פרק 6:

386 33 48
                                    

התיישבתי בבהלה והבטתי בשעון.
08:27 
"שיט,"מלמלתי וקמתי מהמיטה.
צחצחתי שיניים והתארגנתי.
סיימתי וניגשתי לחדרים להעיר אותם.
"בנג'מין!"קראה ג'נה."אנחנו מאחרים."
"נכון!"קראתי חזרה,יוצא מהחדר של ג'קסון."תתארגנו ותרדו."
"להתארגן לבית ספר?"קרא ג'קסון.
"ברור."אמרתי וירדתי ללמטה.
הכנתי חביתות וחתכתי עגבניות ומלפפונים, מפזר עליהם מלח.
ג'נה ירדה אחרי כמה דקות והתיישבה,מושכת אליה צלחת ומגישה אוכל לעצמה. "אפשר קוטג'?"
הוצאתי את הקוטג' מהמקרר והנחתי מולה.
"תודה,"אמרה ופתחה את הקופסא.
ג'קסון ירד והתיישב ליד השולחן.
"אנחנו הולכים לבית ספר?"ג'נה הביטה בי.
תקעתי בה מבט ארוך."ברור, למה שלא תלכו?"
"כי אתה אף פעם לא הולך."אמר ג'קסון,דוחף חביתה לפה.
"כי אני אידיוט שדופק לעצמו את החיים,"הנדתי בראשי."בבקשה אל תהיו כמוני."
הם הביטו בי.
דפיקה על הדלת והיא נפתחה ואז נסגרה, צעדים ואלי הופיעה בפתח המטבח.
קמתי וניגשתי אליה,מחבק אותה."היי מתוקה."
"היי,"חיבקה אותי חזרה."ממ..יש לך ריח טוב."
"תודה."צחקתי.
"אלי!"קרא ג'קסון,מפיל את האוכל מפיו.
"איכס!"קראה ג'נה."ג'קסון,מגעיל!"
"סליחה,"חייך ג'קסון והביט באלי.
"תרים את מה שיצא לך מהפה ג'קסון."הרמתי גבות.
ג'קסון לקח מפית והרים את האוכל הלעוס,זורק אותו לפח.
אלי חייכה."מה אתם אוכלים?"
"חביתות שרופות שבנג'מין הכין."אמר ג'קסון.
"לא שרפתי אותם."רטנתי.
"נכון,"אמרה ג'נה והרימה חביתה אחת עם מזלג."השארת אותם חיים."
"לכו תז.."
"הי!"קראה אלי.
"סליחה."מלמלתי.
"אנחנו יוצאים?"הביטה בי אלי."כבר מאוחר."
"איך הגעת לפה?"
"אבא."
"אוקיי, אני רוצה להתקשר לקיילי."אמרתי.
"בסדר."חייכה אליי.
יצאתי לחצר הקידמית והתיישבתי על המדרגות,מדליק סיגרייה ומתקשר לקיילי.
"הלו?"ענתה.
"היי מותק."אמרתי.
שקט ואז,"הו,בנג'מין."
"לא ציפית מימני להתקשר?"
"לא,את האמת לא."נשפה.
"ברחת אתמול."
"הייתי צריכה ללכת."
"אם את אומרת,"אמרתי.
"מה זה אמור להביע?"כעסה.
הבחנתי בקיילי בחלון חדרה, נשענת עליו ומביטה בי."את צריכה טרמפ לבית ספר?"
"לא."
"בבקשה קיילי."התחננתי.
"לא.אני אסתדר."
"בטוחה?"
"כן."
"קיילי,מה קרה?"שאלתי בדאגה.
"אני פשוט..אני לא יכולה לעשות את זה יותר!"קראה.
"על מה את מדברת?"
"אני.. אני חייבת ללכת."ניתקה.
מצמצתי בהפתעה.
שפשפתי את פניי ומעכתי את הסיגרייה על הרצפה,נכנס לבית.
אלי הביטה בי."אתה בסדר בנג'מין?"
נישקתי את ראשה."כן."
"בעיות בגן עדן?"
"היא ברחה אתמול והיום התהפכה עליי."רטנתי.
"בחיים לא חשבתי שיהיה לך כלכך אכפת מבחורה."גיכחה אלי.
"גם אני לא,"חייכתי."לא מאז אליסון."
אלי שתקה.
הבטתי בקטנים."סיימתם לאכול?גם ככה אנחנו באיחור."
