The Girl Next Door

פרק 38:

התעוררתי כשקאמיל קפצה על ביטני. נאנקתי והתיישבתי לאט, עוצר אותה מלקפוץ עוד.
"בוקר טוב," חייכה קאמיל.
"בוקר טוב," חייכתי. "כמה זמן את ערה?"
קאמיל משכה בכתפיה.
"אוקיי," אמרתי וקמתי מהמיטה. "בואי נצא שלא נעיר את קיילי."
קאמיל הנהנה ויצאה איתי מהחדר. "אני רעבה." אמרה לי בשקט.
התכופפתי כדי להביט בענייה. "את רוצה לרדת לבדוק אם יש ביצים? אם אין אז נלך לקנות."
קאמיל הנהנה ורצה ללמטה.
נכנסתי לשירותים וצחצחתי שיניים, שוטף את הפנים.
כמה דקות לאחר מכן קאמיל דפקה על הדלת והביטה בי בעניים גדולות כשיצאתי.
"יש?" הבטתי בה.
"יש רק ביצה אחד."
"אחת," תיקנתי אותה.
"יש רק ביצה אחת."
"תחכי לי בזמן שאני מחליף בגדים? את יכולה בנתיים ללבוש את הבגדים שקיילי השאירה לך על המיטה."
קאמיל הנהנה ונכנסה לחדר שבו ישנה כל פעם שנשארנו אצל קיילי ללילה, מה שהיה קורה דיי הרבה בזמן האחרון.
נכנסתי לחדר בשקט והוצאתי ג'ינס וטריקו, מתלבש במהירות. לקחתי את הפלאפון ונישקתי את ראשה של קיילי, יוצא מהחדר.
קאמיל הביטה בי כשנכנסתי לחדר שלה.
התיישבתי על מיטתה. "מסתדרת מתוקה?"
קאמיל הנידה בראשה. "אני לא מצליחה לשים את החולצה."
"רוצה אני אעזור לך או שאת רוצה להמשיך לנסות?"
"אני רעבה," אמרה קאמיל. "אז תעזור לי."
חייכתי ועזרתי לה ללבוש את החולצה.
יצאנו מהבית בשקט ונסענו לסופר.
"אפשר משהו טעים?" שאלה קאמיל, מביטה בי בעניים גדולות.
"קניתי לך אתמול קפטן קראנץ'."
"אפשר במבה?"
"יש בבית, אני אביא לך קצת אחרי האוכל."
קאמיל הנהנה.
קנינו ביצים, בייקון, גבינה, חלב, קפה ושוקו, שילמנו וחזרנו לבית.
קאמיל שיחקה בפלאפון שלי בזמן שהכנתי את הביצה והבייקון, שמתי לחם בטוסטר וחתכתי ירקות.
"קאמיל," אמרתי כשסיימתי והיא שחררה את הפלאפון. לקחתי אותו מידיה והכנסתי לכיס, מניח מולה צלחת עם ביצה ובייקון, טוסטים מרוחים בגבינה וירקות.
קיילי נכנסה למטבח. "בוקר טוב." אמרה בישנוניות וניגשה אליי, מחבק אותי.
"בוקר טוב," אמרתי בחיוך וחיבקתי אותה, מנשק את ראשה. "הערנו אותך?"
"עם הריח של האוכל," ענתה והביטה במחבת. "לא אכלתי מאתמול. יש קפה?"
"תשבי לאכול, אני אכין."
"תודה." חייכה ונישקה אותי.
המהמתי והתרחקתי מימנה. "תאכלי."
קיילי התיישבה מול קאמיל. "בוקר טוב קאמיל."
קאמיל חייכה אליה, פיה מלא.
הנחתי את המחבת על השולחן, צלחת מלאה בטוסטים, גבינה וסכין. מול קיילי שמתי צלחת ומזלג, נישקתי את ראשה וניגשתי להדליק את מכונת הקפה.
התיישבתי ליד קיילי בזמן שחיכיתי לקפה.
"אתה לא אוכל?" שאלה קיילי ומרחה טוסט אחד בגבינה.
הנדתי בראשה. "אני בסדר עם קפה."
"זה לא בריא."
משכתי בכתפיי. "אני עדיין חי."
קיילי הנידה בראשה ונגסה בטוסט.
"לא אסור לך קפה?" שאלתי את קיילי כשהנחתי מולה כוס מלאה בקפה והתיישבתי חזרה.
קיילי משכה בכתפיה. "תודה חתיך."
"זה לא בריא." חזרתי על מילותיה.
"אני חיה עם זה." ענייה חייכו אליי בזמן שאכלה.
"לקחת גלולה נכון?" שאלתי בשקט.
