Good girl love bad boy?❤️

פרק 28-

פרק ארוך ומפנק, תהנו ❤️
״ שבת שלום ״ אני נכנסת בדלת הבית של רועי עם האחים שלי שהיו לפני.
״ מה קורה אחי ? ״ ליעד עומר ורועי מתחבקים להם בחיבוק גברים המוכר, אני מניחה את הדברים במטבח וניגשת לנשק אותו.
״ התגעגעתי אלייך ״ הוא אומר לי בשקט באוזן ואני מחייכת, למרות שנפגשנו לפני יומיים.
באותו הלילה שדיברנו על העניין עם ספיר הזאת, לא הרגשתי נוח בכלל אחרי השיחה איתו, שהוא יצא מהבית שלי ישבתי עם ליעד והוא ניסה להרגיע אותי, לדבר, ללטף, ולחבק. זו הפעם הראשונה הרגשתי לא בנוח עם עצמי וכל מה שרץ לי בראש.
ניסיתי לעודד את עצמי במקלחת, וזה פשוט לא עזר אז בחרתי להתקשר אליו ודיברנו, וכמובן בכיתי - כמו תמיד. תחילה הוא לא כל כך הבין אותי כי שהוא יצא ממני הרגשתי בסדר, דיברנו משהו כמו שעה עד שנרגעתי ונרדמתי.
״ יאללה, נשב? ״ רועי שואל וכולנו מתיישבים בשולחן הגדול שהיה לצד הסלון
״ אמן ״ כולם עונים בפה אחד, והאוכל מתחיל להגיע לשולחן בכמויות גדולות. גאה בעצמי שלא שפכתי על עצמי כלום, בדרך כלל אני נוהגת לכבד את האוכל גם לבגדים שלי.
אחרי שאנחנו אוכלים, אנחנו הבנות מפנות את מה שנשאר והבנים כמובן, במשחק הטיפשי הזה דרך הטלווזיה שכבר למדתי להתרגל לקיומו.
״ את רוצה לדבר על המבטים שלכם שהיו בשולחן ? ״ אני שואלת את ליאן בשקט כשאנחנו מארגנות את המטבח והכלים.
״ מה? ״ ליאן שואלת אותי פעורת פה
״ שלך ושל ליעד, אני לא עיוורת. ראיתי הכל לא רציתי להביך אותכם באמצע השולחן. ״
״ אור, לא היו שום מבטים, תרגעי את עצמך ״
״ אפילו לא קצת ? מבט מפלרטט? חיוכים ?״
״ לא אור, כלום ״ היא אומרת אני בטוחה שהיא משקרת
״ אם את אומרת.. ״ אני אומרת למרות שאני לא מאמינה לה.
אני עולה לחדר של רועי, אני חייבת להחליף בגדים לא נוח לי בכלל,
אני מקפלת את הבגדים שלבשתי בצורה מסודרת ומניחה בצד. אני מתכוונת לצאת מהחדר באיטיות אבל נתקלת בתמונה שלא שמתי לב אלייה.
לרוב שאני כאן אני שמה את כל צומת הלב שלי על רועי. וזו הפעם הראשונה שאני בוחנת את החדר את החפצים והתמונות בכזאת איטיות ומבחינה בתמונה אחת בה אישה לא כל כך בוגרת שנראתה טוב והפנים שלה היו דומות מעט לשל רועי, מחבקת אותו שהוא לובש מדים של צהל. קצת ישן יש לציין.
״ אור את ב..״
״ מה את עושה? ״ רועי סוגר אחריו את הדלת מוריד את החולצה המכופתרת ולובש חולצת טריקו חלקה שלקח מערימת הבגדים המקופלים שהייתה לו בחדר.
״ זאת אמא שלך ? ״ אני שואלת אותו ומפנה את מבטי אליו בזמן שהוא ישב על קצה המיטה שלו והוציא אנחה מפיו.
הוא לא עונה לי, ושומעים רק הנשימות שלנו, ואת המזגן.
״ כן ״ הוא אומר והקול שלו היה קצת שונה
״אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו. בואי נרד למטה ״ הוא מוסיף.
״ דקה אני באה ״ אני אומרת ברמז שיילך לפני
״ אני מחכה לך ״ הוא מתנגד לי
אני נועלת את נעלי הבית שלי ומסתדרת את השיער שלי שנהרס בגלל החלפת הבגדים.
״ למה אתה בוהה בי ? ״ אני שואלת מסיימת לסדר את השיער וסוגרת אותו בסיכה.
״ כי את יפה ״ הוא אומר בתמימות ואני מגלגלת עיניים ומחייכת חיוך טיפשי
״ אפ אפ אפ ״ הוא נעמד צמוד יותר לדלת
״ אמרתי לך לא לעשות את זה ״ הוא מוסיף מיד לאחר מכן
״ זה טבעי אצלי, תתרגל ״
״ כזאת חוצפנית עוד לא הייתה איתי ״ הוא אומר וסוגר אחרינו את הדלת
״ תמיד יש פעם ראשונה ״ אני אומרת בלחש שאנחנו יורדים במדרגות והוא פולט חיוך קטן.