The Girl Next Door

פרק 48:

אלי הביטה בקיילי. "תעשי טובה קיילי, אל תביאי בת. אף אחת לא צריכה לסבול בגלל שיש לה אבא יותר מידי מגונן."
"הי!" עיקמתי את אפי.
קיילי צחקה.
"ההורים שלך יודעים בנג'מין?" שאלה אלי.
הנדתי בראשי. "רציתי שתהיי הראשונה לדעת."
"חכם מצידך," חייכה. "לך תספר להם."
רכנתי לנשק את ראשה וקמתי. "תנוחי אלי, את זקוקה לזה."
"מה אתה אומר," מלמלה וענייה נעצמו לאט.
"בואי," אמרתי לקיילי ואחזתי בידה.
ג'יימס הביט בנו כשיצאנו לחצר.
"היא ישנה." אמרתי לו.
ג'יימס הנהן ונכנס לבית.
חיפשתי את אבא בעניי. הוא עמד בצד השני של החצר ודיבר עם דרו ונטלי.
אוליביה עמדה כמה מטרים מהם, מדברת בפלאפון.
"מוכנה?" הבטתי בקיילי.
"לא ממש." חייכה.
ירדתי איתה במדרגות והלכנו לאיפה שאבא עמד.
"הם מאושרים," שמעתי את אבא כשהתקרבנו. "אתם אולי לא יודעים מה זה להילחם על אהבה אבל זה לא משהו שאמור לקרות נגד ההורים."
"לוקאס אל-" התחיל דרו אך אבא קטע אותו. "אתם באמת רוצים שאת שארית חייו הוא יגור בבית של הבן שלי?"
"הוא יכול לחזור הביתה." אמרה נטלי.
"והוא לא יחזור עד שתיתנו לו חופשיות ולא תציקו לו על מי שהוא יוצא איתה. הוא בן 21 ויש לו עבודה טובה, לא תהייה לו בעיה לעזוב את הבית וללכת לאן שהוא רוצה. ואתם יודעים מה?" אבא דיבר אל שניהם אך הביט בדרו. "אם הוא ירצה, אני אפילו אתן לו לברוח עם הבת שלי."
החלפתי מבט עם קיילי וניגשתי אליהם. "אבא?"
אבא פנה להביט בי. "כן בן?"
"אני אמ.." העפתי מבט בדרו ובנטלי. "אפשר לדבר איתך רגע?"
"ברור." ענה אבא וזה רק הרגיז את דרו שתמיד טען שאבא מביא לי כל מה שאני מבקש וזה לא טוב.
"אתה יכול לקרוא לאוליביה?" שאלתי.
"שיחה שדורשת את אוליביה," אמר אבא. "מרתק." הוסיף והסתובב אל אישתו, קורא בשמה.
אוליביה סימנה לו לחכות והצטרפה אלינו אחרי כמה דקות. "מה קרה?"
"הילד רוצה לדבר איתנו."
"אני לא ילד." עיקמתי את אפי.
"ברור שאתה כן," חייך אבא.
גלגלתי עניים. "שיהיה."
"הכל בסדר בנג'מין?"
הנהנתי.
קיילי חיבקה את מותניי.
ליטפתי את גבה. "קיילי בחודש שלישי."
אבא הביט בי בבלבול. "חודש שלישי של מה?"
גיכחתי. "של מה אתה חושב?"
ענייו נפערו. "באמת? איזה יופי!"
קיילי חייכה אליי.

"לא יודע למה הייתי לחוץ," אמרתי וצנחתי על הכיסא ליד השולחן.
קיילי ליטפה את ראשי. "זה הגיוני."
"שקרנית," מלמלתי.
קיילי צחקה.
משכתי אותה עד שישבה עליי. "מה זה קיילי?"
"הפתעה."
"את בכלל יודעת אם זה בן או בת?"
"כתוב לי איפשהו."
"כתוב לך איפשהו?" חזרתי אחריה.
