אתה

6-גבולות הידידים

ביליתי את היום בלחקור את הבית הזמני שלי.
בקומת המרתף יש טלוויזיה ענקית עם מלא כורסאות נוחות,מקרר קטן, לטלוויזיה מחוברים כל מיני משחקים, יש שם גם חדר שהיה נעול.

בקומה הראשונה יש את הסלון הענק עם יציאה לחצר הענקית עם הבריכה הענקית ויש את המטבח הענק, יש חדר ליד המדרגות שהיה גם נעול.

בקומה השניה יש את החדר שלי ועוד ארבעה חדרים, שבקצה שני של המסדרון יש יציאה למרפסת קטנה ולידה חדר קטן שבתוכו היה שולחן עם כל מיני דפים ומדפים מלאים בקלסרים, מחשב סגור ונוף לחוף.

לרגע נזכרתי שיש לי היום עבודה, בשבע אני צריכה להיות שם, יש לי עוד הרבה זמן עד אז.

ההובלה צריכה להגיע עוד כמה שעות, עם שאר הבגדים שלי וכמה חפצים וגם האוטו החדש של אמא.
הלכתי לחדר להחליף לבגד ים ויצאתי לבריכה בחצר כשביד שלי כוס ענקית עם לימונענע, ג׳יידן ישב שם עם כמה בנים, ראיתי אותם אתמול בחתונה.

הלכתי לכיסא אחד עם שולחן קטן לידו מול הברכה ,שמתי את הכוס על השולחן וקפצתי לבריכה קפיצת ראש, היא היתה בנויה בצורת אגם עם מפל קטן.

אחרי כמה דקות במים יצאתי והעיניים שלי זזו לרגע לחבורת הבנים וראיתי שאחד מסתכל עלי ועוד שנייה מזיל ריר, חרמן קטן.

נשכבתי על הכיסא הארוך ועצמתי עיניים, שמעתי צעדים מתקרבים אלי ולא הגבתי.
״ראיתי שנהנת אתמול.״ ג׳יידן אמר לי בקול מתנשא.
״כן כן מדהים.״ מילמלתי עדיין עם עיניים סגורות.
״למה היית עם ליאו?״ מה הבעיות של כולם פה, קמתי בעצבים ושילבתי את ידיי מתחת לחזי.
״מה הבעיות שלכם? כל אחד בא אלי כאילו הייתי שותפה לרצח, מה הוא עשה לכם.״ סוג של צעקתי את זה עליו.
״לא בדיוק עשה..״ הוא נאנח והסתובב חזרה לחבורה שלו.
נהמתי בעצבים והלכתי חזרה לבית, עליתי לחדר ולבשתי שמלה דקה ופשוטה וירדתי לסלון.
ראיתי טלוויזיה עד שמישהו כיבה אותה, הסתובבתי ולאון עמד מאחורי.
״תדליק.״ ציוויתי עליו בקול אדיש כשהסתובבתי חזרה ,לאחר כמה שניות הרגשתי שהספה שוקעת בצד ,הוא התיישב לידי.
״שכבתם?״ הוא שאל בישירות.
״כן.״ עניתי אחרי כמה שניות והסתכלתי עליו, הוא היה נראה מודאג.
״אחד ליד השניה.״ התחלתי לצחוק והבעת פניו הפכה לרגועה יותר.
״למה גם אתה ככה? מה יש ממנו?״
״בבקשה אל תעברי את גבולות הידידים איתו, הוא לא מישהו שאפשר לשחק איתו.״ לאון אמר כשהוא מסתכל לי בעיניים.
״אה הוא מהאלה שמשחקים עם אחרים?״ שאלתי מתחכמת.
״פשוט אל תתקרבי יותר מדיי, ואם את מתקרבת אז תיהי רצינית.״
מה הבעיות של כולם, מתנהגים כאילו אכפת להם ממני והכל או שהם מסתירים משהו.

העבודה שלי מתחילה עוד מעט וההובלה עדיין לא הגיעה.
לבשתי חצאית ג׳ינס עם קרעים וגופייה צמודה עם סניקרס, התאפרתי כמו פעם קודמת וירדתי למטה.
״אם תבוא ההובלה תחתמו להם על הטפסים.״ אמרתי לבנים שאכלו עכשיו במטבח.
״לאן?״ אשר שאל ואני יצאתי מהמטבח מתעלמת ממנו.

