פרק 41-

3.3K 131 20
                                    

אני מתעוררת אחרי לילה שישנתי בו שעה, אם אפשר לקרוא לזה שינה בכלל. הייתי קצת בהלם, בטראומה מכל הסיטואציה שהתרחשה בלילה. לא הפסקתי לחשוב מה היה קורה אם רועי לא היה, ומאבטח לא היו מגיעים.
רועי גם לא ישן כל כך בגללי, ניסתי להכריח אותו שאני תכף ארדם אבל כרגיל - אין עקשן יותר ממנו. לפחות הוא נשאר לישון שאני יצאתי.
אני וליה נכנסות לכיתה בדיוק שיש צלצול והמורה כבר בכיתה.
״ אוקיי אני מחלקת לכם את הציונים, לא משהו חדש. לא היו הרבה נכשלים, כרגיל מי שמשקיע מצליח, מי שלא מגיע ומזלזל פחות עובד לטובתו במבחנים ובגרויות ״ היא אומרת ועוברת תלמיד תלמיד ומניחה את הבחינה על השולחן שלו
״ עכשיו, אני רוצה להתחיל בשיעור ברשותכם, תדברו על הציונים אחר כך. עכשיו דממה בכיתה ״
״ רגע המורה לא חילקת לי את המבחן ״ אני אומרת והיא מסתובבת אליי
״ כן את צודקת. תבואי אליי בסיום השיעור יש לנו שיחה בארבע עיניים ״ היא אומרת ומתחילה ללמד.
יש מצב שנכשלתי בפעם הראשונה בחיי? יצאתי בהרגשה טובה מאוד מהמבחן, אני זוכרת את החומר הזה עד עכשיו. איך זה הגיוני? במשך השיעור אני חצי מרוכזת, חצי מעופפת
״ שבי יקרתי ״ אני מתיישבת בכיסא מולה שהכיתה ריקה
״ גם אני וגם את יודעות שהפסדת הרבה שיעורים בחודש-חודשיים האחרונים, אני באמת לא יודעת איך עשית את זה. ״ היא מגישה לי את המבחן ציון: 99😄
״ אוו, יש. הלחצת אותי הייתי בטוחה שנכשלתי ״
״ מה פתאום? ממתי את נכשלת אצלי? ״
״ אני גאה בך, למרות כל החיסורים שלך הצלחת לגשר על הפערים. אני מקווה שכך יהיה בבגרות בעוד שבועיים ״
״ אני גם מקווה ״ אני אומרת ומניחה את התיק על הגב
״ שיהיה לך יום טוב יקירה ״ היא יוצאת מהכיתה ואני מקבלת הודעה מאמיר שהוא נמצא כבר בשער.
״ היי ״ אני אומרת שאני נכנסת הביתה וסוגרת אחריי את הדלת. לא היה אף אחד במטבח ובסלון, לכן עליתי ישר לחדר שלנו ולא מצאתי אותו גם שם.
בדיוק שהלב שלי התחיל לקפוץ מפחד קיבלתי הודעה ממנו
׳ אני למטה במשרד את באה או שאני אעלה ? ׳
׳ באה ׳ אני שולחת לו חזרה ומשאירה את התיק בחדר
אני דופקת בדלת ושהוא אומר כן אני פותחת אותה וחיוך עולה על שפתיי.
״ יפה שלי .. ״ אני מתיישבת בכיסא שמולו
מצד אחד שנאתי את החדר הזה, כי אני שונאת שהוא עובד ואני כבר לא מחבבת את העבודה הזו כמו פעם, אבל מצד שני אני אוהבת שהמשרד הזה הוא בבית ואני יכולה לבוא אליו בכל רגע נתון
״ בואי, מה את מתיישבת בכיסא הזה? ״ הוא מושך אותי ומוביל אותי לספה השחורה מקטיפה שהייתה בקצה החדר
״ לא יודעת.. ״ אני אומרת בגיחוח והוא נושק קלות לשפתיי
״ תינוקת? ״
״ מה ? ״
״ את יודעת שאני אוהב רק אבל רק אותך, נכון? ״ הוא אומר ותחב את כף ידו בתוך השיער הפזור שלי
היה שקט בחדר, דממה. רק הנשימות שלנו והמזגן.
״ אור? ״
״ כן.. אני, אני יודעת ״ אני אומרת מוציאה נשיפה מפי ומניחה את כף היד שלי על הראש שלי
״ מה קורה? את רוצה לדבר על זה? ״ הוא מושך אותי לכיוונו
״ סתם אני מצטערת. אני עדיין קצת בהלם כזה ממה שקרה אתמול ״
״ אני יודע ואני מצטער על זה. אני לא מפסיק לאכול את עצמי .
הבטחתי לך אני דואג שהיא תיהיה רחוקה ממך, זה לא יחזור על עצמו. והתפקיד של אמיר יהיה רציני יותר הוא יבדוק טוב יותר את השטח ״
״  אתה לא צריך להצטער על זה, אני פשוט קצת..לא יודעת. נראה לי שאני אלך לישון ״
״ אולי אוכל קודם? זה יעשה טוב לכאבי ראש שלך ״ הוא אומרת ואני מחייכת, הוא מכיר אותי טוב מידי.
אנחנו אוכלים יחד ארוחת צהריים אצלו במשרד, מידי פעם הוא עוצר ומקליד דברים במחשב או כותב על דפים.
״ בואי שימי את הראש עליי קצת ״ הוא שכב במיטה חשוף מחולצה ומשך אותי קרוב אליו
״ תישני ״ הוא כיבה את האור והניח את ידו על הגב שלי ועשה לי נעים.

