The Girl Next Door

פרק 7:

אלי צנחה בכיסא לידי."אלוהים, תן לי להבריז."
"אלוהים הוא לא שעוצר אותך."עניתי.
"אתה פשוט רשע,מה לא ברור בזה שאני לא רוצה לראות אותו?"
"אלי,"הזדקפתי בכיסא,מביט בענייה."עבר שבועיים מאז שג'יימס נפרד מימך וכל השבועיים המחורבנים האלה את מבריזה מהשיעורים שלו. עכשיו,תשבי יפה על התחת שלך ותקשיבי בשיעור כי נמאס לי לאסוף לך חומר ונמאס לי לראות את הדמעות שלך כל פעם שאני מביא אותם."
אלי שתקה והשפילה את מבטה.
"אלי,"הנחתי את ידי מתחת לסנטרה והרמתי את ראשה,מכריח אותה להביט בי."אני אוהב אותך,ואני אוהב אותך מספיק כדי להגיד לך את זה,פעם הבאה שאני רואה אותך בוכה בגללו אני יבעט לו בתחת."
אלי צחקה ומשכה באפה.
נישקתי את ראשה."עכשיו תקשיבי,כי אני לא מסוגל יותר."
בחנתי את אלי בזמן השיעור. היא התנהגה כרגיל,ענתה על שאלות והעתיקה את הכתוב על הלוח.
סוף שיעור אספה את הדברים שלה וקמנו.
אלי הביטה בי."יש לי עבודה להגיש."
"כן,הוא אמר לי."אמרתי ונשענתי על משקוף דלת הכיתה."לכי תביאי לו,אני כאן."
אלי ניגשה אל השולחן של ג'יימס.
ג'יימס הרים את מבטו אליה.
אלי בהתה בו כמה שניות ואז הוציאה את העבודה מבין הספרים והגישה לו.
"את באיחור."אמר לה,לוקח את העבודה מידיה.
אלי חיבקה את ספריה."אני יודעת,הייתי אממ.."
"עסוקה?"הציע.
אלי הנהנה.
"לא היית בשיעורים שלי בזמן האחרון."אמר.
"אתה באמת מתפלא?"שאלתי בקול.
שניהם פנו להביט בי.
"קדימה אלי,"הבטתי בה."צריך להגיע לאבא."
אלי סידרה את ספריה והתקרבה אליי.
החזקתי לה את הדלת עד שיצאה ויצאתי אחריה.
"אנחנו באמת צריכים לעבור אצל אבא שלך?"שאלה ברכב,בזמן שיצאתי מהחנייה בבית הספר.
העפתי בה מבט."אני יכול להוריד אותך בבית לפני אם את רוצה."
"אני רוצה."
הנהנתי."אין בעיה."
"אלי,"אמרתי לפני שיצאה מהרכב.
"מה?"הביטה בי.
"אני חוזר אחרי זה."
"אני אהיה בסדר."תקעה בי מבט.
"אלי,אני חוזר."קבעתי.
אלי הנידה בראשה ויצאה מהרכב,נכנסת לביתה.
התנעתי וחזרתי לכביש,עושה את דרכי לעבודה של אבא.
חניתי מול הבניין ויצאתי מהרכב,הולך לבניין ועולה במעלית למשרד של אבא.
אנני הרימה אליי את מבטה."אבא לא במשרד."
"איפה הוא?"
"בשיחה."
"מתי הוא מסיים?"הרמתי גבות.
אנני בדקה במחשב."הוא אמור לסיים עוד רבע שעה ואחרי יש לו חצי שעה הפסקה ואז עוד שיחה."
"אפשר לשבת במשרד שלו?"שאלתי.
"המשרד שלו סגור. תשב פה, הוא עוד מעט מגיע."
הוצאתי את הפלאפון מהכיס והתיישבתי,מתקשר לאלי.
"כן?"ענתה אחרי כמה צלצולים.
"את בבית?"
"איפה אני יכולה להיות?"ענתה.
"איך את?"
"איך נראה לך?"
"את לבד בבית?"
"מה אתה חושב?"
"אני אוהב אותך."אמרתי.
"יופי."
"אני אתעלם מזה שאת כלבה כי אני יודע שאת פגועה,"אמרתי."נתראה אחר כך."הוספתי וניתקתי את השיחה.
אנני העיפה בי מבט."הכל בסדר?"