"האחות רשמה את הפתק," חייכה קיילי. "אני לא יודעת מה זה כדי שאני לא אגלה לך בטעות."
"אז את לא יודעת מה זה אבל יש לך פתק בבית עם המין של התינוק כתוב עליו."
"כן,"
"את כזאת מוזרה." צחקתי.
קיילי חייכה ונישקה אותי.
"אוקיי," נשמע קולה של ג'נה אחרי כמה שניות. "אמאלה, לא צפוי."
פניתי להביט בה וכרחתי את ידיי סביב מותניה של קיילי כשניסתה לרדת. "את יודעת שזה הבית שלי, נכון ג'ן?"
"ברור," אמרה וניגשה למקרר, פותחת אותו. "אבל זה היה לא צפוי להכנס ולראות את זה. אתה עדיין אח שלי."
גלגלתי עניים. "סתמי ג'ן."
ג'נה צחקה ולקחה בקבוק מים מהמקרר, יוצאת מהמטבח.
קיילי הביטה בי. "יש לך משפחה נחמדה."
צחקתי. "אני יודע."
"עכשיו, תן לי לרדת." ביקשה. "כולנו רעבים."
"בסדר," רטנתי ושחררתי אותה.
קיילי הוציאה פסטה מהארון.
קמתי ויצאתי מהמטבח, הולך לסלון לראות טלוויזיה עם קאמי.
ג'נה וניק ישבו על הספה, מתנשקים.
"את עדיין אחותי." אמרתי והתיישבתי ליד קאמיל.
קאמיל חייכה אליי.
ג'נה התנתקה מניק ופנתה להביט בי. "מה?"
"את עדיין אחותי." חזרתי. "אתם רוצים להתמזמז, אל תעשו את זה מולי."
"אתה במטבח,"
הבטתי סביבי. "לא, זה בהחלט נראה כמו הסלון."
ג'נה גלגלה את ענייה, קמה ומשכה את ניק לעמידה.
"גם לא ליד הילדה." אמרתי בזמן שיצאו מהחדר.
חצי שעה אחרי קיילי קראה לכולם לאכול וקאמיל רצה ללמעלה לקרוא לג'נה וניק.
קיילי הביטה בי.
"מה?" שאלתי בפה מלא.
"היה לי אתמול משהו להראות לך אבל שכחתי מה."
"אה." אמרתי בהיסוס, לא יודע מה בדיוק לעשות.
"קיילי," אמרה ג'נה, מתפרצת. "זה בן או בת?"
ניק מלמל את שמה.
"נכון!" קראה קיילי וקמה, יוצאת מהמטבח.
אני וג'נה בהינו אחד בשנייה.
"זה נורמלי," אמר ניק. "אלי הייתה הרבה יותר גרועה."
"כן," מלמלתי. "אני זוכר."
"היא התחתנה בחודש חמישי לא?" שאלה ג'נה והעבירה את מבטה בניינו.
"כן." ענה ניק.
ג'נה הביטה בי. "אתה מתכוון-"
"הנה!" קיילי נכנסה והתיישבה לידי.
"מה זה?" שאלתי ולקחתי מימנה את התמונה הקטנה.
"אולטרסאונד." ענתה.
הבטתי בתמונה. "זה הוא?"
"או היא?" שאלה ג'נה.
"כן." צחקה קיילי.
"הו, וואו." אמרתי, בוהה בתמונה. "הוא מהמם."
קיילי ליטפה את ראשי. "תראה," אמרה והצביעה על אזור בתמונה. "זה האף שלו."
"באלוהים שאני לא רואה כלום." צחקתי באושר, עניי התמלאו דמעות.
קיילי חייכה.
"אפשר לראות?" שאלה ג'נה.
"את כזה יצור קטן וחטטן." אמרתי וניגבתי את עניי, מושיט לה את התמונה.
קיילי ליטפה את לחיי.