קיילי הפסיקה ללעוס ובהתה בי, מנסה להיזכר.
העפתי מבט בקאמיל שהייתה שקועה באוכל שלה וחזרתי להביט בקיילי.
"כן," אמרה לבסוף. "לקחתי."
"תגידי," אמרתי. "היה לך ולראיין כוונה להביא ילדים?"
קיילי מצמצה. "לא דיברנו על זה."
"רציני?" גיכחתי. "הבחור מציע לך לבלות איתו את שארית חייך ואפילו לא מדבר איתך על להביא ילדים? איזה אפס."
"סיימתי!" קראה קאמיל. "אבא, אפשר שוקו?"
"בטח מתוקה," קמתי והוצאתי כוס מהארון ואת השוקו מהמקרר, מוזג חצי כוס ומביא לקאמיל, מחזיר את השוקו למקרר.
קיילי הניחה את המזלג.
"שבעת?" הבטתי בה ונעמדתי מאחוריה, לא חוזר לשבת.
"אתה יכול לא לדבר על ראיין ככה?"
"מה אמרתי?" שאלתי בהפתעה. "הוא אפס קיילי."
קיילי הסתובבה בכיסא כדי להביט בי. "אתה יכול לא לדבר עליו ככה כשהוא לא כאן די להגן על עצמו?"
פלטתי קול מופתע. "למה את מגנה עליו קיילי?"
"כי אני מרגישה רע!"
"על מה?" קראתי.
"על זה שנטשתי אותו בחתונה."
"מה?" שאלתי. "למה שתרגישי רע עם זה?"
"קל לך להגיד," הרימה את קולה. "אני פה איתך עכשיו!"
"נו," אמרתי בחוסר הבנה. "וזה מה שחשוב לא?"
"עזוב," קמה ויצאה מהמטבח.
"לאן?" קראתי אחריה.
"מה אכפת לך?" צעקה וטרקה אחריה את דלת הכניסה.
קאמיל הביטה בי. "הכל בסדר אבא?"
הרמתי אותה. "אם אי פעם מישהו יגיד לך שאהבה זה דבר פשוט תגידי לו שהוא אידיוט טוב?"
קאמיל הנהנה. "אפשר את הבמבה שהבטחת לי?"
"תחכי קצת, שלא יכאב לך הבטן." אמרתי והורדתי אותה. "לכי תשימי לך סרט, אני עוד מעט אצטרף אלייך."
קאמיל רצה לסלון.
הרמתי את הכלים מהשולחן וזרקתי את האוכל שנשאר, שוטף את הכלים ומכניס למדיח. העברתי סמרטוט על השולחן ומזגתי לי עוד קפה, ניגש לסלון להתיישב ליד קאמיל.
"מה שמת?" שאלתי כשהתיישבתי.
"פיטר פן."
"הו," אמרתי ושמתי רגליים על השולחן, מניח את הקפה ליד. "זה סרט נחמד."
קאמיל הנהנה, בוהה בטלוויזיה.
ראינו כמה סרטים ברצף במשך שעות ונרדמנו, התעוררנו בקפיצה כשהדלת הכניסה נסגרה בטריקה.
פניתי להביט בפתח הסלון וראיתי את קיילי חולפת על פניי הכניסה, עולה ללמעלה.
קאמיל הביטה בי. "פספסתי את הסרט."
"היינו עייפים, הלכנו לישון מאוחר," ליטפתי את ראשה. "תתחילי מההתחלה. אני עולה לדבר עם קיילי טוב?"
קאמיל הנהנה.
קמתי ועליתי לחדר.
קיילי שכבה באמצע המיטה, בפלאפון. ברגע שראתה אותי התהפכה לצד שלה.
עליתי למיטה, נשכבתי חצי גוף עליה חצי על המיטה וחיבקתי אותה. "קיילי."
"ממ?" הביטה עצידה, רואה אותי בזווית עינה.
"אני מצטער," אמרתי ונישקתי את כתפה. "אל תכעסי עליי."
"על מה אתה מצטער?" שאלה.
נתתי לה להתהפך ומצמצתי. "אמ.. על איך שדיברתי על ראיין?" חצי שאלתי חצי אמרתי.
קיילי הזדקפה על מרפקיה, גורמת לי להזדקף מעט. "זה לא מה שמפריע לי."
הבטתי בענייה. "מפריע לך שאני לא מבין את זה שאת מרגישה רע שנטשת אותו."
קיילי הנהנה.
"מצטער," אמרתי ונשענתי על המרפק. "אבל אני גם לא רוצה להבין, זה נראה לי חרא סיטואציה לעמוד בה."
"מה אתה אומר." הרימה גבות.
