The Girl Next Door

פרק 3:

התיישבתי ומשכתי אליי את הפלאפון.
אין שיחות או הודעות. 
קמתי להתקלח וכשיצאתי התייבשתי ולבשתי בוקסר ומכנס טרנינג.
אוליביה הביטה בי כשירדתי ללמטה.
"היי,יש אוכל?"הבטתי בה וניגשתי למקרר.
"מה עם בית ספר?"
משכתי בכתפיי."מה לגבי זה?"
"אתה מתכוון ללכת היום?"
הנדתי בראשי.
"טוב,"נאנחה אוליביה."אין לי כוח,אני משאירה את זה לאבא שלך. אני יוצאת, אל תעשה שטויות."
"כן אוליביה."קראתי אחריה בזמן שיצאה.
שמתי דגנים בקערה ושפכתי עליהם חלב,עולה לחדר.
פתחתי את המחשב ושמתי שירים,מחבר את האוזניות.
ראיתי כמה סרטים והתחלתי להשתעמם כשהפלאפון שלי צלצל.
"מה?"עניתי.
"יש מסיבה הערב."אמר הארווי.
"איפה?"
"אצל אלק."
"אחי,"נאנחתי."המסיבות שלו מזעזעות."
"כולם יהיו שם בן,וכשאני אומר כולם אני מתכוון לכ.ו.ל.ם."
"זאת אומרת שגם אקסיות שלי מגיעות?"
הארווי גנח."כן אוף,אבל זה מסיבה ענקית בן-בן אתה לא בהכרח תראה אותן."
"אליסה תהייה שם?"
"אתם עדיין יוצאים?"שאל,מופתע.
"לא."גיכחתי.
"אז מה אכפת לך?"
"לא אכפת לי."
"אתה עדיין רוצה אותה."צחק הארווי.
"לך תזדיין הארווי."
"צוחק צוחק,אל תתעצבן."
"אז היא מגיעה?"
הארווי צחק.
רטנתי בשקט.
"כן,היא באה,אני חושב.אבל כמו שאמרתי,כולם יהיו שם,מה הסיכויים שתראה דווקא אותה?"
"אוקיי,באיזה שעה?"
"מתחילים ב22:30."
"בסדר, אני אהיה שם."
"מעולה אחי,נראה אותך."אמר וניתק.
קמתי מהמיטה וירדתי לעשן.
השתקתי את הפלאפון כשאבא התקשר והמשכתי לבהות בצמחים.
הנמכתי את המוזיקה כששמעתי צעקות.
"את זונה!הולכת כמו שרמוטה!תראי איך את לבושה,מה זה?מה זה? עוד שנייה עירומה!תתביישי לך."
עניי נפערו כשהבנתי שהצעקות באות מהבית של קיילי.
"..מתנהגת ככה עם הבנים,פשוט בושה!ככה חינכתי אותך?את מביישת אותי מול כולם! והתשובות שלך, פשוט מזעזע!איפה למדת לענות ככה?איפה?"
מצמצתי כששמעתי משהו מתנפץ.
עוד כמה צעקות,דברים נופלים ואז השתרר שקט.
ישבתי בגינה במשך שעה,מחכה לשמוע אם הם יתחילו לצעוק עוד פעם.
התחלתי לפקפק בזה שקיילי אמרה לי שהיא גרה עם הסבים שלה, זה בהחלט לא נשמע כמו אנשים זקנים.
רציתי ללכת לבדוק מה קרה אבל לא נראה לי שאם בחור זר יופיע להם בפתח הבית ויבקש את קיילי ישפר את המצב שלה,אז נשארתי בגינה,מעשן.
כשאבא הגיע רטנתי ונכנסתי פנימה.
"איפה היית היום?"שאל בכעס.
תקעתי בו מבט משועמם."כאילו אוליביה לא סיפרה לך."
"אל תתחצף בנג'מין."
"אל תתחיל אבא."רטנתי."כן,נשארתי בבית וכן,לא הלכתי לבית ספר. ותראה,הציונים שלי טובים. אני לא מבין מה אתה רוצה."
"זה לא קשור לציונים שלך,אתה צריך שגרה ולסיים את הלימודים, אתה לא יכול פשוט לא ללכת כי לא מתחשק לך."
"תראה אותי, אני לא הולך.חוץ מזה, מה אוליביה מתערבת בכלל?"
"אוליביה דואגת לך."
"אז שתפסיק,"גלגלתי עניים."נמאס לי שהיא מתנהגת כאילו היא אמא שלי. היא לא,שתפנים את זה כבר."
ואם התזמונים המדהימים שלי אוליביה בדיוק נכנסה עם הקטנים כדי לשמוע מה שאמרתי.
"זה העניין בנג'מין?"שאל אבא.