"שימו מעילים, יהיה קר היום."חייכה אליהם אלי.
ג'נה וג'קסון רצו למתלה מאחורי הדלת לשים מעילים.
יצאנו לרכב ונסענו לבית ספר.
הורדתי אותם בבית ספר שלהם וליוויתי אותם עד לכיתה, מביט במורים העצבניים עד שג'נה וג'קסון התיישבו במקומות שלהם.
יצאתי במהירות ואני ואלי נסענו לבית ספר שלנו.
נכנסנו והפלאפון שלי התחיל לצלצל.
נאנחתי."תחכי לי אלי?"
אלי הנהנה.
עניתי."כן אוליביה."
"היי בנג'מין,"אמרה אוליביה."אתה לא עונה לי בשיעור נכון?"
"אממ..לא?"
"בסדר,"צחקה."איך אתם שם?"
"בסדר,עברו רק יומיים אוליביה."
"הם לא עושים לך בעיות בבוקר?"שאלה בדאגה.
"אבא לא יודע שהתקשרת נכון?"חייכתי.
"אל תלשין עליי."צחקה.
"איפה הוא?"
"במקלחת.איפה אחים שלך?"
"בבית ספר אוליביה,איפה הם יכולים להיות?"
"אז איפה אתה?"
"בבית ספר."
"אז מה אתה מסתיר מימני."
"איחרנו קצת, אוליביה."גלגלתי עניים.
"אוקיי."
"אל תגידי לאבא אוקיי?"ביקשתי.
"אני לא אגיד לו אבל אני חושבת שהבית ספר כן הולך להתקשר אליו במוקדם או במאוחר."
"כן טוב אני-"התחלתי אך אלי קטעה אותי כשקראה בשמי.
"לך לשיעור בנג'מין."אמרה אוליביה.
"בסדר,"
"תדבר איתי אחרי זה?"שאלה.
"תמסרי ד"ש לאבא."
"אני אמסור,להתראות."
"להתראות."אמרתי וניתקתי.
ניגשתי אל אלי.
אלי חיבקה את ידי.
הבטתי בה."הכל בסדר?"
"ג'יימס שלח הודעה."
"מה הוא אמר?"
אלי משכה בכתפיה.
"מה זה אומר בכלל?"עצרתי.
מישהי נקעה בנו מאחורה.
"סליחה."העפתי בה מבט ואלי משכה אותי קדימה."מה הוא אמר אלי?"
"רק שהוא צריך לדבר איתי."
"אז למה את כלכך מבואסת?"
אלי משכה בכתפיה."רבנו אתמול."
"על מה?"
"עלייך."
"אני מוחמא."חייכתי אליה.
אלי גלגלה אליי עניים."בא נכנס לשיעור טוב?"
הנהנתי ונכנסו לשיעור.
"בבקשה תקשיב לשיעור."ביקשתי אלי בלחש.
הנהנתי.
עד השעה האחרונה ישבתי על קוצים.
נשענתי על אלי בשיעור של ג'יימס."מה רבתם עליי?"
"הקרבה שלנו מדאיגה אותו."לחשה.
"אני מוחמא."נישקתי את אוזנה.
אלי הפנתה את ראשה אליי, פניה סנטימטרים ספורים בפניי."אם תגיד את זה עוד פעם אני ארביץ לך."
"אני מוחמא."
"אדון אובריין!"קרא ג'יימס.
"כן?"פניתי להביט בו.
"אתה יכול להתרחק ממיס מרטינז ולהקשיב לשיעור בבקשה?"שאל בכעס.
"לא."עניתי.
"סליחה?"תקע בי מבט."מה לא?"
"לא, אני לא יכול להתרחק ממיס מרטינז."חייכתי אליו."ולא, אני לא יכול להקשיב לשיעור."
ג'יימס נשם עמוק ונשף."ולמה זה?"
"כי אם אני אתרחק מימנה ריילי מאחורי תמשוך לה בשיער כמו שהיא מנסה לעשות כבר שעה שלמה,"אמרתי.
אלי הסתובבה להביט בריילי.
"והשיעור שלך משעמם,"המשכתי.
צחקוקים נשמעו מכל הכיתה.
אלי חזרה להביט בי.
"זה לא אישי,"הנדתי בראשי."הנושא פשוט לא מעניין."
ג'יימס הביט בי."כן, אתה יכול לצאת אם אתה רוצה, אני לא אגיד לך כלום אבל אם רתה בכל זאת נשאר אל תפריע לחברים שלך ללמוד."