הבר היה מפוצץ בשיכורים טחונים, כל אחד יותר עשיר מהשני, רואים בלבוש ,בהתנהגות המגעילה שלהם ובטיפים הגבוהים.

״מותק אפשר להזמין אותך?״ בחור שיכור שישב בבר אמר לי עם חיוך סטלן.
״מותק ,כאן מזמינים משקאות.״ הדגשתי את המילה הראשונה ,גילגלתי עיניים ופניתי לצד השני של הבר הארוך, הייתי הברמנית היחידה, שאר העובדים היו במטבח, זה היה קצת קשה.

״לא ראיתי אותך בסביבה.״ המלצרית הג׳ינג׳ית אמרה לי כשהיא סגרה את הטלפון שלה, ישבתי איתה מחוץ למבנה ,היינו בהפסקה.
״כן עברתי לכאן ממש לפני כמה ימים.״ אמרתי כששתיתי את הוויסקי שלי.
״לאן?״
״בסוף החוף.״ החזרתי.
״אמבר.״ הצגתי את עצמי וניסיתי להיות נחמדה.
״רוני.״ החזירה עם חיוך.
דיברתי איתה קצת על האיזורים ומקומות בילוי, קבענו ללכת ביחד לאיזה מועדון שבוע הבא, היא מבוגרת ממני רק בשנה.

השעה הייתה שתיים בלילה ואני מתה מעייפות, יצאתי מהמועדון והתחלתי ללכת ברגל לכיוון הבית, ירדתי לחוף והלכתי לאורכו, הייתי קצת שיכורה כי שתיתי פה ושם כמה משקאות.

הלכתי לפחות עשר דקות והתעייפתי ממש, התיישבתי על החול עם הפנים לים ופשוט נשכבתי אחורה על החול, מרגישה את החום שלו בגב החצי חשוף שלי.
הסתכלתי על הכוכבים הזוהרים וחשבתי לרגע, למה כל זה מגיע לי, איפה אבא שלי לעזעאזל? רגע למה בכלל נזכרתי בו?אני לא זוכרת אותו , לא זוכרת את הפנים ולא יודעת את השם, את אמא בחיים לא שאלתי כי זה לא ממש עיניין אותי.
מעניין אם הוא בן אדם טוב...

בכל מקרה נמאס לי מהכל אני רוצה להתחיל הכל מחדש ,לבד ,נמאס לי מהאמא המוזרה שלי, כל פעם מתחתנת לא חושבת עלי ופתאום מעיפה אותי לבית מלא בבנים, היא יודעת שאני לא מסתדרת איתם, קשה לי, או לפחות ככה זה היה פעם-היה לי סוג של פחד מגברים, לא יודעת למה, פשוט נולדתי ככה, פחדתי לדבר עם בנים אבל זה עבר לפני כמה שנים.

אני קצת מתגעגעת למייק, ידיד טוב שלי מאל איי. הוא היה אחד החברים הכי אמיתיים שהיו לי, הוא ידע עלי הכל ואני הכל עליו.
הודעתי לו על המעבר לכאן רק לפני שבוע כשאני בעצמי ידעתי, הוא דיי כעס עלי, אבל אין מה לעשות גם אני גיליתי על הכל רק לפני שבוע, מאז לא דיברתי איתו ואני מתגעגעת לשיחות המטופשות איתו.

אני מתגעגעת גם לסקרלט, היא הייתה אחותי החורגת, הבת של הבעל הרביעי של אמא, נורא התחברתי אליה, היא היתה קטנה ממני בשנתיים ואני נורא אהבתי אותה למרות שאת אבא שלה שנאתי.

הייתי מלווה אותה לבית ספר וכל הזמן מדברת איתה על דברים שעליהם מדברים עם אמא ,אבל במקרה שלה לא היתה לה אחת, את אמא שלי היא לא עיניינה בכלל.
שמרתי איתה על קשר שלוש שנים ואז פשוט הפסקנו, אני לא יודעת למה.

אני רוצה להיות אני הקודמת, להיות שוב הילדה התמימה והביישנית ,עם קצת הביטחון שטוב לה עם החברים שמקיפים אותה, רק שכרגע אין לי חברים בדיוק, אני ממש לא ביישנית ואני דיי מלאה בביטחון, מתחצפת ותמיד חייבת להיות זאת שאומרת את המילה האחרונה.

מחכה לתגובות❤️
תודה לכל הקוראים❤️