאמא תיהיה פה בלילה, אם יקפיצו אותה למקרה דחוף,
ובכל מקרה בחמישי היא עובדת קבוע בערב אז היא לא תיהיה פה בלילה להיות איתך. ״
״ אני אדבר עם ליאן ונועה, אני אהיה איתן בסופש, או שהן יבואו לפה״
״ יופי. אני שמח שהתחברת איתן מהר ״ הוא אומר ומתקדם לעלות למעלה.
״ ליעד.. ״
״ מה..?״ הוא שואל ומביט בי
״ אתה שכחת ממנה כבר, נכון? ״ אני אומרת בכוונה לאקסית שלו
״ למה את שואלת? ״
״ סתם.. לא משנה תשכח מזה. ״

לפני מספר ימים-
אני יורדת מהמונית, ומתחילה להסתובב בשדרת המסעדות הללו, במטרה למצוא עבודה.
הגיע הזמן, אין לחץ בלימודים, ואני רוצה להיות עצמאית.
אני משאירה קורות חיים, כמעט בכל מסעדה שאני נכנסת זה נאמר לי.
אני יוצאת מהמסעדה הרביעית ומתיישבת בספסל שאני רואה שיחת טלפון ממספר שאין לי בזכרון, אך נראה מוכר.
״ הלו? ״
״ הלו ? ״ אני מזהה את הקול שאני שומעת
״ דניאל?״
״ כן זאת אני. אני מפריעה?״ היא שואלת אותי
״ לא ממש. התקשרת לאור, את יודעת? ליעד לא איתי..״
״ אני יודעת שזאת את. ואני שמחה שליעד לא איתך, אני והוא כבר לא ביחד אני לא יודעת אם הוא סיפר לך. רציתי לשאול אותך ..״ היא אומרת ושותקת
״ הלו?״
״ רציתי לשאול אותך..? הוא בסדר? ״ הקול שלה נשמע כאילו היא בכתה לילה שלם.
״ כן.. למה שהוא לא יהיה בסדר? לא ראיתי אותו היום גם. דניאל קרה לך משהו? אני שומעת שאת בוכה ״
״ הוא ראה אותי, הוא הסתכל עליי, הוא עמד לפני בתוֹר בקופה, והוא פשוט הסתכל עליי ולא אמר אפילו שלום. בלילה מתקשר ומנתק אחרי שניה. ״ היא שותקת שתיקה ארוכה, ולי אין איך להגיב
״ סליחה אני מצטערת שהתקשרתי. לא הייתי צריכה ליפול עלייך . ביי תודה ״
לא עוברת שנייה והשיחה נותקה.
מישהו מוכן להסביר לי מה עובר עלייה? עד שהתחלתי לחבב אותה בסוף הקשר להם, אני קולטת כרגע שהיא מתנהגת מוזר, קצת כמו משוגעת ? ליעד לא מספר לי משהו?
אני מזמינה מונית, בתקווה שאחת מהמסעדות האלו יקבלו אותי ונוסעת הביתה.
סוף הקטע -

״ אור ? מה ? מה נו תגידי. אני לא מכיר אותך שעה. ״
״ תענה לי. שאלתי קודם.
שכחת ממנה, או שאתה עוד לא מצליח לשחרר? ״
״ לא שכחתי, אני עדיין לא מצליח לשחרר. עכשיו תורך לענות לי? ״
״ אני לא יודעת אם היא הייתה רוצה שאני אספר את זה אבל
היא התקשרה אליי לפני כמה ימים, אחרי שהיא נשמעה שבכתה שעות, והתחילה לשאול עלייך, אם הכל בסדר איתך.. ״
״ מה אמרת לה? ״ הוא שואל ומביט לתוך העיינים שלי.
״ אמרתי ש.. אני לא יודעת כל כך, שהכל בסדר, ושלא הספקנו לדבר היום, לא ידעתי מה להגיד כל כך״
״ אור. אני והיא נפרדנו, כי הקשר כבר לא אותו הקשר אין את אותה אהבה. וזה נגמר.
היא לא הייתה צריכה בכלל לערב אותך בזה, אני מצטער שהיא צריכה לבכות בגלל זה ואני אנסה לדבר איתה על זה. אבל, אני משתחרר ממנה לאט לאט- ועוד מעט גם היא תשחרר״
״ אוקיי. ״
״ תשחררי מהדבר הזה גם, אוקיי ? ״

