The Girl Next Door

פרק 11:

"בנג'מין!" קראה אוליביה בפעם השלישית.
"אני פה," רטנתי ונכנסתי למטבח.
"שב תאכל," אמרה והצביע בכפית העץ על המקום ליד ג'נה.
התיישבתי והתחלתי לאכול.
"קיילי חברה שלך?" שאלה ג'נה, מביטה בי.
"מה?" השתעלתי, נחנק.
"קיילי," אמרה ג'נה, כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו. "אתם לא חברים?"
"לא." אמרתי, שותה מים.
"למה לא?" שאלה ג'נה.
"כי אני לא יוצא עם בנות." עניתי והנחתי חזרה את הכוס.
אוליביה חייכה.
"מה?" הבטתי בה.
אוליביה הנידה בראשה והעיפה מבט באבא.
"אתה לא אוהב בנות?" שאלה ג'נה.
"אני כן," עניתי.
"אז למה לא?" שאלה ג'נה.
"למה את חופרת ג'ן?" שאלתי.
ג'נה משכה בכתפיה וחזרה לאכול.
קמתי. "הלכתי."
"לא סיימת לאכול," אמרה אוליביה.
"אמרתי לאלי שאני אגיע מוקדם כי יש לנו מבחן," הסברתי ויצאתי מהבית.
הוצאתי את הפלאפון מהכיס והתקשרתי לקיילי.
"כן?" ענתה.
"רוצה טרמפ לבית ספר?"
"אני אמ.." אלי השתתקה לרגע. "כן ברור,תן לי כמה דקות?"
"אין בעיה."
"תודה," ניתקה.
כמה דקות אחרי קיילי התקרבה, מכניסה משהו לתיק.
"נראלי את הבחורה היחידה שאומרת כמה דקות ובאמת מגיעה בכמה דקות." אמרתי.
קיילי חייכה. "בוקר טוב גם לך."
"כנסי," חייכתי ונכנסתי לרכב.
קיילי נכנסה וסגרה אחריה את הדלת.
יצאתי מהחנייה ונסעתי לכיוון בית הספר.
"יש לך נייר?" שאלה קיילי.
רכנתי קדימה ופתחתי את תא הכפפות.
קיילי הוציאה את החבילה ולקחה אחד.
"הכל בסדר?" שאלתי.
"כן, פשוט נשפך עליי מים לפני שיצאתי." הסבירה.
שתקתי.
"מה זה?" שאלה קיילי כשהחזירה את הנייר לתא כפפות.
"מה זה מה?" העפתי בה מבט ונכנסתי לחנייה קרובה לשער.
קיילי הוציאה מעטפה מהתא כפפות.
כיביתי את הרכב. "כנראה מכתב מלפני מליון שנה," משכתי בכתפיי. "יש פה מלא כאלה."
"זה נראה דיי חדש, אפשר?" הביטה בי.
הנהנתי ויצאתי מהרכב.
קיילי יצאה וטרקה את הדלת, עדיין מביטה במכתב. "זה נראה דיי פרטי, מי זאת לורן?"
תקעתי בה מבט. "מי?"
"לורן." חזרה,מביטה בי בבלבול.
לקחתי מימנה את המכתב. "איפה מצאת את זה?" שאלתי והבטתי בחתימה.
"בתא הכפפות שלך,"
דחפתי את המכתב לכיס. "אני אבדוק את זה אחרי זה."
"אתה נראה מוטרד," אמרה קיילי בדאגה, צועדת לצידי. "מי זאת לורן? אקסית סטוקרית?"
הנדתי בראשי. "אין לי אקסיות קיילי."
"לכולם יש." אמרה.
"לא לסטוציונר." עניתי.
קיילי תקעה בי מבט.
"לשעבר." הוספתי.
קיילי גלגלה עניים. "אז מי היא? מישהי שאמ.. שכבת איתה?"
"לא," הנדתי בראשי.
קיילי בחנה אותי כמה שניות. "על איזה נושא אתה צריך לעבור?"
**
נכנסתי למחששה ונעצרתי כשראיתי את אלי יושבת על מיילס, שקועה בנשיקה שלהם.
כיחכחתי בגרוני.
הם התנתקו ופנו להביט בי.
הרמתי גבות.
אלי ירדה ממיילס והבטנו בו בזמן שיצא מהמחששה במהירות.
"מה לעזאזל אלי?"
אלי קמה מהספה וסידרה את החצאית שלה. "זה באמת לא עניינך."
תפסתי את ידה כשעברה לידי. "מה את עושה אלי?"
"מנסה לצאת מפה." אמרה בכעס וניסתה למשוך את ידה מימני.
"לא אלי," נהמתי,מהדק את אחיזתי. "אני מבין שאת פגועה ואת כועסת וכואב לך, אבל אני לא אתן לך להסתובב כמו זונה ולמזמז בנים על ימין ועל שמאל."
"וואו," זייפה צחוק והשתחררה מאחיזתי בכוח. "אם רק הייתי יודעת לפני מה אתה חושב עליי."
"לא אמרתי ש-" התחלתי אך היא קטעה אותי.
"תחסוך לי." אמרה והסתלקה.
"לעזאזל," מלמלתי והתיישבתי על אחת הספות.
אחרי כמה סיגריות יצאתי מהמחששה והלכתי לחפש את מיילס.
"הי גבר," חייך מיילס כשמצאתי אותו בשירותי גברים.
אגרפתי את ידי והטחתי אותה בפניו.
מיילס נפל לאחור.
