10- ארוחת בוקר

5.2K 275 16
                                    

״תגיד לא בודד לך ככה לבד בבית כזה גדול?״ שאלתי כשלקחתי ביס מהקינוח שלי.
״את האמת קצת.״ הוא אמר מחייך טיפה חיוך עצוב.
״מה עם חברה?״ שאלתי מהססת.
ליאו צחקק ונאנח ביאוש, הסתכלתי עליו במבט לא מבין.
״לא.. אין אחת כזאת כרגע.״ הוא אמר אחרי כמה זמן של שתיקה ואני הנהנתי.

״תודה על הארוחה אני חושבת שאני אזוז הביתה, מקלחת קטנה לא תזיק לי כרגע.״ אמרתי מצחקקת.
״בואי אני אקפיץ אותך.״ הוא אמר כשהוציא מהארנק שלו כמה שטרות והכניס לפנקס החשבון.

״מי שכעסת בגללו אתמול.. חבר לשעבר?״ הוא שאל אותי וקצת דאגה נשמעה בקולו.
״לגמריי, הוא זרק אותי.״ עניתי ישירות בלי פירוטים.
״אם תרצי לדבר עם מישהו על זה אני כאן.״ הוא אמר מעודד אותי קצת.
והנהנתי, לא בטוחה שהוא ראה כי היה מרוכז בכביש.

״תודה.״ אמרתי כשהגיע לשער הבית שלי ״על הכל״ הוספתי מחייכת, הוא יצא אחרי מהאוטו וליווה אותי ממש עד הדלת.
״שוב פעם מזל טוב!״ הוא אמר לי בחמימות ולא יכולתי שלא לחבק אותו, התקדמתי אליו ככה שאנחנו ממש כמה סנטימטרים אחד מהשניה ועטפתי את זרועי סביב מותניו, הוא היה גבוה ממני לפחות בראש אפילו כשאני על עקבים.
הוא החזיר לי חיבוק חם ונשק לראשי.

״תחכי להודעה ממני.״ הוא אמר מחייך חיוך קצת רשע ותחמן מנופף בידו ומסתובב אל כיוון המכונית שלו.

נכנסתי לבית עם חיוך על פניי ונשענתי עם גבי על הדלת שסגרתי לפני כמה רגעים.
״מי כל כך שימח אותך?״ אשר שאל כשעבר ליד הכניסה.
אני רק צחקקתי ואז הלכתי לכיוון המדרגות.

המשמרת היתה היום מעצבנת כמו תמיד אבל הפעם קצרה, אז החלטתי ללכת לקזינו שוב, לרגע שחכתי שליאו המנהל שם, נזכרתי בזה לאחר כמה דקות הליכה, ואז פניתי לצד השני, לחפש מקום אחר, נכון אמרתי שאני לא אעשה שטויות אבל אני חייבת את הכסף וכמה שיותר.

ניכנסתי לאיזה מקום מוזר שאני חושבת שהיה מיועד למשחקים, לא היה בו מקום לריקודים ושום מוזיקה, רק רעשים של דיבורי האנשים ,בידיהם כוסות שתייה ולבושים בבגדים יקרים.
כמובן ששוב רק גברים משחקים, נשים צופות, הסתובבתי בין המשחקים ואז ראיתי סוף סוף משהו שאהבתי- אישה, סוף סוף משחקת כאן אישה.
היא ניראת מאוד מרוכזת, פנים רציניות, בוחנת כל תזוזה של כל שחקן, כל הבעת פנים, היא ניראת יותר מבוגרת ממני בסביבות גיל ה30.

בדיוק כמוני, חוץ מהבעת פנים, אני צוחקת ומחייכת בכל צעד.
עיניין אותי איך היא משחקת, צפיתי בכל תזוזה שלה ,בכל נעיצת מבט והקשבתי לכל מילה שלה, ראיתי את כמות ההימורים, זה הרבה יותר מכמה שזה היה אצלי.

״מה בחורה צעירה כמוך עושה כאן?״ שמעתי קול נמוך עם מבטא כבד מאחורי שקטע את הריכוז שלי במשחק, הסתובבתי ומולי נגלה בחור צעיר בלונדיני גבוה עם עיניים חומות, סורק אותי מכף רגל ועד ראש כמה פעמים וחיוך זדוני על פניו.
״נהנת מהחיים.״ עניתי וחזרתי להתרכז במשחק.
״מה שמך?״ הוא עדיין עמד לידי.
״אמבר.״ עניתי בחוסר עיניין כשאני מסתכלת על המשחק.
״אמיליו.״ הוא הציג את עצמו וכרגע נעמד מולי, לא היתה לי ברירה אלה לנעוץ בו במבט לא מבין.

אתהWhere stories live. Discover now