משכתי בכתפיי."הלב של החברה הכי טובה שלי נשבר."
"למה?"שאלה ברוך.
"אני לא יודע מה הוא אמר לה,"נאנחתי ונשענתי לאחור."היא לא הסכימה להגיד לי. כל מה שאני יודע זה שהוא ממש שבר לה את הלב ועד כמה שהיא מנסה להסתיר את זה, היא מתרסקת מבפנים."
"מה המחשבה שלך?"
"מה?"הבטתי בה.
"מין הסתם חשבת על זה. למה אתה חושב שהוא נפרד מימנה?"
השפלתי את מבטי."בגללי."
"למה אתה חושב שזה בגללך?"שאלה אחרי כמה דקות של שקט.
"כבר כמה זמן הוא חשד שאנחנו יוצאים, מה שלא היה הגיוני כי היא מסכנת הכל כדי לצאת איתו?"אמרתי.
"המערכת יחסים שלהם אסורה?"שאלה אנני.
"זה לא משנה,"הבטתי בה."הקטע הוא שהיא מסכנת הרבה בשבילו והדבר היחיד שהוא חושב עליו זה שהיא בוגדת בו, ועוד איתי! כאילו, היא החברה הכי טובה שלי וחוץ מזה, אני לא יוצא עם בנות."
אנני תקעה בי מבט ארוך.
"לא במובן הזה,"גלגלתי עניים.
"הו,"אמרה,מרימה גבות."אז אתה פרפר."
עיקמתי את אפי ואז חייכתי."הולך בדרכו של אבא שלי."
"הוא התאהב באוליביה בערך בגיל שלך,"חייכה אנני."אתה גם מתכוון להתאהב במישהי בזמן הקרוב?"
השפלתי את מבטי לרגע והרמתי אותו אחרי שנייה,מושך בכתפיי.
חיוכה התרחב."אתה כבר מאוהב."
הנדתי בראשי."שטויות."
"אתה כזה שקרן."צחקה.
"בנג'מין!"
הסתובבתי.
אבא הביט בי."מה אתה עושה כאן?"
"התגעגעתי אלייך."הבטתי בו.
"ועכשיו ברצינות?"שאל והניח את ידו על כתפי.
"אני צריך לדבר איתך."עניתי.
"בא."אמר והתקדם למשרד שלו.
קמתי והלכתי אחריו.
"מה יש?"שאל והתיישב על כיסאו.
"אתה בקשר עם אמא שלי?"דרשתי.
פניו קפאו."סליחה?"
"שמעת אותי אבא, אני לא אשאל עוד הפעם."
"לא בנג'מין,"הניד בראשו בתוקף."למה שאני אהיה בקשר עם אמא שלך? אתה מוכן לשבת?"
"אז למה היא שולחת לי מכתבים?"שאלתי.
"אמא שלך."גבותיו התרוממו."אמא שלך שלחה לך מכתב. מתי? ולמה לא אמרת לי?"
הוצאתי את המעטפה וזרקתי אותו על השולחן.
אבא נתן לי מבט ארוך."מתי קיבלת אותו?"
"לפני שלושה ימים."
אבא לקח את המעטפה,מוציא את המכתב ופותח אותו.
התיישבתי.
המכתב הזה הגיע לפני שלושה ימים וכבר ידעתי אותו בעל פה.

~בנג'מין יקירי,
אני לא יודעת כמה אבא סיפר לך או אם הוא בכלל סיפר לך אבל אני אמא שלך ונתתי לאבא שלך לגדל אותך כי אני לא הייתי מסוגלת.
הכרתי את אבא שלך בפריז,בעבודה שלו. יצאתי באותו ערב עם כמה חברות וברגע שראיתי את אבא שלך הייתי חייבת ללכת לדבר איתו. אותו הערב נכנסתי להריון שלך, לא רציתי ילדים אבל אבא שלך ביקש שאלד אותך והבטיח לטפל בך אז ילדתי אותך, ואני מקווה מאד שהוא מקיים את ההבטחה שלו.
שבע עשרה שנים זה הרבה זמן אבל זה הזמן שלקח לי להבין שאני כן רוצה להיות חלק מהחיים שלך. אני מתגעגעת אל הקטן שילדתי ואני ממש רוצה ומצפה לראות את הגבר היפהפייה שבטח גדלת להיות.
