פרק 4:

463 40 106
                                    

"בוקר,"אמרתי לאוליביה כשנכנסתי למטבח.
"בוקר טוב."
"את יודעת איפה יש כדורים? לא שתיתי הרבה אתמול אבל עדיין כואב לי הראש."
"יש בחדר אמבטיה שלי ושל אבא, תכנס ותיקח."
"תודה."מלמלתי ויצאתי מהמטבח.
הלכתי לחדר שלהם וחציתי אותו, נכנס לאמבטיה.
פתחתי את הארון ולקחתי שתי כדורי אספירין, יוצא מהחדר.
חזרתי למטבח ולקחתי כוס מים, שותה אותם עם הכדורים.
"אוליביה?"
"מה יש בנג'מין?"
"אני מצטער,"
אוליביה פנתה להביט בי."על?"
"מה שאמרתי אתמול ועל התקופה האחרונה, לא התכוונתי לעשות לך ולאבא כזה גיהנום ואני ממש לא מרגיש שחסר לי הקשר עם האמא הביולוגית שלי. את עשית מעל ומעבר אוליביה ואני מודה לך על זה."
"זה בסדר בנג'מין."
נישקתי את לחייה."תודה אוליביה,"אמרתי והלכתי לסלון.
הדלקתי טלוויזיה וצפיתי בסרט האחרון שראו.
אוליביה סלחה לי מהר,לא שהתלוננתי אבל זה היה נראה קל מידי.
אוליביה חייכה אליי כשהבחינה שאני בוהה בה.
הסטתי את מבטי.
הבעיה האמיתית הייתה מול אבא.
קמתי ויצאתי מהסלון."אוליביה!"
"כן?"
"אני יוצא!"
"מתי אתה חוזר?"קראה.
"אני לא יודע,"קראתי חזרה ולקחתי את המפתחות לרכב."זה יהיה זריז."
"אם אתה מתעקב תשלח לי הודעה."
"בסדר!"יצאתי וסגרתי אחרי את הדלת.
נכנסתי לרכב ויצאתי מהחנייה.
עצרתי כשראיתי את קיילי. "היי קיילי."
"היי,"חייכה אליי."לאן אתה הולך?"
"למשרד של אבאשלי לרגע, רוצה לבוא?"
קיילי נשענה על דלת הנהג,מניחה את ידיה על החלון הפתוח."לא חושבת,אבל אני אשמח לראות אותך בערב."
"בערב?"הרמתי גבות.
"אתה בא איתי לדייט לא?"חייכה.
"זה הטובה שלך?"גיכחתי.
קיילי הנידה בראשה.
"טוב,"אמרתי בחיוך וסידרתי קבוצת שיער מאחורי אוזנה."אין בעיה."
"קיילי!"נשמע צעקה מהבית.
"בעצם.."קיילי נאנחה."אפשר לבוא איתך?"
"את יחפה."
"ולך אין מוח,אז מה?"
"תזכירי לי למה אני מסכים להערב?"
קיילי חייכה.
"תכנסי."
קיילי עקפה את הרכב מקדימה ונכנסה.
חזרתי לכביש ועשיתי את דרכי לעבודה של אבא.
"את רוצה לבוא?"שאלתי אותה כשחניתי.
"אני יחפה."הביטה בי.
"גם אני."משכתי בכתפיי.
קיילי שתקה.
"תשארי פה."יצאתי מהרכב וסגרתי אחרי את הדלת.
נכנסתי לתוך הבניין והלכתי למעליות, כשאחת ריקה הגיעה נכנסתי.
קומה אחת לפני הקומה של המשרד של אבא אליסון פיטרסון נכנסה.
"שלום בנג'מין."חייכה אליי.
תקעתי בה מבט ושתקתי.
לפני שלוש שנים הכרתי את אליסון בחנות המכולת שקרובה לבית. היא הציגה את עצמה בתור אליס, בת 19, יתומה ובלי משפחה שמחפשת אהבה אמיתית.
היא הקסימה אותי והתחברתי אליה, למרות שלא ידעתי כל כך למה.
ניהלתי עם אליס מערכת יחסים של 13 חודשים וחצי בה היא הצליחה לגרום לי לספר לה כל דבר על המשפחה ולקחת לי את הבתולים.
אלי לא הייתה בעד אליס ולא סמכה עליה ואני התעלמתי, מה שהרחיק בניינו עד שהגענו למצב שניתקנו את הקשר לגמרי.
אחד מהימים הסתובבנו כשלפתע אבא ראה אותנו וזיהה אותה, הוא כעס מאד וסיפר לי מי היא באמת- אליסון פיטרסון, בת 29, היא עבדה עם אבא בבניין וחיזרה אחריו.
