אתה

11- אנג׳ל

״כל כך חמודיםםם!״ אמרתי בהתרגשות כשהתהלכנו בכלביה.
כל כך הרבה כלבים קטנים,גדולים,רועשים ושקטים.
״אז מה יותר יתאים לך, כלב גדול?״ שאלתי את ליאו שעמד לידי והסתכל כמוני על הכלב החמוד שהיה בכלוב הגדול, הוא היה מסוג דלמטי.
״בינוני אני חושב,״ הוא החזיר בגיחוך קל.
הלכנו עוד אחרי שסרקנו את כל הכלובים.

״תקנה גור.״ הצעתי לו כשעמדנו ליד כלוב עם גורי גולדן רטריבר.
״כן גם אני חשבתי על גור למרות שגם כלב מבוגר זה לא כזה בעייתי.״
הוא אמר ואז התסכל עלי.

״סליחה אפשר עזרה כאן?״ ליאו קרא לכיוון האנשים שעובדים כאן.
איש אחד בא ופתח את הכלוב ושנינו נכנסנו.
״תבחרי,״ ליאו אמר והסתכל עלי במבט מחכה.
רגע הוא רוצה שאני אבחר אותו?
״אבל זה הולך להיות החיית מחמד שלך.״ אמרתי כשהסתכלתי עליו קצת מופתעת, יכול להיות שמה שרוני אמרה נכון?
״נכון אבל אני סומך עלייך.״ הוא חייך אלי והחזרתי לו חיוך מרוצה.
הסתכלתי על הגורים הקטנים כולם קיפצו עלי בשמחה וכל כך רציתי לקחת את כולם.
בחיים לא היה לי בעל חיים בבית, אמא לא סובלת חיות היא רק מתלוננת.

״אולי גם אני אקח?״ מילמלתי לעצמי.
״את יודעת צריך זמן בשבילם, לקום לטיול בבוקר,בצהריים ובערב, להאכיל ולאלף.״ הוא הסביר ואז קלטתי שאני לא יודעת כלום בעצם, כמובן כי בחיים לא היה לי כלב או משהו.
לא חשבתי על הדברים האלה ורק הנהנתי מסכימה לדבריו.
בצד הכלוב היה גור חמוד שישב ורק הסתכל עלי ועל כל שאר הכלבלבים וקשקש בזנב.

״אותו!״ אמרתי והצבעתי עליו, התקדמתי ולקחתי אותו לידיים ואז הבנתי שזה בעצם היא.
״זאת בת,״ אמרתי לליאו והוא חייך לוקח אותה מהידיים שלי.
״אם בחרת אותה אז גם אני בוחר אותה,״ אמר מרוצה ויצאנו שנינו מהכלוב והלכנו עם האיש שליווה אותנו.

״מה אתה אומר על השם אנג׳ל ,תיראה היא ממש מלאך קטן!״ אמרתי לליאו כשהיינו ברכב והגורה הייתה על הרגליים שלי.
״אנג׳ל נשמע טוב.״ הוא הסכים והחטיף מבט לעברינו.
״תגיד למה בעצם לקחת אותי איתך?״ שאלתי ,השאלה הזאת באמת סיקרנה אותי.

״לא יודע פשוט רציתי,״ המילים האלה עשו לי קצת פרפרים בבטן.
״למה את מחייכת?״ הוא שאל משועשע כשהסתכל עלי לרגע.
״לא יודעת פשוט רציתי.״ חזרתי על המשפט שלו צוחקת.

הגענו לחנות חיות גדולה והעמסנו עגלה גדולה בכל מיני דברים, אוכל,צעצועים,מיטה,חטיפים,וכמה קולרים.
״למה כל כך הרבה קולרים?״ ליאו שאל אותי בייאוש.
״כי היא בת והיא צריכה מבחר,״ עניתי לו עם הסבר קצר.
״אוקיי..״ הוא החזיר והמשיך לסחוב את העגלה כשאני הולכת עם אנג׳ל בידי מובילה אותו אל הקופה.

״כבר דיי מאוחר אני אסיע אותך הביתה.״ ליאו אמר לי כשנכנסנו לרכב אחרי שהעמסנו לתוכו את כל מה שקנינו.
״אבל איך תעמיס את כל זה הביתה?״ שאלתי.
עיניו החומות עם נגיעות הצהוב נצצו קצת והוא צחקק.
״רוצה לעזור לי?״ הוא שאל מחייך ובטוח שהתשובה שלי תהיה כן וכמובן שאני הינהנתי בשמחה.