"הם לא חברים שלי."
אלי דחפה את כתפי.
"אוקיי,"אמרתי בשקט."סליחה על ההפרעה אדון וואלטר."
ג'יימס פנה מימני והמשיך ללמד.
קרצתי לאלי.
אלי הנידה בראשה בחיוך ופנתה להביט בג'יימס.
הארווי חיכה לנו כשיצאנו מהשיעור."היי,"
"מה יש?"הבטתי בו,כורח את ידי סביב אלי.
"השמועה עדיין מסתובבת,"אמר הארווי."והיא רק תופסת תאוצה מיום ליום."
"איזה שמועה?"שאלה אלי.
"שאת יוצאת עם מורה."
העפתי מבט בג'יימס שדיבר עם אחד התלמידים,הוא בהחלט הקשיב.
"מה אפשר לעשות עם זה?"שאלתי.
"תצאי עם תלמיד מבית הספר."הציע הארווי.
נחרתי בבוז."בטח."
אלי דחפה אותי."תפסיק להיות כזה אבא דוב!"
פערתי עניים."את רוצה לצאת עם תלמיד מבית הספר?"
"לא!"קראה אלי.
"אז סתמי,"הנדתי בראשי ומשכתי אותה אליי.
אלי הנידה בראשה והביטה בהארווי."יש לך עוד רעיונות?"
הארווי הניד בראשה."אפילו לא מבית הספר, פשוט תצאי עם מישהו."
אלי העיפה בי מבט.
"אין לי בעיה לצאת איתך,"חייכתי אליה."גם ככה אנשים חושבים שאנחנו יוצאים."
"לא,"נחרה."אם ההתנהגות שלך עדיף לי כבר לצאת עם הארווי."
"עזבי את זה שהוא חבר טוב שלי מה שישר מוריד אותו מהרשימה, הארווי הומו."אמרתי.
הארווי הסמיק.
"לא הוא לא."אמרה אלי.
"כן, הוא כן. תסתכלי עליו, אפילו הצבע פנים שלו מסגיר אותו."קראתי.
אלי בחנה את הארווי, ענייה נפערות."אתה כן?מתי יצאת מהארון?"
"אני לא,"הניד הארווי בראשו במבוכה."לא סיפרתי לאף אחד."
אלי הביטה בי."אפילו לא לבנג'מין?"
"אפילו לא לבנג'מין."חזרתי אחריה.
"איך אתה.."אמר הארווי.
משכתי בכתפיי."כמו שאמרתי, אתה חבר טוב שלי."
הארווי שתק.
"כמה זמן אתה יודע?"שאלה אלי.
"כמה שנים טובות."עניתי.
הארווי הביט בי."ידעת על זה לפניי?"
"אתה ידעת, פשוט בחרת לא השלים עם זה."
"למה לא שאלת כלום?"
"כי חיכיתי שתהייה מוכן להגיד,"הנדתי בראשי."עכשיו סתם נפלט לי."
הארווי הניד בראשו בחוסר אמון."אני אמ.. אני חייב ללכת. תודיעו לי מה תחליטו לעשות עם השמועה."מלמל והסתלק.
אלי הביטה בי והנידה בראשה.
"מה?"קראתי.
"כלום, לא אמרתי כלום."
"אני שונא שאת עושה את זה."רטנתי.
אלי משכה אותי והתחלנו ללכת."לא היית צריך לצאת עליו."
"לא יצאתי עליו, רק אמרתי."
"כן,אבל לא היית חייב להגיד את זה ככה, יכולת לדבר איתו בצד."
משכתי בכתפיי."אמרתי שנפלט לי."
אלי הנידה בראשה.
"מיס מרטינז?"נשמע קול מאחור.
הסתובבנו.
ג'יימס הביט בנו,עומד ליד אחד העמודים בחצר בית הספר.
"כן?"שאלה אלי.
העפתי בה מבט,חוזר להביט בג'יימס.
"אני יכול לדבר איתך לרגע?"שאל.
תפסתי את ידה לפני שהתחילה ללכת אליו."את לא חייבת ללכת אם את לא רוצה."
אלי הביטה בי."זה בסדר בנג'מין."
תקעתי מבט בג'יימס."אני לא מחבב אותו."
"אני יודעת,"אמרה."תחכה לי ברכב?אני כבר מגיעה."
הנהנתי ושחררתי את ידה.

The Girl Next DoorWhere stories live. Discover now