אליס, שהתגלתה כאליסון, השתמשה בי בתור נקמה על כך שאבא לא הסכים להיות איתה.
אחרי שאבא לקח אותה לבית משפט היא קיבלה עבודות שירות וכיום היא הייתה על כדורים פסיכיאטרים והיה לה צו הרחקה מימני ומאיפה שגרתי.
יצאתי מהמעלית וטמנתי ידיים בכיסים."היי אנני, אבא במשרד שלו?"
"כן,הוא פנוי."חייכה אליי ובחנה אותי."אתה שוב יחף?"
משכתי בכתפיי והתקדמתי למשרד, דופק על הדלת.
אבאא הרים אליי את מבטו וסימן לי להכנס.
נכנסתי וסגרתי אחרי את הדלת, מתיישב מולו.
אבא סיים את השיחה והביט בי."אתה נראה נסער,הכל בסדר?"
"באתי לבקש סליחה על אתמול."
"בגלל זה אתה נסער כל כך?"
"אתה סולח לי?"הבטתי בו.
"ברור שכן בנג'מין."
"תודה,"מלמלתי.
"אז אתה רוצה לספר לי?"
הבטתי בו בבלבול."אמ.. לספר מה?"
"למה אתה כל כך נסער."
"ראיתי את אליסון."השפלתי את מבטי.
שנאתי לדבר על הנושא,כל פעם שדיברתי עליו הרגשתי אידיוט ושנאתי את עצמי על זה."
"פיטרסון?"הזדקף."איפה ראית אותה?"
"במעלית, היא עלתה קומה לפני שירדתי."
"היא ראתה אותך לפני שעלתה?"
"כן,הייתי לבד."
"למה לא יצאת?"
"כי זה היה קומה לפני!"קראתי.
"היא דיברה איתך?"
"רק אמרה שלום, אבל התעלמתי מימנה."נאנחתי."אבא, אפשר לעזוב את זה?"
אבא שפשף את פניו."אוקיי,מצטער."
הבטתי בו במשך כמה דקות כשבהה קדימה."אבא?"שאלתי לבסוף.
"ממ?"פנה להביט בי.
"מצטער."
"אין לך על מה."הניד בראשו.
שתקתי.
"אתה יוצא הערב?"
מצמצתי."כן,אמ.. יש לי דייט."
"באמת?"עניו אורו.
הנהנתי."עם השכנה."
"יפה."חייך.
אבא לא אהב את הדרך חיים שלי, הוא היה כזה בגילי עד שהתאהב באוליביה והוא קיווה שזה מה שיקרה איתי.
קמתי."אני צריך ללכת."
אבא קם וחיבק אותי."אם היא עולה תצא,בסדר?"הביט בי.
"אין בעיה אבא."
"אתה צריך כסף?"
הנדתי בראשי.
"אני אוהב אותך מתוק."נישק את ראשי.
הבטתי בו."שיהיה אבא,"מלמלתי ויצאתי מהמשרד.
"ביי בנג'מין."קראה אנני לפני שנכנסתי למעלית.
"להתראות אנני."קראתי אליה והדלתות נסגרו.
אליסון לא נכנסה למעלית אבל ראיתי אותה לשנייה בלובי לפני שיצאתי.
"הבחור לקח את הזמן."קראה אליי קיילי בחיוך.
"מצטער."
קיילי יצאה מהמכונית."אתה נראה מדוכדך,הכל בסדר?"
הנהנתי.
"אל תשקר,"עצרה אותי כשפניתי לתא הנהג.
"קיילי."רטנה.
"קדימה בנג'מין,אתה לא אמור לשמור מימני סודות."
"אני מכיר אותך שנייה וחצי,קיילי."
"אאוץ'."נשפה.
"אבל את יודעת שזה נכון,"נאנחתי."קדימה,תני לי להכנס.שניינו יחפים והרצפה חמה."
"זה משנה?המפתחות אצלי."אמרה.
"אלוהים אדירים קיילי."
"ספר לי למה אתה מצוברח."
"בנג'מין!"נשמע קריאה מאחורי.
גופי התכשח כשזיהיתי את הקול."קיילי."נהמתי.
קיילי בחנה את מבטי."מי זאת?"
"אקסית שלי."
"היא בת מיליון."הרימה גבות.
"כן טוב, לא ידעתי את זה אז."
קיילי הושיטה לי את המפתות ונכנסה.
העפתי מבט באליסון ונכנסתי לרכב,נוסע משם.
"רוצה לספר לי למה יצאת עם מישהי בת מיליון?"שאלה קיילי כשיצאנו מהמכונית.
"לא ממש."אמרתי ונעלתי את הרכב.
"למה?"
נשענתי על המנוע."כי זה לא עניינך."
קיילי נעמדה מולי.