"הו,לא."נאנחתי."תפסיק,פשוט תפסיק. לא אכפת לי שאין לי אמא, אוקיי אבא? אף לא היה אכפת לי ולא יהיה אכפת.אני לא רוצה אמא ואף פעם לא רציתי. מספיק קשה לחיות איתך, בסדר?"
אבא בהה בי,שותק.
הקטנים רצו סביבנו ואוליביה נעלמה.
"אני יוצא הערב."זרקתי לאוויר ועליתי לחדר שלי.
נשכבתי במיטה וב-21:38 נכנסתי להתקלח.
יצאתי במגבת מחדר האמטיה וקרצתי לג'קסון שעבר בריצה לידי.
נכנסתי לחדר וסגרתי אחרי את הדלת.
התלבשתי (למעלה) וסידרתי את השיער.
הפלאפון שלי צפצף.
התעלמתי מימנו עד שצלצל.
הבטתי במסך,'הארווי' ועניתי."מה?"
"אני למטה,אתה יורד?"
"כן,שנייה."אמרת וניתקתי.
השתחלתי לנעליים והכנסתי את הפלאפון לכיס,יורד ללמטה.
"ביי בנג'מין!"קראה ג'נה כשעברתי ליד פתח הסלון.
חזרתי לאחורה והבטתי בה."ביי ג'נה."
ג'נה קמה מהספה ורצה אליי.
הרמתי אותה והיא כרחה את ידיה סביב צווארי,מחבקת אותי.
"אתה הולך?"שאלה במתיקות.
"כן,"הנהנתי."את פה לבד?"
"אמא ישבה איתי אבל היא לא הרגישה טוב אז היא עלתה."
"וג'קסון?"
"במוסך.משחק עם אבא כדורגל."
"הו,יפה להם."
"ג'קסון רצה לקרוא לך אבל אבא אמר לו לתת לך להירגע."
"לא הייתי כזה נחמד אה?"
ג'נה הנידה בראשה."לא,לא היית נחמד. אבא נעלב ממך."
"אני כנראה אצטרך לבקש סליחה נכון?"
ג'נה הנהנה."גם מאמא. היא נראתה ממש עצובה כשעלית לחדר."
הפלאפון שלי התחיל לצלצל.
"אני צריך ללכת טוב מתוקה?"אמרתי והורדתי אותה.
ג'נה הנהנה וחזרה לספה,מתיישבת לראות טלוויזיה.
יצאתי מהבית וסגרתי אחרי את הדלת.
הארווי הביט בי כשנכנסתי לרכב."לקח לך זמן."
"דיברתי עם אחותי."
"הוו,איזה מתוק."
"פשוט תסע."רטנתי והדלקתי שירים.
הארווי יצא מהחנייה ועלה על הכביש,עושה את דרכו לבית של אלק.
"תוריד אותי פה."אמרתי כשהיינו במרחק בתים ספורים מהבית של אלק.
"מה יש?"שאל הארווי וחנה.
"סיגריות."עניתי ופתחתי את הדלת."שכחתי לקחת."
"לחכות לך?"
"לא,"אמרתי וטרקתי את הדלת,עושה את דרכי לחנות.
קניתי חבילה ויצאתי מהחנות,הולך לכיוון הבית של אלק.
הוצאתי סיגריה והדלקתי אותה,שולף את הפלאפון מהכיס ומתקשר לאלי.
"הלו?"ענתה.
"את באה למסיבה אצל אלק?"
"לא."
"למה?"
"כי ג'יימס שמע על המסיבה והוא ביקש שאני לא אלך."
"נו באמת,"גלגלתי עניים.
"עזוב את זה.אני חושבת שזה רעיון טוב,אולי ככה אבא ירד מימני."
"טוב."
"אתה שם?"
"בדרך."
"טוב תהנה."אמרה וניתקה.
עליתי במדרגות ונכנסתי בדלת הפתוחה.
המוזיקה הייתה מחרישת אוזניים ובכל רחבי הבית רקדו בנים ובנות, צמוד אחד לשני, בגופים מזיעים.
עברתי בניהם,מנסה כמה שפחות לגעת בהם ונכנסתי למטבח.
"היי!"קרא הארווי ונתן לי כיף,טופח על כתפי.
"ידעתי שתהייה פה."אמרתי הותיישבתי על השולחן,מניח את רגליי על הכיסא.
הארווי נתן לי כוס אדומה, מלאה בבירה.
לקחתי מימנו את הכוס ושתיתי,בוחן את האנשים הבודדים שהיו במטבח.
עברנו לספות והתיישבנו עם כמה חבר'ה.
אחרי כמה דקות הארווי טפח על כתפי והלך אחרי אנג'לה.
רטנתי כשאליסה התיישבה לידי.
