The Girl Next Door

פרק 2:

הבטתי סביבי כשהבחנתי בפתק על השולחן.
-

יצאנו למרי'ס,אנחנו נחזור מאוחר.
אבא אומר שלא תחכה לנו ותלך לישון מוקדם
אוליביה.-
גלגלתי עניים, מי יוצא למרי'ס ליום שלם?
הדלקתי שירים מספיק חזק כדי לשמוע אותם בכל הבית אבל חלש מספיק כדי שאני אשמע אם מישהו מגיע וכדי שלא יפריע לשכנים.
הוצאתי מצרכים בתקווה שהפעם אני לא אשרוף את הבית.
רטנתי כשנשמע דפיקה בדלת.
שחררתי את המחבת והלכתי לפתוח.
"היי,"חייכה הבחורה שעמדה בכניסה.
"אממ..היי,נתקעתי בך לפני כמה ימים."
"נכון,"צחקה."תודה על זה,בלעדייך הייתי עדיין מחפשת."
"אין בעיה,"חייכתי."את רוצה להכנס?"
"אני..אמ..באתי לבקש סוכר."
"תכנסי,יקח לי זמן למצוא."
היא הנהנה ונכנסה.
סגרתי אחריה את הדלת והנמכתי את המוזיקה בדרך למטבח.
"אתה לבד?"
"באיזה מובן?"
היא צחקה."איך קוראים לך?"
פתחתי את הארונות,מחפש את הסוכר."בנג'מין,לך?"
"בנג'מין."אמרה לאט."אתה לא יודע איפה הסוכר בבית שלך,בנג'מין?"
צחקתי."לא ממש,אני לא מתמצא בבית הזה."
"כמה זמן אתה גר פה?"
"אני שואל,"אמרתי."אומרים לי איפה אבל זה משתנה כל פעם כי אחים שלי אוהבים לעצב את הבית כל יום מחדש."
"אתה משהו מיוחד."חייכה כשהבאתי לה את הסוכר.
"תודה,אני מניח."
"מה את עושה עכשיו?"שאלתי לפני שסגרתי אחריה את הדלת.
"מכינה עוגה."הביטה בי."אתה רוצה לבוא?"
"לא חושב."
"תבוא,אין אף אחד בבית.אתה לא צריך להתבייש."
"מה גורם לך לחשוב שאני מתבייש?"
"אז תבוא."
"אפשר ללבוש חולצה לפחות?"
"מתבייש?"
יצאתי וסגרתי אחרי את הדלת.
היא חייכה."מפחד שחברה שלך תדאג?"
גלגלתי עניים.
"הו,"חייכה."אין לך חברה."
"לא אמרת לי איך קוראים לך."
"אתה בא?יש לי עוגה להכין."חייכה והסתובבה,עושה את דרכה לביתה.
עקבתי אחריה.
"עם מי את גרה?"שאלתי בדרך למטבח.
"סבא וסבתא."
"איפה ההורים שלך?"
היא העיפה בי מבט."אני לא בקשר איתם."
"נושא קשה אה?"שאלתי והתיישבתי על אחד מכיסאות הבר הגבוהות.
"הבית שלך נראה שמח."
"נראה שמח?הוא ריק."
"הסביבה,בנג'מין,הסביבה יכולה להגיד הרבה."
"משתגידי."
היא לא ענתה והמשיכה לעשות את העיסה של העוגה.
"למה את מתחמקת כל פעם שאני שואל מה השם שלך?"
"אתה אוהב עוגת שוקולד?"
"את באמת גרה עם סבא וסבתא שלך?"
"כן."
קמתי ויצאתי מהמטבח,מסתובב בבית.
"נהנת?"שאלה כשחזרתי למטבח.
"קיילי,"חייכתי אליה והתיישבתי."לפחות גיליתי מה השם שלך."
"אתה לא יודע מה השם משפחה שלי."חייכה והכניסה את העוגה לתנור.
"אל תדאגי,גם את זה אני אגלה."
"למה כלכך אכפת לך?"
"את מעניינת אותי."משכתי בכתפי.