"כן," אמרתי וליטפתי את פניה. "אבל אני שמח שבחרת בי."
"גם אני," חייכה והפנתה את ראשה לנשק את ידי.
עליתי מעליה, גורם לה להישכב על הגב. "אני לא רוצה שתרגישי רע עם זה שבחרת בי."
"אני לא." הנידה בראשה בחיוך.
"לא זה מעולה." חייכתי ונישקתי אותה.
"מה עשיתם כל היום?" שאלה והפכה אותנו.
"ראינו סרטים, ונרדמנו."
"להרבה זמן?"
הנדתי בראשי ומשכתי את עצמי להישען על ראש המיטה, מושך אותה אליי. "היא תרדם."
"אמרתי לך שהיא קראה לי אתמול אמא?"
"באמת? זה מדהים."
קיילי הנהנה והניחה את ראשה על כתפי. "אתה יודע בנג'מין," אמרה, מפרה את השקט.
"כן?" שאלתי וליטפתי את שערה.
"התגעגעתי לזה," היא ענתה. "התגעגעתי אלינו."
"היינו כאלה אידיוטים שנפרדנו." אמרתי ונישקתי את ראשה.
קיילי הביטה בי. "אני אוהבת אותך בנג'."
חייכתי. "אני אוהב אותך קיילי."
נשמע דפיקה על הדלת ואחריו קולה של קאמיל. "אבא!"
"כן קאמיל?" קראתי.
"אפשר להכנס?"
"כן."
קאמיל נכנסה וסגרה אחריה את הדלת. היא עלתה למיטה והתיישבה לידי. "סיימתי את הסרט, אתה מרשה לי עוד אחד?"
"לא קאמיל, מספיק, כל היום ראינו סרטים."
קאמיל הנהנה. "אוקיי."
"צריך לעשות משהו." אמרה קיילי.
"מה?" הבטתי בה.
"צריך לצאת, אי אפשר להישאר כל היום בבית."
"סבא אמר לאבא שייקח אותי למרי'ס."אמרה קאמיל."אבל אבא אמר שלא."הוסיפה והנידה בראשה בחוזקה כשאמרה 'לא'.
קיילי הביטה בי והזדקפה על מרפקה. "מרי'ס?"
"מרכז משחקים לילדים, עם מסעדה."הסברתי. "שנאתי ללכת לשם בתור ילד."
"למה?" שאלה ושילבה את אצבעותיה באצבעותי.
"כי אני רכושני, אני לא אוהב לחלוק."עניתי."לא יכולתי לשחק בלי להרביץ למישהו על זה שהוא ניסה לקחת לי או לשחק איתי."
קיילי צחקה. "לא נכון."
"נשבע." צחקתי.
"אני חושבת שצריך ללכת לשם," אמרה קיילי והביטה בקאמיל. "נכון קאמי?"
קאמיל הנהנה.
"אפשר ללכת מחר." נאנחתי.
"אוי," אמרה קיילי. "אל תיראה כל כך סובל."
"אם הילדה לא הייתה פה.." אמרתי מתאפק לא לחייך.
"היית עושה מה?" חייכה.
"היא פה." אמרתי. "תזהרי קיילי."
קיילי צחקה.
נישקתי את ידה ונשכתי את עורה מעט. "את משהו מדהים."
"תודה." אמרה. "אכלתם ארוחת ערב?"
"לא חושב," אמרתי והבטתי בקאמיל. "אכלנו ארוחת ערב קאמיל?"
קאמיל הנידה בראשה.
קיילי קמה והושיטה את ידה אל קאמיל. "בואי נלך לאכול."
קאמיל קמה ונעזרה בקיילי לרדת מהמיטה.
קמתי וירדתי אחריהן למטבח.
התיישבתי ליד השולחן והבטתי בקיילי בזמן שהגישה לקאמיל אוכל. הדהים אותי איך קיילי קיבלה אותה בלי לחשוב פעמיים.
אחרי האוכל קילחתי את קאמיל והשכבתי אותה לישון. כשירדתי חזרה קיילי סגרה את המדיח והפעילה אותו.
חיבקתי אותה ונישקתי את צווארה. "קיילי."
קיילי המהמה בתגובה.
"אפשר לבקש מימך משהו?"
"ברור." ענתה, נשענת עליי.
"אל תמהרי כל כך להסכים," חייכתי ועברתי בנשיקות אל כתפה. "את לא יודעת מה אני רוצה."
"מה אתה רוצה?" אמרה בקושי, נושמת בכבדות.
"אני רוצה ילד."
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
אהבתם?😊
*23 הצבעות ו12 תגובות לפרק 39*
תצביעו🌟תגיבו💬 ולילה טוב לכולםם😛