"הי!" קרא אחד החברים שלו. "מה נסגר איתך אחי?"
רכנתי ליד מיילס, עומד בגובה ענייו. "שלא תעז להתקרב אל אלי שוב."
מיילס הנהן במהירות.
הזדקפתי ובעטתי בו, יוצא מהשירותים.
"היי בנג'מין," שמעתי קול ופניתי להביט.
קיילי התקרבה אליי. "חשבתי שאני אראה אותך אחרי מבחן אבל ברחת לפני שהספקתי."
"הלכתי לעשן." אמרתי, נותן לה לחבק אותי.
"הו,"נשפה."כן,מריחים."
"סיימת להיום?" הבטתי בה. "רוצה לבוא איתי הביתה?"
"אני רק צריכה לקחת משהו מהמזכירה, תבוא איתי?"
הנהנתי.
הלכנו למזכירות והתיישבתי בחוץ לחכות לקיילי.
רבע שעה אחרי יצאה. "מצטערת,המזכירה מפגרת, לקח לה שנה להבין שחסרים דפים במדפסת ואחרי זה.. לא משנה."
"מוכר." חייכתי ויצאנו מהבניין, הולכים לרכב.
לפני שנכנסנו לרכב שמעת את שמי בפעם השנייה לאותו יום.
"מה יש?" שאלתי כשאלי הייתה קרובה מספיק לטווח שמיעה.
"מה לעזאזל נראה לך שאתה עושה?" שאלה בכעס.
"לוקח את קיילי לבית שלה, כמו מה זה נראה?"
"למה הרבצת למיילס?"
גיכחתי וסגרתי את הדלת, משלב ידיים. "מתי לעזאל הספקתי להרביץ למיילס? אחרי שעישנתי הלכתי לקיילי."
"בשירותים של הבנים," הרימה גבות. "נתת לו אגרוף ובעטת בו."
"אני לא בועט באנשים." אמרתי.
"גם אמרת לו להתרחק מימני?" שאלה והתקרבה אליי כמה צעדים. "מי לעזאזל אתה חושב שאתה?"
"החבר הכי טוב שלך." הרמתי גבות.
"בדיוק," אמרה אלי. "אתה לא אבא שלי אז תפסיק להתנהג כאילו אתה כן."
"אני דואג לך אלי."
"דואג לי," נחרה בבוז. "הדבר היחיד שאתה עושה זה לדאוג לתחת של עצמך."
"איך בדיוק לדאוג שלא יצא לך שם של זונה זה לדאוג לתחת שלי?" קראתי בכעס.
אלי הביטה בי והנידה בראשה, זורקת את ידיה באוויר. "פשוט תתרחק." אמרה והסתובבה, מתרחקת מאיתנו.
הבטתי בה עד שהגיעה לרכב שלה.
"מה זה היה?" שאלה קיילי.
"הרבצתי לבחור שמזמז את אלי." עניתי ופתחתי את הדלת, נכנס לרכב.
קיילי נכנסה לרכב וסגרה את הדלת, חוגרת. "מזמז אותה?"
"היא עדיין בדיכאון." נאנחתי ויצאתי מהחנייה. "היא חייבת לראות אותו כל יום וזה מחרפן אותה. אני לא יכולה לעזור לה בזה והכי קל זה להוציא את זה עליי."
"כי אתה לא איתה-"
"מה?" קטעתי אותה. "אני כן!"
"היית איתי בימים האחרונים." הביטה בי.
נאנחתי.
"בנות הן הפכפכות בן," אמרה. "קשה לתמרן בניהן. במיוחד כשאחת מהן היא החברה הכי טובה שלך."
שתקתי.
"רגע," אמרתי לפני שפנתה ללכת מהבית שלה.
"מה?" הסתובבה להביט בי.
"בנות הן הפכפכות, קשה לתמרן בניהן." חזרתי אחריה.
"נכון," אמרה לאט.
נשענתי על מכסה המנוע של הרכב. "מפריע לך שאני עם אלי?"
קיילי התקרבה אליי, נעמדת מולי. "קצת," אמרה. "אבל אני מבינה את זה, היא החברה הכי טובה שלך."
הכנסתי אצבע ללולעת הג'ינס שלה ומשכתי אותה קרוב אליי. "למה שזה יפריע לך?"
קיילי השפילה את מבטה לרגע והרימה את מבטה לעניי. "אפשר להגיד שאני קצת מקנאת." אמרה בהיסוס.
סידרתי קווצת שיער מאחורי אוזנה. "רק אלוהים יודע למה את לא נותנת לי לצאת איתך."
קיילי חייכה במבוכה. "כי עדיף לך בלעדיי."
"את פה," הרמתי גבות.
קיילי משכה בכתפיה. "זה שאני לא צריכה להיות פה לא אומר שאני לא רוצה."
בהיתי בה כמה שניות ואז נשפתי, משפיל את מבטי.
"אלי אוהבת עוגיות?" שאלה קיילי.
הרמתי את מבטי אליה. "מה?"
"תביא לה עוגיות," אמרה קיילי. "שב איתה עד שהיא תבכה את האידיוט הזה החוצה."
"אי פעם נשבר לך הלב?" שאלתי, מביט בה.
קיילי בהתה בי כמה שניות. "זה לא באמת משנה."
בחנתי את ענייה. "רוצה לעזור לי להכין את העוגיות האלה?"
קיילי חייכה. "אני אשמח."
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
אז זה הפרק.. מקווה שאהבתם 😜
המשך יום מושלם ושבת שלום❤