אתה

20-זה לא שינה כלום

דפיקה בדלת העירה אותי משנתי,עברו כבר יומיים מאז המקרה, חשבתי כל כך הרבה בימים האלה, פה ושם ירדתי למטה לקחת קצת אוכל ועליתי חזרה לחדר ככה שאף אחד לא ראה אותי, לא רציתי להתקל באף אחד.
דיברתי עם רוני אתמול בטלפון,שיקרתי לה... אמרתי שאני לא מרגישה טוב ובגלל זה לא הגעתי לעבודה- טוב זה לא בדיוק שקר, אני באמת לא מרגישה טוב, כלומר, כל הדבר הזה...שלושה ימים תקועה במקום המסריח הזה וכל הדברים שלא חשבתי ואפילו לא דמיינתי שיקרו לי קרו.
הבוס שלי התקשר ואמר שאני מפוטרת, לא הגעתי לעבודה שלושה ימים בלי הודעה, מן הסתם שהוא יפטר אותי.

הדלת נפתחה לפני שהספקתי לומר משהו ונסגרה במהירות לאחר שליאו נכנס.

״אני רציתי לדבר איתך אתמול, אבל פחדתי...״ הוא התחיל לומר כשהתקדם למיטתי, התיישבתי ושפשפתי את עיניי, מורידה את שמיכתי מעלי ומתיישבת, ליאו ישב על צד המיטה עם הגב אלי, ראיתי שידיו היו סוג של שלובות זו בזו והוא שיחק באצבעותיו.
״זה לא יקרה יותר,״ הוא אמר ,עדיין עם הגב אליי, התלבטתי אם להתקרב אליו או לא , נישארתי ישובה במקום ,נשענת על גב המיטה ומסתכלת על הגב שלו והשיער המבולגן שאני כל כך אוהבת.
״הוא חצה כל גבול, זה באמת לא יקרה, את לא היית צריכה להפגע בכלל, זה לא קשור אלייך.״ ליאו המשיך.
״למה כל זה קרה?״ שאלתי בהיסוס.
״את רוצה לרדת למטה אולי לאכול? וכולנו נדבר על זה...?״ החזיר לי בשאלה אחרי שתיקה קצרה , הינהנתי למרות שידעתי שהוא לא רואה, הוא קם ויצא מחדרי ואני אחריו.

כל אחד תפס כיסא בשולחן המטבח,היתה שתיקה באוויר, כל כך שקט שאפשר היה לשמוע את הגלים מחוץ לבית, כל האחים ישבו סביב השולחן וגם אני וליאו.

״אה.. אתם..״ אבדו לי המילים לא ידעתי מה להגיד, רציתי לשאול כל כך הרבה ופשוט לא ידעתי כלום כבר.
״מה קרה..?״ לבסוף שאלתי את זה והבנים החליפו מבטים.
״אמיליו זה מה שקרה,״ לאון התחיל.

״אני וליאו כמו שאת בטח יודעת ,מנהלים את הקזינו על החוף... התחלנו את זה לפני שנתיים ויחד עם זה התחלנו להסתבך קצת,כרגע יש לנו אנשים שאנחנו אחראיים עליהם״ הוא אמר.

״אחראיים.. מה?״ מילמלתי שלא מבינה.
״התחלנו להלוות לאנשים כסף, לוקחים ריבית ומרוויחים מזה דיי הרבה, את יודעת אבא זרק אותנו לבית הזה והשאיר אותנו בידי עצמינו? ברור שהוא יודע על כל העסק אבל..״ הוא שוב דיבר.

״זה חוקי בכלל? ומאיפה יש לכם נשק?״ שאלתי כשנזכרתי באקדחים.
״זה לא..״ ליאו אמר והיה נראה שהרגיש אשם על משהו.
״אתם רק מלווים כסף נכון? שום דבר מעבר?״ שאלתי לחוצה, זה כמו בסרטים לא? מלווים כסף, רוצחים ודברים כאלה כמו מאפייה.

״את חושבת שאנחנו רוצחים?!״ ג׳ייסון התפרץ הפעם ואני ישר הנדתי את ראשי לשלילה במהירות קצת מפחדת.
״זה רק הלוואות וכמה קזינו ברחבי הארץ.״ לאון אמר וזה הרגיע אותי.
בגלל זה ליאו הזהיר אותי על כל ההימורים והמשחקים האלה...ובגלל זה האחים בכלל לא היו מרוצים מזה שהייתי עם ליאו בחתונה...