נישקתי אותה. "זה מהמם, את מהממת."
קיילי חייכה. "תודה."
ג'נה רכנה קדימה והושיטה לקיילי את התמונה. "הוא יפהפייה."
קיילי לקחה מימנה את התמונה בחיוך.
קאמיל תפסה את ידי, מושכת באגודלי. "אבא, אני עייפה."
פניתי להביט בה. "אוקיי, בואי נעלה להתקלח."
קאמיל ירדה מהכיסא.
קמתי ונישקתי את ראשה של קיילי, עולה אחרי קאמיל.
"את יודעת קאמיל," אמרתי לה בזמן שייבשת אותה אחרי המקלחת. "לקיילי יש תינוק בבטן."
קאמיל הביטה בי.
"את יודעת מה זה אומר?" שאלתי והלבשתי לה את החולצה.
קאמיל הנידה בראשה והניחה יד על כתפי, נשענת עליי ומרימה רגל כדי שאוכל להלביש לה את המכנס.
"זה אומר שיהיה לנו תינוק."
"יהיה לי אח?" שאלה בהתרגשות.
"כן," חייכתי וקמתי, מרים אותה. לקחתי אותה לחדר ושם סירקתי אותה והשכבתי אותה לישון.
קאמיל חייכה וחיבקה את הדובי שלה. "אני אוכל לחבק אותו?"
"ברור מותק, אבל תצטרכי להיות עדינה כי הוא ממש רגיש טוב?" אמרתי וכיסיתי אותה.
קאמיל הנהנה. "כן!"
רכנתי ונישקתי את ראשה. "לילה טוב מתוקה."
"לילה טוב אבא."
כיביתי את האור בחדרה ויצאתי מהחדר, סוגר אחרי את הדלת.
קיילי הביטה בי מתחילת המדרגות. "סיפרת לה נכון?" שאלה בשקט.
הנהנתי וניגשתי אליה.
"איך היא הגיבה?"
"מתרגשת," עניתי. "כרגיל."
קיילי חייכה. "ג'נה וניק מנקים למטה. אמרתי להם שהם יכולים לקבל את הסלון."
הרמתי גבות. "את מודעת לזה שהם הולכים להתמזמז על הספה שלנו?"
קיילי דחפה אותי. "לחדר, קדימה."
"אוף," מלמלתי ונכנסתי לחדר.
קיילי נכנסה אחרי וסגרה את הדלת. "תפסיק להציק להם בנג'מין."
"לא עשיתי כלום."
"כן אתה כן." הזעיפה פנים. "תן להם, הם בני נוער מאוהבים."
"ניק לא בן נוער, הוא בן פאקינג עשרים ואחד." עיקמתי את אפי. "ועוד שנתיים גם ג'נה לא תהייה."
"שתוק," מלמלה ושפשפה את רקותיה. "זה לא כאילו אתה היית יותר טוב בגיל עשרים ואחד."
צחקתי והתיישבתי על המיטה, מושך אותה קרוב אליי. "הוו, קיילי זוכרת מה קרה בגיל עשרים ואחד."
קיילי גלגלה עניים. "איזה אידיוט לא יזכור? קשה לי לחשוב על מישהו שהעביר את הקולג' שלו יותר טוב מאיתנו."
"אני יכול."
"באמת?" הרימה גבות.
"כן, כאלה שהעבירו את הקולג' ביחד." אמרתי וכרחתי את ידיי סביבה.
"לא," סטרה את דבריי והניחה את ידיה על כתפיי. "היינו נמאסים אחד על השני באיזשהו שלב."
"לא נמאס לי ממך עכשיו." אמרתי.
"חכה," חייכה. "זה יבוא."
"לא חושב," הנדתי בראשי ונישקתי את שפתיה.
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
*24 הצבעות לפרק 49*
אנחנו קרובים לסוף..
שיהיה חג שמח מחר😊
תצביעו 🌟 תגיבו 💬 ולילה טוב ❤