Good girl love bad boy?❤️

פרק 14

׳ מבטיח להיות פה בשישי בבוקר, אני אגיע בזמן לארוחה שקבענו עם המשפחה שלך. תבואי אליי היום אחרי בית ספר אני אאסוף אותך ׳ אני מוסיף הודעה שלישית לרצף.
אני מקווה שהיא לא התבאסה מזה יותר מידי, יש לי שם קזינו גדול שאני צריך לטפל שם במספר דברים, וגם בכמה אנשים.
הקזינו מצליח מאוד, אבל יש אנשים שכנראה מאוד רוצים לראות אותי פנים מול פנים עם הבעיות שהם יוצרים לעצמם שם.
אני מקפיץ את ליאן ונעה והם יורדות בשער של בית ספר, ואני ממשיל למשרדים שלי במרכז שגם שם יש דברים לסגור.
״ בוקר טוב ״ מברכים אותי שאני נכנס ואני מודה בתנועה עם הראש לחיוב.
אני עובד במשך כמעט שעתיים, ושאני מרגיש שהראש עומד להתפוצץ אני יוצא לסיגריה, במרפסת של המשרד.
״ רועי, אורח ״ אני שומע באוזניה שנמצאת בתוך האוזן שלי.
״ תכניס עוד עשר דקות ״ אני עונה בחזרה.
אני מטפל באותו הטיפש שחשב שהוא גיבור גדול, ששם אצבע גדולה ומעליבה על המשפחה שלו, דאג רק לתחת של עצמו, השאיר אצלי חובות שאפילו את האף לא הייתי מוציא מהבית במקומו.
״ לא לאחר. ביי ״ אני מודיע שאני מסיים את הפגישה עם כל אלו שמצטרפים אליי לנסיעה לצפון.
אני נכנס למכונית הספורט, ונוסע בפול גז הביתה. מרגיש שמשהו לא רגוע אצלי.
׳ הכל בסדר? ׳ אני שולח לאור.
׳ כן. למה? מה קרה? אתה בסדר? נפצעת? לבוא? איפה אתה? ׳
׳ הכל מעולה מה יש לך? מה את נבהלת מהודעה ממני׳ ׳
׳ בא לך לבוא עכשיו? בא לי הביתה ׳
אני רואה את ההודעה הזו ממנה ומתקשר אלייה .
״ מה קרה? ״ אני פותח ככה את השיחה, אין מצב שהחנונית שלי רוצה ללכת הביתה מרצונה ולפספס לימודים.

