Good girl love bad boy?❤️

פרק 24 -

( אתן מקסימות תודה רבה על כל התמיכה והעזרה.
קריאה מהנה❤️)

הימים עברו במהירות מטורפת, מחר לקראת הערב אנחנו אמורים לנחות בארץ, היום כבר יום שבת בערב.
״ הלכו לי הרגליים ״ אני אומרת בייאוש שאני נזרקת ומתיישבת במיטה שאנחנו מגיעים חזרה לחדר, רועי סוגר אחרינו את הדלת.
״ עם הנעליים האלה איך הצלחת ללכת כל כך הרבה אני לא יודע ״ הוא אומר ואני מורידה ממני את המגפיים עם העקבים.
״ התאמנות של שנים ״ אני אומרת בצחוק מתגלגל והוא נזרק על המיטה הלבנה גם כן.
״ מה? ״ אני שואלת שהוא מביט בי זמן ממושך
״ כלום. את פשוט הדבר הכי היפה שראיתי בחיים ״ הוא מסתכל לי עמוק בעיניים ואני מרגישה את הפנים שלי מתחילות להאדים.
אני מתרסקת על גופו הקשיח ועל שפתיו העבות, הוא טורף את שפתיי באיטיות שכבר אהבתי. (התמונה היא שיהיה לכם את הסיטואציה בתוך הראש)
״ אני אוהבת אותך הכי בעולם ״ אני אומרת שאני מתנתקת מהשפתיים שלו שכבר לא יכלתי יותר, ומלטפת את צד הפנים שלו.
״ אני חייב להתקלח ״ הוא אומר טופח על הישבן שלי שהיה מונח על גופו מסמן לי לקום.  אני מנצלת את הזמן הזה בשביל לסדר את המזוודות של שתינו ולא נצטרך לבזבז על זה את הזמן מחר.
׳ שיחת וידאוי נכנסת מלין🧡׳ אני עונה ישר
׳ היייי בסטי תודה באמת שאת עונה לי ׳
׳ לא הספקתי לחזור אלייך מאתמול ׳ אני אומרת בחיוך מתנצל והיא מסתכלת על משהו נראה כאילו היא נתקעה
׳ לין? את פה? ׳
׳ כן. תקרבי רגע את המצלמה של האייפון לצוואר שלך ׳ היא אומרת ואני מסתכלת עלייה דרך המסך בפרצוף מוזר, ומקרבת את המצלמה
׳ מה זה? מתי הוא הספיק? ׳ אני מניחה את הטלפון על השידה ופוערת את עיניי שאני רואה שרועי השאיר עליי סימן גדול וכהה בצוואר
׳ לא יודעת ׳ אני אומרת בצחקוק ומתיישבת חזרה במיטה
׳ לא עשינו כלום תירגעי ׳ אני אומרת ומרגיעה את המבטים הבוחנים שלה. אנחנו מדברות עוד מספר דקות נוספות והיא הולכת לישון.
איך לא שמתי לב לזה בבוקר ? אני שואלת את עצמי.
שאני יוצאת מהמקלחת אני מנסה לכסות את ההיקי הזה שהוא השאיר על הצוואר שלי אך ללא הצלחה. לא הבאתי איתי אחד מהמיקאפים שלי, אני לא כלכך אוהבת לכסות את הפנים שלי.
״ אני מקווה בשבילך שעד שנחזור זה יירד ״ אני אומרת שמה את השיער שלי מקדימה ואת התיק על הכתף.
״ אני דווקא חושב שזה מחמיא לך ״ הוא אומר ומעביר את האגודל שלו בעדינות על הצוואר שלי.
״ טוב. תגלגל החוצה ״ אני אומרת ודוחפת אותו לכיוון הדלת, מודה לעצמי שאני לא אוהבת לגזור את השיער שלי והוא ארוך ואפילו מידי בשביל להסתיר את זה.
אנחנו מטיילים במרכז העיר יד ביד ברחובות שהיו מקושטים לאווירת הכריסמס שהם יחגגו בשבוע הקרוב.
״ לחיינו ״ רועי מרים את הכוס עם היין שלו, ואני את הקולה משתדלת לא לצחוק. לא נורא-  יום ראשון אני חוגגת חוקיות.
אפילו שהוא אוכל סטייק הוא נראה כל כך טוב, איך זה ייתכן?
״ אתה חתיך ״ אני לוחשת לו והוא מחייך חיוך שחשף את השיניים הלבנות שלו.
בשעה אחת בלילה אנחנו חוזרים לבית מלון רועי ער משעה סופר מוקדמת, ואני כמו שכבר הספקתם להכיר מוכנה לקפוץ על כל הזדמנות שיש בשביל לישון.
אני נשכבת לידו במיטה והוא דואג לעטוף אותי מאחור, ולהציק לי עד שאני ארדם.
2:54 זו השעה שאני רואה בשעון שאני קמה מסיוט נורא מתנשפת, רועי עדיין עטף אותי באותה האחיזה ואני משתחררת ממנה בעדינות ובשקט על מנת לא להעיר אותו.
אני מנסה להרגיע את עצמי, כי הריי זה רק חלום,
מסתובבת ברחבי החדר סביב עצמי, מתיישבת בכורסא, ואז מול השולחן, שותה מים ומשחקת במשחק ילדים בפלאפון שלי. אני פותחת את הדלת במחשבה להסתובב במלון.
״ גברת דיין, הכל בסדר,קרה משהו? את צריכה עזרה? ״ שני המאבטחים שהיו בדלת הפנו את פניהם אליי. אוקיי, אני יכולה לשכוח מזה.
״ לא, כאילו כן...הכל בסדר...מצטערת לילה טוב ״ אני אומרת בטיפשיות.  איזה מפגרת יצאתי.
אני חוזרת חזרה בצעדים קטנים לאותה ספה קטנה בצבע שמנת שהייתה נוחה להעביר בה את הזמן.
״ אור? מה את עושה שם? ״ הקול הצרוד של רועי נשמע ברחבי החדר.
״ אתה ער? ״
״ למה את ערה ? בואי לישון ״ הוא אומר באותו קול צרוד, אני חוזרת למיטה שאני רואה שעברה כבר הרבה יותר מחצי שעה.פץ
״ חלמתי סיוט. אני לא רוצה לחזור לישון ״ אני אומרת בקול ילדותי ומניחה את האייפון על השידה בחזרה.
״ גם אני הייתי בו? ״ הוא שואל ואני מהנהנת לחיוב והוא מצחקק
״ בואי ״ הוא אומר ומניח את הראש שלי על החזה שלו, ואני מחבקת אותו גם.
״ זה רק חלום. זה לא באמת ״
״ אני אוהבת אותך, תודה על הכל באמת..״ אני אומרת ומנשקת את החזה שלו.
״ אני גם אוהב אותך מאוד. אבל יהיה יום שניהיה פה ולא תגידי לי תודה לפחות 3 פעמים ביום ?״
״ לא ״ אני אומרת שהוא מחבק אותי ומשחק לי בשיער עד שאני נרדמת.