Good girl love bad boy?❤️

פרק 51-

רועי החליט בשביל שנינו, שאנחנו צריכים יומיים להירגע.
הוא ביטל כל מה שהיה אמור להיות לו מהיום, חמישי בבוקר עד יום ראשון בבוקר. הוא ביטל את הפגישות שלו, ואת המשמרות שלי בעבודה.
הוא סגר צימר בצפון, רק אני והוא. בלי עוד זוגות, בלי אף אחד. רק אנחנו.
״ לעזור לך לעלות ? ״
״ כן ״ אני אומרת והוא עוזר לי לעלות למושבים הגבוהים ברכב, תמיד לא הסתדרתי עם הגובה ברכב הזה. 
אני פותחת את השמיכה ומכסה את עצמי בה אחרי שחגרתי והתיישבתי במושב לידו. הוא מתיישב במושב הנהג אחרי שהכניס את התיקים לרכב. הוא מתחיל את הנסיעה לא לפני שחגר את החגורה שלו ובדק פעמיים שאני חגורה.
אני מנשקת את הכתף שלו שהייתה קרובה אליי ומניחה עלייה את הראש
״ זה מפריע לך לנהוג ? ״ אני שואלת אותו בדיוק שהוא עוצר ברמזור
״ לא תינוקת. אם זה יכאיב אני אגיד לך ״
אחרי ההתקף שהיה לי פחדתי מהתגובה שתהיה לו כי זו הפעם הראשונה שהוא רואה אותי במצב כזה. הוא טוען שזה לא מפריע לו ושהוא רק רוצה לעזור לי, להיות לצידי.