"אתה מכיר אותי חמש שניות."
"בדיוק."
קיילי חייכה והתיישבה על הצד הנקי של השיש."אתה יכול לשאול שאלות,אתה יודע."
"לא ענית לי כששאלתי מה השם שלך,מה הסיבה שתעני לי אם אני אשאל שאלות?"
קיילי חייכה."תנסה."
הנדתי בראשי."אני אגלה לבד."
"אתה רעב?"
"את מציעה?"
"גם."חייכה וירדה מהשיש."איך אתה עם פנקייקים?"
"אני בסדר,איך את?"
קיילי צחקה.
העפתי מבט בשעון."את האמת אני חייב ללכת."
"המשפחה חוזרת?"
"חברה טובה באה,והיא תתעצבן אם אני לא יהיה בבית כשהיא תגיע."
"חברה נחמדה."
"היא מכינה לי פנקייקים."משכתי בכתפיי וקמתי.
"טוב,"חייכה."אני אשלים את תפקידי כמארחת ואלווה אותך לדלת."
"תודה באמת."צחקתי.
אחרי שפתחתי את הדלת קיילי חיבקה אותי.
הבטתי בה."את מתנהגת ככה עם כל האנשים שאת לא מכירה?"
קיילי משכה בכתפיה.
"את מוזרה."חייכתי ויצאתי מהבית שלה.
"אתה לא יודע כמה."צחקה.
יצאתי מהגינה והלכתי לבית.
אלי הרימה את מבטה אליי.
"מה את עושה בחוץ?הבית פתוח."
"מצאתי כלב."
מצמצתי."איפה הוא?"
"אצל ג'יימס."
"למה?"שאלתי ועליתי את המדרגות,פותח את הדלת ונכנס לבית.
אלי קמה ונכנסה אחרי,סוגרת אחריה את הדלת."אבא לא הסכים לי להשאיר אותו ולא רציתי להעביר אותו בתים,אז ביקשתי מג'יימס להשאיר אותו אצלו עד שאני ימצא לו בית."
"הוא לא שייך למישהו?"
"לא."
"איך את יודעת?"
"אבא אמר שהוא ראה אותו כמה פעמים והוא לא מסכים כי הוא בטח מלא מחלות."
"יש לך אבא נחמד."
"שקט. אכלת היום בכלל?"
"לא."
"איפה היית?"
"מה?"הבטתי בה.
"מאיפה חזרת עכשיו?"
"השכנים."
אלי הרימה גבות."מה עשית אצל השכנים?"
"את השכנה."חייכתי אליה.
אלי תקעה בי מבט אטום.
הורדתי את החיוך."אני צוחק."
"תמצא חברה."רטנה ודחפה אותי,הולכת למטבח.
הלכתי אחריה."למה כלכך מציק לך מה שאני עושה?"
"אני שונאת את היחס שלך לנשים."
"זה לא היחס שלי לנשים,זה היחס של נשים לעצמם."
אלי הביטה בי."זה הדבר הכי מטומטם שאי פעם אמרת."
"זה ממש לא."
"אלי."
"בנג'מין."
גלגלתי עניים."הבאת דברים לארוחת בוקר?"
"כן,זה על השיש."
"אה,"אמרתי ופתחתי את השקיות."נכנסת הביתה,שמת את השקית ואז יצאת לשבת בחוץ?"
אלי משכה בכתפיה."אני לא אוהבת להיות בבתים כשהם ריקים."
"את כזאת מוזרה."צחקתי."מה אנחנו מכינים?"
"אנחנו?"גיכחה."התכוונת אני."
התיישבתי על השיש."את בנאדם מדהים אלי."
אלי שתקה והוציאה את הדברים מהשקית.
"איך את וג'יימס?"
"הוא לא הכי שמח שבאתי לבית שלו,"משכה בכתפיה."אבל כנראה היה לי פרצוף שקשה להגיד לו לא."
"אני לא חושב שהוא יכול להגיד לא לכל פרצוף שלך."
אלי עיקמה את אפה.
דחפתי את מותנה בעדינות עם הרגל שלי."הוא אוהב אותך אלי."
