The Girl Next Door

אפילוג:

"היי," חייכה הבחורה שעמדה בכניסה.
"אממ.. היי, נתקעתי בך לפני כמה ימים."
"נכון," צחקה. "תודה על זה, בלעדייך הייתי עדיין מחפשת."
"אין בעיה," חייכתי. "את רוצה להכנס?"
"אני.. אמ.. באתי לבקש סוכר."
"תכנסי, יקח לי זמן למצוא."
היא הנהנה ונכנסה.
סגרתי אחריה את הדלת והנמכתי את המוזיקה בדרך למטבח.
"אתה לבד?"
"באיזה מובן?"
היא צחקה. "איך קוראים לך?"
פתחתי את הארונות, מחפש את הסוכר. "בנג'מין, לך?"
"בנג'מין." אמרה לאט. "אתה לא יודע איפה הסוכר בבית שלך, בנג'מין?"
צחקתי. "לא ממש, אני לא מתמצא בבית הזה."
"כמה זמן אתה גר פה?"
"אני שואל," אמרתי. "אומרים לי איפה אבל זה משתנה כל פעם כי אחים שלי אוהבים לעצב את הבית כל יום מחדש."
"אתה משהו מיוחד." חייכה כשהבאתי לה את הסוכר.
"תודה, אני מניח."
"מה את עושה עכשיו?" שאלתי לפני שסגרתי אחריה את הדלת.
"מכינה עוגה." הביטה בי. "אתה רוצה לבוא?"

❤❤

"היי קיילי."
"היי," חייכה אליי. "לאן אתה הולך?"
"למשרד של אבא שלי לרגע, רוצה לבוא?"
קיילי נשענה על דלת הנהג, מניחה את ידיה על החלון הפתוח. "לא חושבת, אבל אני אשמח לראות אותך בערב."
"בערב?" הרמתי גבות.
"אתה בא איתי לדייט לא?" חייכה.
"זה הטובה שלך." גיכחתי.
קיילי הנידה בראשה.
"טוב," אמרתי בחיוך וסידרתי קבוצת שיער מאחורי אוזנה. "אין בעיה."
"קיילי!" נשמע צעקה מהבית.
"בעצם.." קיילי נאנחה. "אפשר לבוא איתך?"
"את יחפה."
"ולך אין מוח, אז מה?"
"תזכירי לי למה אני מסכים להערב."
קיילי חייכה.
"תכנסי."

❤❤

"אני דואג." התוודתי בשקט.
"למה? מה יכול לקרות לה?"
"שלשום שמעתי צעקות מהבית שלה ואתמול בבוקר היא הסכימה לבוא איתי לאבא אחרי שמישהו קרא לה מהבית, היא גם ישנה אצלי כי היא לא רצתה לחזור הביתה."
"אולי היא רבה עם סבים שלה על משהו. אתה לא יודע מה קרה שם, ולומר את האמת בנג'מין, קיילי לא כזאת צדיקה."
"את לא מכירה אותה." תקפתי.
"גם אתה לא." קראה.
הנדתי בראשי בתסכול.
"היא מעניינת אותך." אמרה אלי ברוך.
"אני לא יודע מה," הבטתי בה. "אבל יש בקיילי משהו שמושך אותי."
"תשאר לפחות עוד שיעור."
שתקתי.
"אני יודעת איך זה, תאמין לי. אבל אתה על תנאי, אם תלך אחרי החלק הקטן הזה בך שנמשך אל קיילי בלי סיבה אתה תהרוס לעצמך את העתיד."
"הוא לא כזה קטן." מלמלתי.

❤❤

"רצית לדבר איתי אתמול," אמרה קיילי. "וזה לא הסתיים טוב, אני ממש לא רוצה לנהל עוד שיחה כזאת עכשיו."
"לא, זה בכלל לא אותו דבר."
"אז?"
"אני מנסה לתת לשיחה מאתמול סוף טוב, אני מנסה להסביר!"
"להסביר מה?" שאלה וניסתה לפתוח את הדלת שוב.
תפסתי את ידיה והצמדתי את גבה לדלת. "אני רוצה אותך לעזאזל."