פרק29❤️תאונה חלקב׳

753 33 0
                                    

וישתתקתי ״שישו את איתי?״ שאל ״כ..כן״ עניתי מגמגמת ״יפה שלי אל תיהיהי עצובה אני בדרך אלייך נלך ביחד״ אמר בניחום אמרתי שהוא החבר הכי טוב שלי?! ״מה עם רומי?״ שאלתי ״אנחנו עוד ביחד. היא וליפז חולות עלייך״ אמר ונישמע שהיה מרוכז בכביש ושם אותי על רמקול ״גם אני עליהם אני מצטערת שקראתי לה זונה היא חברה טובה שלי היא מקסימה ואמן תתחתנו והיא תיהיה גיסתי!״ אמרתי ״חחח כפרה עלייך איך היה ליזדיין עם אביתר״ שאל ״נו שתוק״ אמרתי והצחוק הגברי שלו נישמע ברקע ״אני מכורה לצחוק הזה״ אמרתי ״יפה תצאי אני נמצא שם״ אמר ״טוב יפה שלי״ אמרתי וניתקתי כן אנחנו  עדיין הידידים הכי טובים הוא חבר שלי מגיל קטן ועד עכשיו.
״אלי אני יוצאתתת״ אמרתי ״לאן״ אחי הגדול שאל ״לבית חולים אביתר שם עשה תאונה״ אמרתי וחיבקתי אותו והוא נתן לי פיקה ״טוב חיים שלי תהני״ אמר בציניות ״לאב יו״ אמרתי ״גם אני אוהב אןתך יפה שלי״ אמר ״תשמרי על עצמך״ הוסיף ויצאתי שם ראיתי את לילוש שליי ״חייים״ אמרתי ״יפה״ אמר לי ונתתי לו פיקה וניכנסתי לאוטו ״מה קורה איתו?״ שאלתי ״אני לא יודע״ אמר ונאנחתי הוא שם את ידו החמימה על הירח שלי ״הכל יהיה טוב אני מבטיח״ אמר.
״נו סעמק ערס״ לירן מימל אנחנו פה כבר 45 דקות פתאום הרופא יצא ״יש תוצאת״ קמתי ״לא״ ענה.
מי לא פה?
בין עם החברים שלו מאילת הכדורגל והחבורה פשוט מלא באו שמתי ראשי על החזה של לירן.
״שלום אתם לאביתר?״ שאל הרופא ״כן״ עניתי ״ככה עכשיו מצבו לא ממש יציב דופק יחסית גבוהה ולחץ דם גם... הוא שבר רגל כרגע הוא עדיין לא יתעורר המצב בנוני עד אנוש הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות זה להמתין אני ממליץ על להמתין בבית כי בכול מקרה עוד חצי שעה אנחנו מכניסים אותו לניתוח״ הרופא אמר והדבר היחיד שהיה לי בראש זה ללכת פשוט ללכת משם כמה שיותר רחוק...
יצאתי שלירן אחריי אוחז ביידי ״דיי תן לך ללכת״ צעקתי עליו אבל כמה חבל שהוא יותר חזק ״שישו דיי״ אמר שאני מנסה ליתנגד לו ופשוט לא יכלתי הדמעות ירדו והוא חיבק אותי חזק יתפרקתי עליו ״זהו החלום שלו לא יתגשם... הןא היה אמור להיות בתפקיד אחר וכול פעם החליף תפקיד עד שהחליט להיות בגבעתי כמה הוא נלחם מתאמן ועכשיו מה? עוד 5 ימים הגיוס שלו הוא לא יהיה שם?״ פרקתי הכל בבכי וישר רומי וליפז באו ״יפה שלי אל תבכי...״ ליפז אמרה וחיבקה אותי ״תשאיר אותנו לבד מאמי״ רומי אמרה ללירן והוא הינן והלך שתיהם חיבקו אותי ״הוא חזק הוא היה בסדר״ רומי אמרה ויסתכלתי עלייה וחייכתי ״אני אוהבת אותך יפה שלי אני וליפז תמיד איתך״ היא אמרה ״אני יודעת וגם אני אוהבת אותכם באמת״ אמרתי.
״בטוח?״ רומי שאלה והיננתי ביקשתי מהם להיות קצת לבד הלכתי לטייל קצת בעיר ואז נתקעתי באיזה מישהו הרמתי את ראשי וראיתי חייל ״איי״ מלמלתי בכאב שנפלתי אחורה ״אוי מצטער את בסדר?״ שאל נותן לי יד לאחז בה וזה מה שעשיתי ״מה קרה?״ שאל ששם לב לדמעות ״כלום...״ עניתי.
כעבור 5 ימים
״נו סראבק ערס ימזדיינים אני נודר לכם אני ידקור אותכם״ אמר וראיתי אכזבה בעניים שלו אביתר בסדר הוא ישתחרר אתמול ולא נותנים לו לייתגיס אז הוא צועק עליהם שם ״דיי חיים שליי״ לחשתי לו ״לא לא די כולם מתגייסים היום למה רק אני עוד חודש???״ אמר בתיסכול אחזתי בידו במטרה שירגע ״בואי הביתה״ אמר לי והלכנו לבית ״דיי אל תיהיה ככה״ אמרתי
כעבור חודש
״אני לא מאמינה שאתה ככה הולך לי״ אמרתי בעצב הוא נשק לשפתיי ״אני אוהב אותך״ לחש לי באוזן וחיבק אותי חזק ״אל תלך״ מילמלתי בשביל שלא ישמע הוא תפס את ידיי ״תשמרי על עצמך חיים שליי״ אמר לי ״תישמור אתה על עצמך יפה שלי״ אמרתי.
זהו הוא הלך... הצבא לקח אותו ממני כמובן שהוא ניפרד מההורים שלו ומאחים שלו
•••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••••בס״ד
אין לי רעיון 😒
כמובן שיום כיפור לא יעלה פרק!
אני ינסה לעלות לפני שיכנס החג
שיהיה לכם צום קל וגמר חתימה טובה❤️
קריאה מהנה😌

מאויב לאוהב❤️Where stories live. Discover now