אני ממש מקווה שאתה מרגיש כמוני, ואם לראות לראות אותי זה מוקדם מידי בשבילך אני אבין. אתה יכול לכתוב לי בכתובת: LorenD15@gmail.com
או אפילו לשלוח מכתב לכתובת: postbox491,France 75016
אשמח לשמוע מימך ובהזדמנות גם לראות אותך ואת אבא שלך, לורן ד.~

אבא הרים אלי את מבטו ברגע שסיים לקרוא."ענית לה?"
"לא,"נרתעתי."ברור שלא."
"אתה מתכוון לענות לה?"שאל."אתה רוצה בכלל?"
"לא אבא,"אמרתי."אני לא רוצה שום קשר אל האישה הזאת."
אבא תלה בי מבט ארוך.
"אבא,"רכנתי,נשען על השולחן."יש לי הורים,אני לא צריך עוד אחת, מספיק לי שניים."
אבא שתק.
"אני אולי לא קורא לאוליביה אמא אבל היא אמא שלי לכל דבר."
אבא מצמץ,עוצר את דמעותיו.
"אני צריך ללכת,"אמרתי,שנאתי את המצבים הרגשיים האלה."אלי זקוקה לי."
"אוקיי,"אמר אבא,קם.
חיבקתי אותו."נתראה בבית."
"אל תחזור מאוחר מידי."ענה.
"אתה כל כך אבא,"גיכחתי ויצאתי מהמשרד שלו.
"ביי בנג'מין."חייכה אנני.
"ביי,"אמרתי ונכנסתי למעלית יורד ללמטה ונוסע לבית של אלי.
נטלי יצאה בדיוק כשעליתי במדרגות.
"היי,"חייכה אליי."אלי בבית?"
"אני לא יודעת, אבל יכול להיות שהיא נכנסת מהחלון."
"אוקיי."
"אם היא לא למעלה תנעל אחריך."ביקשה נטלי בדרכה אל הרכב שלה.
"בסדר!"קראתי אחריה ופתחתי את הדלת,נכנס."אלי!"
שקט.
עליתי במדרגות ונכנסתי לחדר של אלי.
אלי שכבה במיטה,עטופה בשמיכות.
סגרתי את הדלת ורכנתי מעליה,מושך מעט את השמיכות.
אלי העיפה בי מבט ומשכה חזרה את השמיכות.
"אלי."אמרתי.
"לך מפה."רטנה.
הורדתי נעליים ונכנסתי אל מתחת לשמיכות איתה,כורך את ידי סביבה.
אלי הסתובבה אליי,מתכרבלת בי.
נישקתי את ראשה."נכנסת מהחלון?"
"העניים שלי היו אדומות,"הביטה בי."לא רציתי שאמא שלך שתחפור לי."
נתתי בה מבט ארוך."בכית."
"לא."הנידה בראשה.
"אז בבקשה תגידי לי שאת עושה סמים כי אם לא אני אקום ואלך לכסח לו את הצורה."
אלי השפילה את מבטה.
שחררתי אותה והעפתי את השמיכות,קם ומשתחל חזרה לנעליים.
"לא,בנג'מין!"קמה אחרי.
"אמרתי לך,נכון?"פתחתי את הדלת.
אלי טרקה אותה."אמרת שרק אם תראה את הדמעות!לא ראית אותם!"
"אולי לא,אבל אני יודע שהם היו שם וחוץ מזה,העניים שלך עדיין אדומות."אמרתי ופתחתי את הדלת שוב.
"לא!"טרקה את הדלת שוב."אתה לא הולך אליו!"
"מה אכפת לך?"הבן אדם הזה שבר לך את הלב,הוא הסיבה למה את שוכבת במיטה הסריחה הזאת ובוכה את החיים שלך החוצה!"
"אני לא בוכה!"צעקה.
"את בוכה עכשיו!"צעקתי.
אלי ניגבה את הדמעות שלה בכעס."כי אתה צועק עליי!"
שתקתי,מביט בה.
"אני לא אוהבת שצועקים עליי ואתה יודע את זה."אמרה,קולה נשבר."ואולי הוא שבר לי את הלב ואולי אני לא מראה את זה אבל אני צריכה אותך פה, אני לא צריכה שתלך להחטיף לו כי זה לא ישפר לאף אחד מאיתנו את ההרגשה."
אספתי אותה לזרועותיי וחיבקתי אותה צמוד אליי.
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
שבת שלום☺