20:21
״ בקיצור, אני חושבת שהוא מסתיר ממני, והוא לא מספר לי משהו. ״ אני מספרת לליאן, וגם לנועה שהייתה בחדר על מה שהיה היום עם אח שלי.
״ נו, אתה יכול לספר משהו מעניין על עומר. הוא יותר חתיך, ויותר מעניין ״ אני מסתובבת לנועה שאמרה את המשפט הזה בפה פעור.
״ אני בהלם ממך ״ אני אומר ופוקעת בצחוק.
״ האמת שבכיף הייתי יוצאת איתו אם הוא לא היה אח שלי. ״ אני אומרת ומוציאה את המכשיר מתוך החשמל אחרי שסיימתי לעשות את השיער לליאן.
״ מה, לא הבנת עד עכשיו שרק בשבילו היא באה עד אלייך?״ ליאן אומרת ועומדת להתפקע במצחוק.
״ די לצחוק עליי. באמת שהוא חתיך ״ היא אומרת והופכת לאדומה.
״ נועה. אני מוכנה לסדר לך אותו, רק אם משהו קורה שלא תגידי שלא הזהרתי אותך ״ אני אומרת לה.
״ בתמורה, אני מכירה ומסדרת לך את רועי. ואני מזהירה אותך גם כן.״ היא אומרת ואני מרגישה שאני עומדת להפסיק לנשום.
מאיפה זה בא לה?
אני מחייכת ולא מראה את זה שנבהלתי.
טוב אולי קצת.
מה ייקרה שהיא תדע שכבר הכרתי אותו?
אני נותנת לליאן את הבגדים שבחרתי לה, והיא מודדת את האופציות.
״ תגידו, בא לכן להתארח אצלי הסופש? ליעד ועומר יורדים לאילת עם חברים? ״
״ אולי את תבואי אליינו, נקרא גם לליה. נראה סרטים ניהיה בבריכה. בא לך? ״ נועה מציעה.
״ סגרנו ״ אני אומרת. וליאן יוצאת עם השמלה.
״ ברור לך שאת לא מודדת אפילו את האופציה השנייה?״ אני צועקת מרוב שזה מחמיא לה כל כך
״ זה מושלם עלייך, עושה לך גם גוף פצצה ומבליט לך את הפנים, והעיניים. ״ נועה מוסיפה.
״ אני לחוצה ״ היא קופצת במקום שהוא שולח לה הודעה שהוא בחוץ.
״ יאללה תגלגלי החוצה, הרגת אותנו עם הדייט הזה ״ נועה דוחפת אותה.
״ תעדכני איך היה, אני מחכה להודעה.״ אני אומרת לה ומחייכת.
היא יוצאת ואני שומעת את האוטו ממשיך לנסוע.
״ אני זזה למקלחת, את רוצה שאני אשאל את רועי איפה הוא ? הוא יקפיץ אותך ? .. ״
ברור שכן. שייקח אותי לתמיד .
אני חייבת לשתוק.
״ לא, לא צריך. הזמנתי מונית. ביי לב ניפגש מחר ״ אני אומרת בחיוך.
אני יורדת למטה, ורואה את הדבר היפה הזה נכנס בפתח הבית.
״ אור? מה את עושה פה? ״ הוא שואל ונכנס עם סימן של דם ליד הפה.
״ עזרתי לליאן.. אני הולכת הביתה. אתה בסדר ? ״ אני שואלת ומצביעה על הפנים שלו.
״ כן, בקטנה. בואי אני אקפיץ אותך ״ הוא אומר ומנקה את הדם עם היד.
אווץ
״ לא זה בסדר.. והזמנתי מונית, אולי תחטא את זה קצת״ אני אומרת בכוונה לחתך שיש לו על הפנים
״ אל תתחילי, עוד פעם. תבטלי את המונית ״ הוא אומר הצבע עיניים שלו ניהיה כהה מעט, והוא פותח את הדלת. ״ אפילו שהוא מתעצבן הוא נראה טוב.
אני עושה כדבריו ומבטלת את המונית.
״ מה איתך, איך עבר היום? ״ הוא שואל בהתעניינות.
״ משמין, כמו כל החג הזה ״ אני אומרת בפיהוק.
״ טוב עלייך זה לא ישפיע ״ הוא אומר וצוחק.
״ איי. תיזהר משוגע ״ אני צועקת שהוא עושה פנייה חדה בכביש במהירות שיא. אני אומרת את זה ונשמעת כמו איזה סבתלה שדואגת לנכד שלה.
״ שכחתי שאת פחדנית ״ הוא אומר ולא מביט לכביש .
״ תסתכל לכביש ״ אני אומרת שזה מתחיל להלחיץ אותי.
״ מה אני אעשה איתך ״ הוא אומר ומסתכל לכביש.
״ביי תודה. ״ אני אומרת בחיוך חושף שיניים.
״ בכיף ״ הוא אומר מביט בי,
ומנשק את הלחי שלי.

    האם אני מתאהבת ?
                                                  אוי לא....

איך אתם מדמיינים את רועי ואור?
שבוע טוב ❤️

Good girl love bad boy?❤️Where stories live. Discover now