פרק 24:

296 34 9
                                    

נשמע דפיקה וג'נה נכנסה. "בנג'מין?"

הורדתי אוזנייה והבטתי בה. "מה יש ג'ן?"

"אמא אומרת שתרד כי האורחים הגיעו."

הוצאתי את האוזנייה השנייה והנחתי את הפלאפון בצד. "כמה דקות אני למטה אוקיי?"

ג'נה הנהנה. "אה, ואמא אומרת שתתלבש נורמלי."

"אין שום דבר לא נורמלי בבגדים שלי ג'ן."

ג'נה משכה בכתפיה ויצאה מהחדר, סוגרת אחריה את הדלת.

הורדתי את הטרנינג ולבשתי בוקסר, ג'ינס כהה וטריקו שחורה.

ריססתי דאודורנט ויצאתי מהחדר לשירותים.

עשיתי פיפי ושטפתי ידיים ופנים, מסדר את השיער.

יצאתי וסגרתי מאחורי את הדלת, נכנס לרגע לחדר לקחת את הפלאפון וירדתי ללמטה, נכנס למטבח.

קפאתי כשכולם פנו להביט בי.

העפתי מבט בג'ייסון, אביה של קלייר.

"בנג'מין," אמר אבא, קוטע את השקט. "בא, הכנס."

"שב," אמרה אוליביה. "יש מקום ליד קלייר."

חייכתי בלחץ והתיישבתי ליד קלייר, בדיוק מול ג'ייסון.

"היי," אמרה קלייר בשקט כשכולם חזרו לדבר.

"היי," מלמלתי.

"תרגע," לחשה. "הכל בסדר."

"אבא שלך נראה כאילו הוא רוצה להרוג אותי," לחשתי חזרה. "איך זה בסדר?"

קלייר חייכה. "הוא באמת רוצה להרוג אותך."

עניי נפערו ונשענתי לאחור, מתרחק מימנה.

"תרגע." צחקקה והניחה את ידה על בירכי.

התכווצתי. "תורידי את היד." סיננתי.

קלייר הורידה את ידה.

אוליביה הגישה את האוכל.

"בנג'מין," שאלה לנה, אמא של קלייר, באמצע הארוחה. "אתה יוצא עם מישהי כרגע?"

השתעלתי כשהאוכל נכנס לי לקנה הנשימה.

קלייר טפחה על כתפי ומזגה מים, מושיטה לי את הכוס.

לקחתי מימנה את הכוס ושתיתי.

כולם הביטו בי.

הנדתי בראשי. "לא, לא כרגע." אמרתי בקול חנוק.

"תשתה עוד." אמרה קלייר.

"לא ככה הבנתי מאחים שלך." אמר ג'ייסון, פונה אליי בפעם הראשונה מאז שירדתי.

העפתי מבט באחים שלי והם התכווצו. "נפרדנו," הסברתי. "לא הרבה יודעים על זה."

"לפני כמה זמן?" שאלה לנה.

The Girl Next DoorWhere stories live. Discover now