Good girl love bad boy?❤️

פרק 55-

— כעבור שנה שלמה —

השנה האחרונה הייתה מטורפת עבורי, כמעט הכל השתנה.
אמא שלי כבר מעל חצי שנה בקו של ישראל - ניו יורק, בעקבות העבודה שלה. שם היא מצאה בחור מקסים עבורה שהוא ישראלי, גם הוא על הקו מנסיבות דומות.
שלושת החברות הכי טובות שלי - ליאן נעה וליה שלושתן בצבא. כל אחת בתפקיד אחר ובמקום אחר בארץ.
מור ואני הפכנו לחברות טובות יותר בשנה האחרונה, נפגשות המון והיא עומדת ללדת ממש בחודש הקרוב.
רועי שלי והעסקים שלו התרחבו בארץ ובעולם, ואפילו יצא לנו לחיות חודש שלם בנפרד אחד מהשנייה.
ואני?
אני נשארתי פחות או יותר אותה אור. באותו המיקום, הרבה יותר בוגרת אבל עדיין רגישה. זכיתי לקבל הרבה פרופורציות במשך השנה האחרונה, אני עדיין נשברת אבל לא בקלות כמו בעבר.

׳ אני בחוץ, יפה ׳
׳  2 דקות למטה ׳ אני מקלידה בזריזות וזורקת את האייפון ישירות לתיק.
אחרי יותר משנתיים ביחד איתו, אני מרגישה שהוא הדבר הכי טוב שקרה לחיים שלי.
הזוגיות איתו עשתה אותי כלכך מאושרת ושמחה, אני מרגישה איתו כל-כך בטוחה, גם בעצמי וגם מהסביבה, יציבה ומאוזנת. אני הכי שמחה בעולם שהוא נכנס לחיים שלי ומקווה שלעולם לא ייצא מהם.
״ אהבה שלי ״ הוא מנשק אותי שאני נכנסת לרכב וסוגרת אחריי את הדלת.
״ כבר הספקת להתגעגע אליי? ״
״ תמיד ״
רועי מכריז שהוא מת מרעב ועצרנו במסעדת בשרים לארוחת צהריים מאוחרת
״ תודה ״ אני אומרת למלצר הצעיר שהגיש לנו את האוכל.
״ איך היה לך היום? ״ אני שואלת שאני מלטפת את זיפי פניו
״ די רגיל ברוך השם, לא היה משהו מעניין ״ הוא עונה בחיוך קטן ואני מזיזה את היד שלי לתת לו לאכול.
״ במקרה שלך, עדיף. כמה שפחות עניין יותר טוב ״
״ לא משנה מה ייקרה, את תמיד תשנאי את זה ״
״ ברור ״
״ חשבתי שהצלחתי לשנות את הדעה שלך בנושא ״
״ מצטערת לבאס ״
״ אני עוד אצליח, תזכרי את השיחה הזאת ״