למחרת בערב -
רועי מוריד אותי בשער הבית של התאומות, מבטיח לחזור לקחת אותי שאתקשר.
״ היוש ״ אני אומרת שאני נכנסת לחדר של ליאן ומוצאת את התאומות זרוקות על המיטה
״ סוף סוף הגעת ״ ליאן צועקת מדליקה את האור מגישה לי פופקורן
״ אני לא רעבה ״ אני מושיטה לה אותו חזרה
״ נו שבי, כבר יומיים אני במתח ״ היא מושכת אותי לשבת
״ מה? במתח למה? ״
״ מה את משחקת לי אותה? שפכי כל פרט ״
״ על מה? מה יש לה? ״ אני שואלת את נעה
״ על איבוד הבתולים שלך אולי ?! ״ ליאן מתעצבנת
״ אה זה.. ״ אני אומרת בקול חלש יותר
״ מה? ״ שתיהן אומרות ביחד
התכנון שלי היה שנחזור הביתה מיום ההולדת של רועי, אנחנו נשכב בפעם הראשונה. אבל, זה בהחלט לא קרה מכמה סיבות והינה הן לפניכם
1) רועי שתה כ״כ הרבה, וגם אני שתיתי אבל מעט. ולא רציתי שניהיה מסטולים ולא נזכור את הפעם הראשונה שלנו.
2) כל התרחיש עם שירן ( שדרך אגב הוא זה שגרם לרועי להשתגע עם השתייה ) גרם לי להיכנס להלם ולא יכלתי לחשוב על שום דבר אחר חוץ מזה
״ רועי היה שתוי יותר מידי, וכל מה שהיה עם שירן. זה לא היה מתאים״
״ אבל, בקרוב נחגוג מספר חודשים עגול ואני מניחה שזה יקרה שם״
אני אומרת בחיוך.
׳ אני בדרך ׳ רועי שולח לי הודעה שהשעון מראה על 10 דקות לחצות.
״ היי יפות ״ הקול שלו נשמע שאנחנו יושבות במטבח הוא מתקרב ומניח את המפתח והפלאפון שלו על השולחן.
״ בנות יש בעיה עם הבריכה, אז אל תבנו עלייה ביומיים הקרובים אני מטפל בזה ״ הוא אומר אחרי שהוא מנשק את המצח שלהן לשלום
״ סבבה ״ הן מסכימות
״ נזוז ? ״ הוא שואל ומפנה את מבטו אליי
״ כן, אני חושבת ״ אני קמה מהכיסא ודוחפת את האייפון לכיס
״ לילה טוב ״ אני נפרדת מהן וליאן קורצת לי שהיא סוגרת את הדלת.

אני מסרקת את השיער הרטוב שלי אחרי המקלחת בו זמנית בוחנת אותו מדפדף במסך הפלאפון שלו באדישות.
אני מניחה את המסרק על השידה מגיעה במהירות למיטה חוטפת ממנו את הפלאפון ומניחה אותו על השידה
״ מה את עושה? ״ הוא אומר בזמן שאני מתיישבת הבטן התחתונה שלו
״ אני יודעת שאתה אוהב רק אותי, מצטערת שזה לא היה ברור ״
״ אל תצטערי. אני מבין את המצב ששקעת בו, רק חשוב לי שתזכרי את זה כל הזמן ״ הוא מניח את היידים שלו בגב התחתון שלי מושך אותי לשכב על הגוף שלו
יש שקט בחדר שומעים רק הנשימות שלנו, ואהבתי את השקט מהסוג הזה. אני מעבירה את האצבעות שלי הלוך ושוב על היד שלו שהייתה לצידי.
הוא מלקק את השפתיים שלי באיטיות ואז טורף אותן באיטיות רבה עוד יותר.




אז ערב/לילה טוב לכולן. העדפתי לעלות את נפרק בשעה כזו מאשר לדחות את זה בעוד יום..❤️
מה אתן חושבות שייקרה בהמשך?
אהבתן את הפרק?
מקווה שאני מצלילה להנעים לכן קצת את הזמן במצב הזה, אוהבת ❤️

Good girl love bad boy?❤️Where stories live. Discover now