משכתי אותה אליי."מה את מתכננת לנו הערב?"
קיילי חייכה ונשענה עליי, מניחה את ידיה על כתפיי."אתה יודע,הדברים הרגילים. באולינג וארוחת ערב."
"את לא נראת כמו אחת שאוהבת את הדברים הרגילים."
"כן טוב,לא רציתי להכניס אותך לשוק בדייט הראשון."
"אז את אומרת שיהיה לנו עוד?"
"אם תסכים."
חייכתי אליה."אוקיי,"
קיילי הביטה בי.
הזדקפתי מעט, מנשק אותה על שפתיה.
קיילי חייכה כשהתרחקתי מימנה."נתראה בערב?"
הנהנתי.
קיילי נישקה אותי שוב והתרחקה מימני, חוזרת לבית שלה.
נשארתי במקומי עד ששמעתי את טריקת הדלת של הבית שלה.
נכנסתי לבית ועליתי לחדר, נשכב במיטה ובוהה בתקרה.
התעוררתי כמה שעות אחרי, כשג'קסון קפץ על המיטה.
מצמצתי והבטתי בו."מה את עושה כאן?"
"אבא ואמא יצאו,אתה שומר עלינו."חייך אליי.
"כמה זמן?"
"לא יודע,אתה אמור להשכיב אותנו לישון בשמונה."
"21:45 .הם השאירו פתק?"
"כן,אבל ג'נה לא מסכימה להביא לי אותו."רטן.
"בסדר, אני אדבר איתה.תן לי שנייה."קמתי והלכתי לשירותים.
עשיתי פיפי וצחצחתי שיניים,שוטף פנים.
יצאתי וג'נה הביטה בי מראש המדרגות.
"הפתק, ג'ן."
ג'נה ניגשה אליי והושיטה לי את הפתק.
-אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל השבוע זה היום נישואים שלי ושל אוליביה והבטחת שתשמור על האחים שלך כשנצא לשבוע חופשה.
זה לא הרבה, הם יהיו אצל נטלי אחרי בית הספר.
רק צריך שתדאג להשכיב אותם כל ערב ב-8, להעיר אותם מוקדם, להלביש אותם ולקחת אותם לבית הספר, ואל תשכח להכין להם אוכל בבוקר.
מצטערים אם אנחנו הורסים לך תוכניות.
אוהב אותך,
אבא.-
נאנחתי והכנסתי את הפתק לכיס.
שכחתי מזה ולכן הסכמתי לקיילי.
ג'קסון יצא מהחדר והביט בי."אני רעב בנג'מין."
"אוקיי,רדו למטה לסדר את השולחן אני כבר מגיע."
ג'קסון הנהן וירד.
לקחתי את הפלאפון מהחדר וירדתי ללמטה.
בזמן שבדקתי איזה אוכל קל להכנה יש שלחתי את ג'נה אל קיילי.
ג'נה חזרה כמה דקות אחרי עם קיילי.
"אתה לובש חולצה."חייכה אליי.
"היי,"חייכתי אליה."מצטער על הערב,שכחתי מזה."
"הבנתי שאתה עסוק כל השבוע."נשענה על השיש.
הנהנתי.
קיילי שתקה.
הנחתי את קופסאת השניצלים על השיש והנחתי את ידיי על מותניה."מצטער, שכחתי שהם אמורים לנסוע."
"זה בסדר,"משכה בכתפיה."זה לא כאילו אי אפשר לדחות."
נישקתי אותה.
"איכס!"קרא ג'קסון.
פנינו להביט בו.
"לך תראה טלוויזיה עם אחותך ג'קסון."אמרתי לו.
ג'קסון הנהן ויצא מהמטבח.
"יש לך אחים חמודים."אמרה קיילי.
"שמח שהם מוצאים חן בענייך."
"מתי הם אמ.. הולכים לישון?"
"אחרי האוכל."הבטתי בענייה."את רוצה להישאר?"
"בטוח?"
"הם לא יאכלו אותך קיילי."גיכחתי.
"אני לא רוצה להפריע."הנידה בראשה.
"אני אשמח אם תשארי."
"בסדר,"
"תודה."חייכתי ונישקתי אותה.
קיילי נצמדה אליי,מנשקת אותי חזרה.
"בנג'מין?"
התנתקתי מקיילי, מסתובב."כן, ג'נה?"
"אנחנו רעבים."
"אוקיי, אני מכין."
"תודה."חייכה ג'נה ויצאה מהמטבח.
"פעם שנייה."חייכה קיילי.
התרחקתי מימנה וחיממתי להם שניצלים ואורז.
שמתי בצלחות סלט שמצאתי במקרר ונתתי להם את הצלחות.