בערב התאומות מגיעות אלינו, כל אחת עם הבן זוג שלה (אח שלי לייתר דיוק)
לי ולרועי היה חשוב לשמור על קשר הדוק איתם למרות השינויים בחיים של כל אחד ואחד.
״ היי אהובות שלי ״ אני מחבקת אותן שהם נכנסות
״ את כזאת יפה שזה לא פייר ״ ליאן דוחפת אותי
״ תסתמי, אין לך זכות ! ״
״ היי לגברים החתיכים שלי שהתגעגעתי ״ אני מחבקת אותם.
במיוחד בגלל שאמא לא בארץ חשוב שנשמור על קשר ואחידות בינינו ואנחנו מקפידים להיפגש לפחות פעם בשבוע גם אם זה בנפרד.
רועי עמד בגינה מעל המנגל והכין את הבשרים, אני חיבקתי אותו מאחור וספגתי מחצית מהעשן שיצא מהמנגל.
״ אולי עדיף שתיכנסי פנימה? העשן הזה לא טוב לך לעיניים. ליעד הלך דקה לאוטו הוא תכף יחזור ״
״ אבל לא בא לי שתישאר פה לבד ״ אני אומרת מחבקת אותו והוא מנשק את הצוואר שלי
״ תיכנסי. חבל על העיניים שלך, את יודעת שאני אוהב אותן ״
״ הן גם אוהבות אותך ״ אני אומרת ונאלצת להיכנס פנימה. הוא והמבט שלו לא השאירו לי כלכך הרבה ברירות מלבד לעשות מה שהוא מבקש.
המוזיקה הצחוקים השתייה והריחות (המופלאים) של האוכל עושים עבודתם הטובה ביותר עבורנו.
״ בא לי לצרפת אותך! איזה בשר אמאלה ״ ליעד צועק לרועי בזמן שהוא אוכל ואני פוערת עיניים.
״ לא נעים בשולחן, תודיע לי שתסיים ״ רועי אומר לו
״ אידיוט  ״ אני ממלמלת בהקשר לאחי
״  לא לקנא, גברת. יש מספיק נשיקות לכולם ״ רועי אומר בכ״כ הרבה אדישות שלרגע הייתי בטוחה שהוא רציני.
״ גם אתה ״
״ קנאית ״ הוא לוחש באוזן שלי ומנשק לצידה.
בסוף הערב, יותר נכון לילה והשעה כבר הייתה אחרי אחד. רועי עלה להתקלח כי הוא הריח כמו מנגל מהלך על שתיים, ואני כמובן שלא יכולה להירדם עם הידיעה שלמטה יש באלגן חוסר סדר ולכלוך, מנקה  ומסדרת את הכל. בתוך רבע שעה אני מסדרת את כל הבאלגן שהיה בקומה ובגינה ואני ניגשת לסמרטוט עם המגב ביד.
״ את באה? ״ רועי קורא לי מהקומה של החדר
״ פחות מעשר דקות אני למעלה״
״ מה עשר דקות מה את עושה? ״ הוא שואל ושומעים אותו ואת הצעדים שלו במדרגות.
״ תזהר אל תדרך על הרטוב, כי ניקיתי שם כבר ״ אני מזהירה
״ עזבי את זה מה את מנקה עכשיו? בואי לישון ״ הוא מתחיל להתעצבן לא מתייחס בכלל למה שאמרתי ודורך על הרצפה
״ נוו רועי, אמרתי לך לא לדרוך. אוף ! ״ אני אומרת ברוגז ותוקעת את הרגל שלי ברצפה מתוך עצבים
״ כמה פעמים אמרתי לך לא לנקות ואת לא עושה מה שאני מבקש ממך? בשביל מה אני משלם שיעשו את זה? אני לא מבין אותך ״
״ אתה יודע שאני לא מסוגלת להירדם שהבית נראה ככה. זה לא יעזור גם אם תגיד לי את זה מאה פעמים ״ אני אומרת והוא נשאר לעמוד מולי.
כל קומת הקרקע הייתה מלוכלת, הרבה זבל, כל הכיסאות מפוזרים, הכל הפוך.
״ הפעם הבנת או שאתה רוצה את זה בעוד שפה? ״ אני מוסיפה
״ תירגעי ״
״ נדפקת עם מישהי חולת ניקון וסדר, באסה לך. אתה עדיין יכול להחליף אם באלך אנחנו לא אזוקים אחד לשניה ״ אני אומרת בטון כועס ומתחילה את הכל מהתחלה כי הוא לכלך חצי ממה שעשיתי
״ אמרתי לך להירגע,נכון? ״ הוא אומר ואפשר להגיד שהוא די צועק
״ רועי, גם אני אמרתי לך לא לדרוך ולא הקשבת ״
הוא שנא שקראתי לו בשם שלו.
״ די אין לי כוח לוויכוח הזה, פשוט תגידי מתי להיכנס, אני לא רוצה שתנקי שוב פעם ״ הוא אומר בטון חצי קר חצי מיואש שכזה, נשכב על הספה הראשונה שהייתה בגינה, ממש מול זווית העין שלי.
״ אני יכול לעזור לך איכשהו? ״
״ רק לא לזוז מאיפה שאתה, זהו ״
הוא גלגל לעצמו סיגריה והדליק אותו עם מצית, שהוא עצבני הוא תמיד מעשן. אני שונאת את זה, והוא יודע- אבל שאנחנו מתווכחים זה לא משנה. הוא כ״כ משתדל, כבר תקופה ארוכה מאוד להוריד הילוך עם העישון וזה מצליח לו. אבל כמו שכבר אמרתי, שהוא עצבני וכועס שום דבר לא יעזור והוא חייב את זה.
תוך פחות מעשר דקות אני מסיימת ״אתה יכול לעבור, בזהירות ״ אני אומרת לא מתייחסת אם הוא קם או לא ופשוט הולכת ישר למקלחת.
מקלחת היא המקום המפלט של כולם, תמיד נוח לבכות שם. ואני עושה את זה כל הזמן מאז שאני צעירונת.