"היי,"חייכה אליי ונישקה את לחיי.
הנהתי לעברה.
"מה איתך?"שאלה ונשענה עליי."יש לך חברה?"
"כן."
"באמת?איפה היא?"
הבטתי בה."מה זה עניינך?"
אליסה משכה בכתפיה."אל תהייה כזה, אני רק מתעניינת, הרבה זמן לא ראיתי אותך."
"כן אליסה,כי נפרדנו."
"הבטחת שנשאר ידידים."
תקעתי בה מבט.
"מה?"שאלה בתמימות והעבירה יד בשערי.
"בחיים לא אמרתי דבר כזה."הנדתי בראשי.
"בנג'מין!"
פנינו להביט.
קיילי התקרבה אלינו."היי,"
"היי."חייכתי אליה וקמתי לחבק אותה.
"אתה אמ.."היא בחנה אותי ואת אליסה."היי, מי את?"
"אליסה."חייכה אליסה.
"אקסית שלי."מלמלתי.
"הו,"אמרה קיילי.
אליסה קמה."כן,אנחנו חברים טובים למרות הפרידה."
"זה לא הגיוני,"חייכה אליה קיילי.
"למה לא?"
"כי לבנג'מין אין חברים."
חייכתי.
"יש לו את אלי."אמרה אליסה.
"אלי חברת ילדות."עניתי.
"והארווי?"פנתה להביט בי.
"אותו דבר."
"והיא?"שאלה בכעס והצביעה על קיילי.
"אני שכנה שלו."אמרה קיילי."הלכנו בנג'מין?"
"אהא."עניתי.
הסתובבנו ועשינו את דרכנו אל מחוץ לבית.
"אחלה אקסית."
"יש לך הבנה מהירה."
"תודה."חייכה.
"תודה לך."
"אתה יודע שאתה חייב לי נכון?"
"אז את לא עושה דברים מטוב לבך,"חייכתי."את עושה כי את רוצה שיהיו חייבים לך."
"לא,"חייכה."אני רוצה שאתה תהייה חייב לי."
הרמתי גבות."למה?"
קיילי משכה בכתפיה.
שעתיים אחרי זה הייתי לבד ליד הבריכה, יודע שיש לי כמה דקות.
אליסה רדפה אחרי לכל מקום ולא מצאתי את קיילי שתסלק אותה מימני, אני רציתי להסתלק מהמסיבה אבל גם את הארווי לא מצאתי.
"היי,"חייכה אליסה ונעמדה מולי.
נאנחתי וגלגלתי עניים."מה את רוצה אליסה?"
"מה זאת אומרת?"שאלה בבלבול.
"אני לא יודע,"אמרתי."את פשוט רודפת אחרי לכל מקום."
"אוי נו באמת בנג'מין,"נאנחה."כאילו אתה לא יודע מה אני רוצה."
"אה, אז עזבת את המשחק של המפגרת?"שאלתי בעוקצנות.
"אני יודעת מה אני רוצה בנג'מין, ואתה יודע מה אני רוצה."
"נכון."
"שניינו יודעים שאתה רוצה את זה לא פחות מימני."
"אני לא רוצה כלום,"הנדתי בראשי."לא ממך לפחות."
"אה באמת?"שאלה והתקרבה אליי.
הנחתי יד על מותנה, עוצר אותה מלהתקרב אליי יותר.
"היא לא באמת חברה שלך."
"מה גורם לך לחשוב ככה?"
"העובדה שאתה פה והיא לא."
הבטתי בה."תפסיקי אליסה."
"אני לא עושה כלום."
"אני רציני."
"גם אני."
"אליסה,"נאנחתי."פגעתי בך פעם אחת ואני יכול לעשות את זה שוב, גם אם אני לא רוצה. אל תתגרי בי."
"אתה מחזיק מעצמך יותר מידי."
"את זאת שעדיין מסתובבת סביבי."
"אני לא-"
"אליסה,"אמרתי ומשכתי אותה קצת אליי,מחזיק בפניה."את היית חברה מדהימה, ואני לא מדבר על הסקס. את מצחיקה, את אכפתית, את חכמה ואת יפה. מצטער, אבל אני כבר לא אוהב אותך ככה. את צריכה למצוא מישהו טוב בשבילך, אחד שאת באמת מגיע לו והוא לך."
אליסה שתקה והשפילה את מבטה.
נישקתי את ראשה והשארתי אותה לעמוד שם, הולך לחפש את הארווי.
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
שעה מאוחרת אבל רק עכשיו סיימתי את הפרק..
אני אנסה להעלות פרק פעמיים בשבוע אבל לא תמיד זה יקרה.
תנסו להבין, בדיוק התחלתי תקופת בגרויות.
אוהבתותכן ולילה טוב❤