"בנג'מין."קרא ג'קסון כשהתיישב.
"מה?"הבטתי בו.
"אפשר לאכול מול הטלוויזיה?"שאל.
"אמא מרשה?"הרמתי גבות.
"לא."אמרה ג'נה והתחמקה מידו של ג'קסון.
"אז לא. אל תרביץ לאחותך ג'קסון."הנדתי בראשי.
קיילי חייכה ונשענה עליי מעט."אפשר ללכת לחטט לך בחדר?"
הבטתי בה."מה יש לך לעשות בחדר שלי?"
"לחטט.."הרימה גבות.
"למעלה, החדר מימין."חייכתי.
"אוקיי,"חייכה ונישקה אותי, יוצאת מהמטבח.
"זאת חברה שלך?"ג'נה הביטה בי.
"תאכלי בשקט ג'נה."
"היא חברה שלך?"קפץ ג'קסון.
גלגלתי עניים."לא."
"אז למה היא מנשקת אותך?"שאלה ג'נה.
"ג'נה, את יכולה לא לשאול שאלות ופשוט לאכול?"
ג'נה השפילה את מבטה וחזרה לאוכל.
התיישבתי מולם."אמא מקלחת אותכם לפני השינה?"
"אמא כבר קילחה אותנו לפני שיצאה,"אמרה ג'נה והחזירה את מבטה אליי. "אתה לא רואה שאנחנו בפיג'מה?"
בחנתי אותם."הו,"
ג'נה חייכה ודחפה אליי את הצלחת."סיימתי."
"תעלי לצחצח שיניים ולמיטה, אני כבר בא לכסות אותך."
ג'נה הנהנה ועלתה.
ג'קסון הכניס לפיו את חתיכה גדולה של שניצל ודחף אליי את הצלחת."איימתי."
"תבלע לפני שאתה עולה."אמרתי ולקחתי את הצלחות.
ג'קסון עלה.
שטפתי את האוכל מהצלחות והכנסתי אותם למדיח.
הפעלתי את המדיח ועליתי.
ג'נה חייכה אליי כשכיסיתי אותה."לילה טוב בנג'מין."
"לילה טוב."נישקתי את ראשה ויצאתי מחדרה,סוגר אחרי את הדלת.
נכנסתי לחדר של ג'קסון וכיסיתי אותו."לילה טוב ג'קסון."
"לילה טוב."מלמל.
יצאתי וסגרתי את הדלת.
הלכתי לחדר שלי ונשענתי על המשקוף.
קיילי שכבה על המיטה.
ניגשתי והתיישבתי על המיטה לידה.
קיילי חייכה אליי.
"חיטטת מספיק?"
קיילי הנידה בראשה."המיטה שלך נוחה מידי."
צחקתי.
קיילי התיישבה."בנג'מין?"
"ממ?"
"אפשר להישאר לישון איתך הלילה?"
הבטתי בענייה."המיטה שלי עד כדי כך נוחה?"
קיילי חייכה והשפילה את מבטה.
"אין בעיה."אמרתי."לפי השיער שלך כבר התקלחת. חולצה,מכנס או גם וגם?"
קיילי חייכה."אני לא חושבת שהמכנסיים שלך יתאימו לי אז רק חולצה."
קמתי והוצאתי לה טריקו מהארון.
"תודה."חייכה אליי.
לקחתי את ידה ומשכתי אותה לשירותים,מוציא לה מברשת שיניים חדשה. "קחי. יש גומיות בכוס אם את רוצה לאסוף את השיער ויש מגבות בארון אם את בכל זאת רוצה להתקלח עוד פעם."
"תודה,"
יצאתי כדי לתת לה להתארגן וחזרתי לחדר.
הורדתי את החולצה ונשארתי בטרנינג.
כשקיילי חזרה שערה היה אסוף והיא לבשה את החולצה שלי.
היא הניחה את הבגדים מקופלים על הכיסא וכיבתה את האור,נשכבת לידי.
נתתי לה מהשמיכה."לא יפריע לסבים שלך שאת פה?"
קיילי הביטה בי ומשכה בכתפיה."הם ככה חושבים שאני מזדיינת עם כל השכנים, לא יהיה להם אכפת שאני לא אגיע הלילה, זה רק יתן להם יותר תחמושת."
"סבים נהדרים יש לך."
קיילי צחקה."תודה."
שתקתי.
"תספר לי למה יצאת עם מישהי בת מיליון?"שאלה בשקט.
נישקתי את שפתיה והבטתי בענייה."לילה טוב קיילי."
"לילה טוב בנג'מין."
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
אז.. זה הפרק 🙃
תצביעו★ותגיבו💬
ושיהיה לכם לילה טוב ♥


The Girl Next DoorWhere stories live. Discover now