נקודת מבט אור -
בשעות הבוקר, בסביבות 11 התפרסמו תמונות שלי ושל רועי בכל חור באינטרנט מאותו היום שאכלנו המבורגר, ולא שכחו לצרף תמונה נוספת שלנו ליד האוטו.
בהפסקה לא היה אחד שלא תקע בי מבט, ולא אחת שלחשה לחברה שלה שהינה זאת זאת, זאת אני שיוצאת עם ההוא.
״ בא לי הביתה, אין לי כוח להישאר ״
״ בכזאת קלות את מוותרת והולכת הביתה? מה זה את חולה? ״ הוא אומר.
״ די נו ״ אני אומרת וצוחקת.
״ אני יודע שזה בגלל התמונות. את מתביישת שאת איתי ? ״
״ נראה לך? זה פשוט מביך אותי שכולם תוקעים לי מבטים כאילו נפלתי מהחלל, וזורקים הערות חסרות טאקט מול הפנים שלי ״
״ מחר אני אבוא כמו חדשה, עכשיו בא לי הביתה. או שאתה אוסף אותי או שאני יוצאת ברגל״ אני אומרת והוא מודיע שהוא עוד דקה בשער.
ליאן ונעה דפקו לכולם מבטים בחזרה, ולא היה רגע שהלכתי לבד במסדרונות.
״תפסת ביצים וזרקת את עצמך על המאפיונר העשיר ? ״ הפרחה הגדולה ביותר של התיכון, והסביבה פונה אליי.
״ סתמי תפה שלך. מי את בכלל? פרחה מפגרת ״ אני מחזירה לה בפרצוף ותוקעת לה אצבע משולשת בתוך הפנים. אני מעיזה לענות בפעם הראשונה להיום, ומוציאה עלייה רק חלק מהעצבים שנשמרו אצלי.
אני מתקדמת ומבחינה במכונית הספורט של רועי, אוי לא המהירות במכונית הזאת תהרוג אותי.
״ מה זה היה עכשיו? ״ הוא אומר במבט מפליא
״ אתה רוצה אתה להתמודד עם הדפוקה הזאת שהיה לה יותר מידי מה להגיד ? ״
״ לא לנהוג מהר ״ אני מוסיפה ומזהירה אותו שאני חוגרת.
״ את יודעת שאין לי בעיה להתמודד איתה ״ הוא אומר ומניח ידיים על ההגה.
״ כן, צודק. שכחתי לרגע עם מי אני מנהלת את השיחה הזאת״ אני מוסיפה ומהדקת את החגורה.
״ לא מגיע לי איזה נשיקה? משהו? ״ הוא אומר שהוא פותח את דלת הבית שלו.
״ שתוק כבר. אובססיבי ״ אני טורקת את הדלת אחרינו והוא מטיח אותי על הדלת הקרה, וטורף את שפתיי עם שפתיו המלאות והורודות.
״ אני אוהבת אותך ״ אני מרגישה את הצורך לאמר את זה, במיוחד לאחר שיחת הטלפון בה הוא חשב שאני מתביישת בו, בנו.
אחרי שעה ומשהו, אני נזרקת המיטה בחדר שלו והוא מכניס איתו את התיק שאני אארוז לו. בדרך כלל ליאן זו שעושה את זה, אבל עכשיו שיש לו אותי אני אדאג לו לזה.
אני מסדרת לו את כל מה שהוא צריך בתוך התיק הגדול הזה,
״ את בכל זאת רוצה לדבר על מה קרה לך היום? ״ הוא שואל ומתיישב לידי, שאני מקפלת הכל לתיק.
״ התבאסתי מהקטע הזה שכולם הסתכלו עליי ככה, ובחנו אותי, ונרתעו, וזרקו כל מיני אמירות מטופשות. אני הכי לא מתייבשת בנו, ואני שמחה ומאושרת כל רגע שאתה איתי. אבל תבין אותי שאני תקועה בתוך החלל הזה של בית ספר וזה לא מפסיק לא משנה לאן אני הולכת, בכיתה, במסדרון, בקפיטריה, ואפילו בשירותים ״ אני אומרת ומרימה כתפיים.
״ אני מבין אותך. לזוגיות איתי יש קצת חסרונות ״ הוא אומר ואני מרימה גבה איזה חסרונות בדיוק ? הוא מנשק את הראש שלי.
״ אל תחשבי שמחר כל המבטים והדברים האלו ייגמרו, זה לוקח זמן, תמיד לכולם יהיה מה להגיד, גם אם תזכרי באוסקור, פרס נובל לשלום וגם אם תשדדי בנק.
אל תתייחסי, אל תשמעי מה שיש לכולם להגיד, תאטמי את האוזנים מהרעש, שעושים לך מבט, תתני בחזרה. אני מכיר אותך כבר מספיק זמן בשביל לדעת שאת רוצה משהו אז לא אכפת לך משום דבר ״
הוא מסיים ומנשק אותי,
עבריין? אבל באמת ממש חכם.
״ פעם אחרונה שאת מפספסת לימודים בגלל דבר כזה ״ הוא אומר
״ למה כזה אכפת לך מהלימודים שלי? ״
״ את חכמה ומסוגלת להכל, למה שלא תנצלי את זה? תעשי את מה שאני לא עשיתי בתיכון. אחרי זה תישארי עם זה להרבה זמן ״
כשאני מסיימת אני נשכבת לידו מניחה את הראש והיד שלי על החזה הנפוח והמקועקע שלו.
״ אתה מבטיח לי שתחזור שלם, בריא, בדיוק כמו שיצאת ? ״
״ את לא סומכת עליי בקטע הזה? ״ הוא שואל ואני שותקת.
״ אור? ״ הוא קורא בשמי ומתרומם קצת.
״ לא יודעת ״ אני אומרת ומביטה בעיניים שלו.
״ מה זאת אומרת ? ״ הוא שואל כלא מבין, וצבע העיניים שלו משתנה.
״ אני לא יודעת. אני דואגת לך, שלא יודעת מה יקרה שם. ואני בכלל לא מדברת על החלק שאני נשארת ארבעה ימים בלעדייך ״ אני אומרת עושה פרצוף עצוב ומחזירה את הראש שלי לאותו המקום
״ אני מבטיח לך, שהכל יהיה בסדר ואת לא צריכה לדאוג לי.זה עובר מהר ״ הוא אומר ומצרף נשיקה למצח שלי. אני לוקחת את היד שלו ומניחה אותה ליד השיער שלי במטרה שיישחק לי בו.
אני נרדמת לשעה, ואחרי מעט זמן רועי לוקח אותי הביתה.
״ תיהיה זהיר, טוב? אני מחכה לך לארוחה בשישי ״ אני אומרת לפני שאני יוצאת מדלת הרכב שעצר מול שער הבית שלי.
״ אני אוהב אותך. אל תתני לשום דבר להשפיע עלייך, ותדברי איתי בכל רגע שאת יכולה ״ הוא אומר ונותן לי לטעום את שפתיו בפעם האחרונה עד שניפגש.
״ ביי ״ אני מעיפה בו מבט אחרון ונכנסת לבית שלי, ארבעה ימים בלי הנשיקות שלו,
יהיה קשה, אבל נתמודד .

שבת שלום❤️ (יעלה במוצאי שבת פרק נוסף )