אלי משכה בכתפיה.
"הוא כן."
"אתה מנהל ויכוח עם עצמך."
צחקתי.
אלי הדליקה את האש והניחה את המחבת.
"אני יוצא לעשן."ירדתי מהשיש.
"טוב."
יצאתי ולקחתי חבילה של סיגריות מהז'קט שלי שהיה תלוי ליד הדלת.
פתחתי את הדלת ויצאתי,סוגר אחרי.
התיישבתי על המדרגות והוצאתי סיגריה אחת,מדליק אותה.
הוצאתי את הפלאפון ופתחתי את אחד המשחקים.
כשסיימתי את הסיגרייה נכנסתי חזרה לבית.
ברגע שנכנסתי למטבח פעמון הדלת צלצל.
אלי הביטה בי."אתה מחכה למישהו?"
הנדתי בראשי.
"אז לך תפתח,למה אתה מחכה?"
חייכתי ומשכתי בכתפיי,מתיישב ליד השולחן.
"אתה פשוט מוזר."נאנחה והלכה לפתוח את הדלת.
הרמתי כמה פנקייקים עם המזלג,הנחתי אותם על הצלחת ושפכתי עליהם סירופ שוקולד.
"בנג'מין!"קראה אלי.
"בא!"קראתי בפה מלא.
קמתי וניגשתי לדלת."הו,היי."
"היי,"חייכה קיילי.
"מה יש לך ביד?"שאלתי ובלעתי את הפנקייק.
"מי זאת?"שאלה קיילי והצביעה על אלי."חברה שלך?"
"לא,היא חברה טובה."
"נחמד."
"אפשר להגיד."
"היי,"חייכה קיילי אל אלי."אני השכנה."
"הו,"אמרה אלי והביטה בי."השכנה."
חייכתי אל אלי.
קיילי העבירה את מבטה בניינו."הבאתי לך עוגה."
הרמתי גבות."יכולת פשוט להחזיר לי את הסוכר."
"כדי שתאכל אותו ככה?"
"אל תשללי עד שתנסי."קרצתי.
"לא שללתי."חייכה והושיטה לי קופסא מלאה בחתיכות עוגה.
"תודה."אמרתי ולקחתי מימנה את הקופסא, פתחתי אותה ובחנתי את חתיכות העוגה."ממ..נראה טוב."
קיילי חייכה."ברור,אני הכנתי אותם."
פתחתי עניים."הו,את טובה."
קיילי צחקה.
סגרתי את הקופסא.
"אני צריכה ללכת,"אמרה קיילי,עדיין מחייכת.
"נראה אותך בסביבה."חייכתי אליה.
קיילי הביטה בי.
הרמתי גבות.
קיילי נעמדה על קצות אצבעותיה ונישקה אותי על פי.
מצמצתי כשהיא התרחקה מימני.
קיילי הסתובבה והתרחקה לכיוון הבית שלה.
הבטתי באלי."מה לעזאזל?"
"אתה מכיר אותה,לא אני."משכה בכתפיה.
"אני לא,"צחקתי וסגרתי את הדלת.
אלי הנידה בראשה והלכה למטבח.
עקבתי אחריה והתיישבתי ליד השולחן."מה אנחנו עושים היום?"
"עוברים אצל ג'יימס,כי אני צריכה לדבר איתו."
"על?"
"לא עניינך. ולפי זה תלוי כמה זמן זה יקח, אולי נלך לאכול צהריים ואז לקנות את הדברים למתיחה שרצית לעשות או הפוך."
"בוקר עכשיו אלי,אתם באמת מתכוונים לדבר עד הצהריים?"
"עוד מעט 11:20 בנג'מין.מה שאומר שעוד מעט צהריים."
"צהריים זה זמן ארוך."
"אל תתחכם בנג'מין."
"אני אוהב אותך."
אלי הנידה בראשה."אתה פשוט חמור."
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
זה הפרק. מצטערת שהוא כזה קצר, הייתי קצתהרבה עסוקה🙃
תצביעו☆תגיבו💬
ופרק 3 בשבוע הבא😘
לילה טוב♥