״ את המזוודות תשאירו פה תכף יגיעו אליכם. תהנו, סופש נעים ״ פקידה חייכנית בירכה אותנו כשנתנה לרועי את המפתח.
״ תודה ״ אני מודה בשם שנינו. הוא עוטף אותי שהוא מניח את ידו סביב הגב התחתון שלי.
״ אתה יודע איך הולכים ? ״ שאלתי אותו והוא הסתכל עליי
״ אין פה קומות גם ככה, אני משער שזה בכיוון הזה ״
בהתחלה לא מצאנו את הכניסה. רועי החנה את האוטו בקצה שני והקפנו כמעט את כל המקום עד שהגענו לכניסה.
״ סליחה, איפה זה חדר 364 ? ״ החלטתי להיות מועילה ולשאול עובדת
״ זה עוד ישר ואז בסוף ימינה ״ העובדת המבוגרת ענתה לי ואני מחייכת אלייה
״ ככה את מזלזלת ביכולות ניווט שלי? חכי חכי, יש לי את הסופש לדגדג אותך בתור עונש ״ הוא אומר לכיווני
״ די לא ״ אני אומרת בצחוק מתגלגל ומחבקת אותו תוך כדי שאנחנו הולכים ומתקרבים לחדר
״ וואי איזה עייפות ״ הוא אומר נזרק על המיטה ישר שאנחנו נכנסים. אני סוגרת את הדלת ומתרשמת מהיופי המוגזם של החדר
״ הנעליים על המיטה, אני הורגת אותך ״
״ חשבתי זה רק במיטה בבית ״ הוא אומר ואז מוסיף שרואה שהבעת הפנים לא משתנה אצלי
״ אין לי כוח לזוז בשביל להוריד את זה. תוותרי לי פעם אחת ״ הוא אומר בחיוך מתחכם. אני מניחה את התיק שלי על השולחן וניגשת להוריד לו את הנעליים
״ תודה תינוקת יפה ״ הוא מודה לי שאני נשכבת לידו
הוא מקרב אותי אליו בזמן שהוא מכניס את כף ידו דרך העורף שלי עמוק לתוך השיער שלי. אני מרפרפת עם שפתיי על שלו עד שהוא לא מתאפק ודוחף את הלשון שלו לפה שלי.
הייתי מסוגלת להתנשק איתו דקות ארוכות, הטעם שלו היה ממכר. אבל בשלב כלשהו השרירים בפה מתחילים לכאוב לי.
אני מניחה נשיקה על החזה שלו שהוא מתחיל להירדם ומנסה לצאת באיטיות מהזרועות הגדולות שלו. הוא עייף אחרי שהוא נהג כל הדר?ורציתי שהוא ישן.
״ אל תלכי..״ הוא תופס באצבעות שלי בדיוק שחשבתי שהצלחתי לצאת בלי להעיר אותו
״ הערתי אותך? אני לא יוצאת מחוץ לחדר ״ אני אומרת והוא פותח מעט את העיניים שלו
״ תשאירי לידי ״ הקול המחוספס שלי התחזק
אני נשארת רק עם חולצה שהייתה ממש גדולה עלי, ברמה שהיא הגיעה לי כמעט עד הברכיים. אני נכנסת בין הידיים שלו ונופלת לשינה קלה יחד איתו.
בערב אנחנו מתארגנים לארוחה. הוא כרגיל לא הסכים להגיע לי איפה, ושזו סוג של הפתעה. לבשתי שמלה שחורה עם כיוציים, כל כך החמיאה לגוף והבליטה את כל המקומות הנכונים. ענדתי את התכשיטים הקבועים, וסידרתי את השיער כמו כל יציאה שלנו יחד.
״ איך אני אמור לעמוד ביופי הזה ? ״ הוא אומר שהוא נכנס חזרה לחדר ונשען על הארון שהיה מאחוריי
״ איי. סיכמנו שלא מביכים אותי, זוכר? ״
״ לא זכור לי דבר כזה ״ הוא מניח כף יד אחת שלו על הפרצוף שלי ומנשק אותי, הוא מנצל את זה להוריד קצת את השמלה שלי כלפי מטה.
״ זה כאב ״ אני מתנתקת מהשפתיים שלו בגלל שהוא מחץ לי את הישבן ביד הפנויה שהייתה לו
״ נזוז ? ״ הוא מוסיף אחרי שחייך אליי
״ אחריך ״ אני מסמנת לו עם הידיים לכיוון הדלת והוא פותח אותה.
אחרי שהוא מוביל אותי מאחורי הבקתה של החדר שלנו, אנחנו מגיעים למקום מלא צמחייה שבמרכזו שולחן, שני כיסאות וכוסות יין.
יישבו במקום הזה עוד שני זוגות אבל הם היו יותר רחוקים מאיתנו.
״ יא זה ממש יפה ״ אני אומרת מרגישה את דפיקות הלב שלי מתחזקות
״ בתאבון יקירים, תודה שבחרתם בנו ״ שף מגיש לכל אחד מאיתנו סטייק בצלחת גדולה
״ מצטער לא היו מנות ילדים ״ הוא אומר בציניות וגורם לי לפרוץ בצחוק מתגלגל. תמיד רועי היה אוכל מנה גדולה ואני תמיד מנות ילדים
״ אתה תעזור לי אם אני אצטרך ״ אני אומרת והוא מחייך.
כשהוא סיים לאכול אני הייתי רק בחצי, הוא הניח את כף היד שלו על הירך שלי גרם לצמרמורת לעבור בכל הגוף שלי בזמן שהיד שלו מלטפת את הירך שלי הלוך ושוב.
״ תפסיק לבהות ״ אני אומרת ומעבירה את כף היד שלי מול העיניים שלו
״ אני לא שולט בזה ״ הוא לוגם מכוס היין שלו וחוזר לבהות בי
״ מה יהיה שנגיע לחדר? ״ אני אומרת בחיוך מתחכם
״ שם אני לא צריך לשלוט על עצמי״ הוא לוחש בחיוך שהוא מתקרב אליי וחוזר לכיסא שלו חזרה אני נותנת לו דחיפה עם הרגל שלי שישתוק.
———
אנחנו מגיעים לחדר והוא מטיח אותי על המיטה ונופל לצידי. הוא מנשק אותי דקות ארוכות עד שהוא גולש לצוואר שלי ודואג שיהיו שם לפחות שני סימונים.
