Good girl love bad boy?❤️

פרק 48

יום שישי -
השעה כבר אחת בצהריים. אמא שלי התעקשה שלא אבוא לעזור לה עם הבישולים לקראת הקידוש ושאני צריכה לבוא כמו אורחת.
וזה ידוע- יחד עם אמא שלי אי אפשר להתווכח !
״ אמרת שאתה לא עובד היום ״ אני אומר לו שהוא לובש חולצת טי-שרט שחורה רגילה.
״ נכון ״
״ מה השתנה? ״ אני אומרת ופולטת פיהוק לאוויר
״ לא עובד רציני. רק מסדר כמה דפים ועוד משהו במחשב ואני בא ״
״ אוקיי ״ אני אומרת מכניסה את עצמי בחזרה לפוך וממשיכה לבהות ביצור האלוהי הזה
״ אולי תבואי איתי ? ״
״ אני נראת לך בכיוון של להחליף מכותנת הפיגמה שלי בשעה הקרובה ? וחוץ מזה קר לי אני נשארת כאן ״
״ זה רק אנחנו בואי ככה, יש שם שמיכה מתחת לספה תוכלי לקחת ״ הוא אומר בניסיון לשכנע אותי
״ יש לי רק תנאי אחד והוא שאתה תיקח אותי בשק קמח ״
״ קפצי ״ הוא נעמד ומפנה לי את הגב שלו
״ תחזיק אותי טוב ״ אני מזהירה והוא מסמן לחיוב עם ראשו. אני קופצת והוא מצליח לסחוב אותי עד שהגענו לתוך המשרד ובו הוא מניח אותי על הספה היפה שהייתה בפינה.
״ תודה לאבי ״
״ תמיד כאן לשירותך ״ הוא אומר בציניות ומשחרר את הצוואר שלו
את השהייה שלי במשרד שלו אני מעבירה בבהייה ארוכה בו ומחשבה על כמה זמן השם תכנן ובנה אותו, ודייק בכל פרט קטן. זה התרחש עד שהוא הסתכל עליי ותפס אותי פעמיים
״ את יכולה להביא לי את הקלסר האפור בארונית מולך בבקשה ? ״ הוא שואל אותי
״ אני צריכה לקום בשביל זה? ״ אני שואלת בעצלנות והוא צוחק בגללו עיניים
״ כל עוד אין לך כוחות על, אז כן ״
״ רק כי זה בשבילך אני מסכימה אקום ״ אני קמה מרימה את השמיכה מעליי ומחפשת קלסר אפור בין כל הקלסרים באותם הגוונים.
״ תודה תינוקת שלי ״ אני מניחה את הקלסר על השולחן בקלילות צועדת צעד אחד חזרה אבל מתחרטת ומסתובבת אליו
אני נכנסת בין הידיים שלו ומלפפת את הרגליים שלי סביב הגוף והכיסא שלו
״ אור.. ״ הוא אומר
״ לא היית עייפה לפני חצי שעה? ״ הוא מוסיף ומני מספר נשיקות לצוואר שלי
״ עבר לי ״ אני אומרת בחיוך מתחכם
הוא מרים קצת את הכיסא ואומר ״ אני יודעת שאני מוכן לשכב איתך גם על השולחן כאן אז תזהרי ״
״ תשכח מזה, זה הימים של השבוע האסור מותק ״ אני אומרת שאני מתיישבת על הכיסא מולו
״ את רעה ״ הוא אומר עם החיוך היפה שלו גורם לי לצחקק
״ משעמם לי איתך ״ אני אומרת שאני מכינה מטוס מנייר מרובע קטן שהיה על השולחן וזורקת אותו לכיוונו
״ עוד מטוס אחד מכוון אליי אני הורג אותך בדיגדוגים ״
״ רק לא זה ״ אני אומרת והוא מחייך
״ את יודעת שבכיתה ו׳ הכנסתי מטוס מדף של מחברת גדולה ופגעתי למורה בפנים ״ הוא אומרת ואני נחנקת מרוב צחוק
״ וואי... כואבת לי הבטן ״ אני אומרת אחרי דקה שלמה של צחוק
״ הצחוק שלך היה יותר מצחיק מהסיפור ״ הוא שאני חוזרת להתיישב על הכיסא
״ בואי משוגעת שלי, נחזור למעלה ״
״ מה סיימת? ״ אני אומרת בקול מופתע
״ אמרתי לך שלא ייקח הרבה זמן, אני אמשיך בראשון ״ הוא מנשק אותי ומושך אותי מהכיסא