הוא הסתכל לתוך העיניים שלי שפתחתי לו את הכפתורים בחולצה אחד אחר השני, הסתכלתי חזרה לתוך שלו. עם המבט שלו הוא ביקש אישור, והוא קיבל אותו. הוא פתח את רוכסן השמלה עד סופו והיא נפלה ממני באיטיות אך בקלות. הוא מניח נשיקות רטובות וקטנות מפס הבטן התחתונה עד שמגיע לשפתיים שלי.
שנינו חשופים מתחת לשמיכה הלבנה, הגוף שלי נמצא מתחתיו ולו יש את השליטה המלאה
הוא מנשק את הצוואר שלי ואת אזור החזה שלי תוך כדי שהידיים שלו עוטפות את הגוף החשוף שלי. אני נותנת לו לעשות כרצונו, המגע שלו גורם לצמרמורת לעבור בכל כולי ולגוף שלי לרעוד.
״ מלאך שלי, את הכי יפה בעולם ״ הוא מממלמל שהוא מנשק את השפתיים שלי
״רועי..״ הוא חודר אליי לאט לאט ונע בתוכי. תחילה באיטיות והוא מגביר את הקצב בכל פעם.
הוא פתח יותר את רגליי כי לא מנעתי ממנו את האפשרות. הוא עוטף את הגוף שלי וההרגשה הזאת אחרי כמה דקות שהוא בתוכי מתגברת ומתעצמת יותר ויותר.
״ תסתכלי עליי ״ הוא לוחש באוזן שלי שהוא עדיין נע בתוכי
״ תגמרי איתי יחד ״ הוא אומר שהוא מסתכל לתוך עיניי ותחושת העונג מתחילה להגיע לקיצון שלה. שנינו גמרנו באותו הזמן והוא נפל לצידי.
———
את יום שישי, העברנו בארוחת בוקר שהייתה בצהריים. ואת הקידוש עשינו רק שנינו, זה היה קצת עצוב כי אנחנו תמיד עושים אותו בחברת אנשים ולא רק כזוג בודד אבל, בכל זאת זה חיזק בנינו.
ביום שבת התעוררתי מהמגע שלו בגב שלי ובשיער שלי. ישנתי רק עם גוזיה של קלווין קליין ומכנס פיגמה, הגב שלי היה חשוף והרגשתי את המגע של כף היד שלו בי.
״ בוקר טוב נסיכה יפה שלי ״ הוא הדבר הראשון שאני שומעת שאני מתעוררת
״ על הבוקר מחמאות איך אני אעמוד בזה ? ״ אני מסתובבת לכיוון שלו ומחבקת את החזה החשוף שלו
״ תשימי על עצמך חולצה או משהו שאני אהיה מי שלא יעמוד בזה ״
הוא אומר וגורם לי לפרוץ בצחוק אני קמה והוא זורק עליי כרית
״ אייה כוסא..-״
״ בלי קללות ״
״ אבל זה כאב ״
״ תלמדי לא לישון לידי ככה ״ הוא אומר בקול נמוך וממשיך להסתכל עליי
״ חכה חכה, עוד שבוע תתחנן שאני אשן לידך ככה ״ אני מסמן לו עם היד ולובשת חולצה שלו שהייתה זרוקה על הכיסא.
אני אוספת את השיער לגולגול מרושל ועושה את ארגוני הבוקר שלי שהוא נשען על המשקוף לאורך כל הזמן הזה
״ נו תתארגן מציק אחד ״ אני אומרת לו דוחפת אותו החוצה
״ אני מוכן. התעוררתי שעתיים לפנייך, הדבר היחיד שנשאר לי זה להתחיל לטפס על הקירות ״ הוא אומר ומצחיק אותי.
אנחנו יוצאים לבריכה הפרטית שהייתה בכל חדר ומתיישבים על הספות שהיו שם. אנחנו אוכלים את ארוחת הבוקר שלנו בצהריים,
כמו אתמול.
באמצע הארוחההתיאבון שלי התחיל להתפוגג, פשוט בהיתי בו אוכל עם כל הנוף המרהיב שהיה מאחוריו.
״ שבעת? לא אכלת כמעט ״ הוא שואל שהוא ממשיך ללטף את הירך שלי. אהבתי שהוא עשה את זה
״ כן, לא בא לי יותר ״ אני אומרת בחיוך קטן והוא ממשיך לחקור את תווי הפנים שלי.
״ מה? ״ אני שואלת אותו שזה נמשך יותר מידי זמן
״ על מה את חושבת? אני רואה שאת מוטרדת ממשהו ״
״ סתם, זה לא עד כדי כך מטריד אותי ״ אני אומרת
״ נו, תגידי לי ״
״ חשבתי על זה שהיום בערב חוזרים. היינו פה בסוג של אופוריה. לא יודעת פשוט לא בא לי לחזור, לחזור לכל מה שהיה לפני שבאנו לפה ״ אני אומרת ועוברת לשבת יחד איתו.
״ אל תדאגי, תסמכי עליי. אני מבטיח שהכל יהיה בסדר ״ הוא מנשק את הראש שלי ואז את השפתיים שלי. אני מחבקת אותו ומניחה את הראש שלי על החזה שלו.
״ אני אוהבת אותך ״

שהוא איתי אני לא צריכה עוד שום דבר.
שהוא מחבק ועוטף אותי, שהוא אומר שהוא אוהב אותי, שהוא מנשק את הצוואר שלי, שהוא חופר ומתקשר אליי 20 פעמים ביום.
שהוא מוותר שאני גונבת לו את השמיכה בלילה, ושהוא מעיר אותי עם נשיקות רטובות בכל בוקר.
מי שלא מכיר אותו באמת - שונא אותו שנאת מוות.
אבל אני,
אני הכרתי אותו באמת.
הכרתי את הלב הטוב שיש לו, את הדאגה, את התמיכה, את החיבוקים.
הכרתי את הנפש הפנימית שלו שהייתה כלכך טובה, את החיוך הכובש שלו. הוא ידע לאהוב את השריטות שלי, ולחבק את הפגמים שלי.
הוא שלי,
הוא איתי,
כל כך טוב לנו יחד - ושום דבר לא יצליח לשנות זאת.

אז אחרי הרבה זמן, אני כאן שוב.
אשמח לדעת מה חשבתם❤️