אתה

15- מתכננת לחיות

ישבנו על החוף כשאני לבושה בחולצה שלי ומחסלת את חטיפי השוקולד האחרונים שנשארו.
ראיתי איך ליאו מחטיף אלי מבטים וזה גרם לי לחייך.
״מה?״ שאלתי מובכת.
״אל תלבשי חולצות כאלה ליד אנשים אחרים.״ הוא אמר ולקח ביס מהשוקולד שאני החזקתי.
הורדתי את מבטי לבדוק מה לא בסדר בחולצה, ונזכרתי שהמחשוף שלה רחב מדיי וחושף דיי הרבה.
״אתה מקנאאא?״ שאלתי מתגרה בו.
״פשוט אל תעשי את זה.״ הוא אמר מנסה להיות רציני.
״ההממ״ הימהמתי והבטתי בו חושדת, אז הוא הסתכל לאיזור הזה, והוא מקנא שעוד מישהו יראה את זה, זה כל כך חמוד! אני מתה עליו.
״אני מתה עלייך.״ הוספתי אחרי שתיקה קצרה וחייכתי.
״אני חושבת שהגיע הזמן שנלך אני צריכה להתארגן.״ אמרתי.

״תיכנס.״ אמרתי כשעמדנו ליד השער של הבית ולקחתי לו את היד.

״אה אחי מה קורה?״ לאון שאל כשנכנסנו וליאו הלך איתו לסלון.

עליתי לחדר ,אחרי שהתקלחתי לבשתי שמלה בצבע אפרסק צמודה במותניים ומשוחררת בחלק התחתון מגיעה לי עד הבירכיים, התאמתי עקבים ותיק קטן.
העברתי סירוק בשיער הגלי שלי ועשיתי איפור עדין.
סיימתי להתארגן ואז בדקתי בטלפון את ההודעה שהגיעה לפני כמה דקות.
׳מצטער אני צריך ללכת יש לי משהו דחוף בעבודה נתראה מחר?׳ זה ליאו.
קצת נעלבתי שהוא לא עלה להגיד להתראות אבל בסדר גם אני סוג של ממהרת.
׳פעם הבאה תעלה לומר להתראות ;(׳ החזרתי.

נכנסתי לאוטו שלי והגעתי לכתובת לאחר כחצי שעה.
מולי נגלה בית ענקי, פי שתיים אולי אפילו יותר מהבית שלי ושל אחים שלי, את הדלת פתחה לי אישה כבת 40 אמרה שהיא העוזרת בית, היא הובילה אותי לשולחן איפה שהבנים כבר ישבו ואני התיישבתי בין ג׳יידן לאשר.
כעבור כמה דקות הגיעו זוג אנשים מבוגרים ואיתם אישה בערך בגיל של הרולד.
הם התבוננו באמא שלי ואמרו שלום ואז הביטו בי ,בירכתי אותם עם חיוך וקול נחמד- לא באמת התכוונתי לזה, אני לא רוצה להיות בארוחה הזאת בכלל.
מסתבר שהאישה שהייתה איתם היא דודה של הבנים והזוג זה הסבא והסבתא.

״אז לינדה איך האיזור החדש?״ הדודה ששמה כריס שאלה את אמא שלי.
״הו הכל מצויין, זה פשוט מדהים במיוחד כשהרולד איתי.״ היא התחילה כמו תמיד ואולי, רק אולי היתה קצת אמת במשפט שלה.
הזוג המבוגר לא ניראו מרוצים כל הארוחה.

״אמבר נכון?״ הסבתא שאלה ואני הנהנתי אחרי שחתכתי לי את חתיכת הבשר.
״מה התיכנונים שלך לקולג׳?״ היא שאלה בקול מגעיל.
״אין לי בדיוק תוכניות בעיניין הזה.״ השבתי בחוסר עיניין ולקחתי את חתיכת הבשר שחתכתי לפה.
״מה זאת אומר אין תוכניות, אני יכולה להמליץ לך על כמה קולג׳ים מדהימים ו-״ היא התחילה לבלבל במוח.
״לא תודה, אני את הלימודים שלי סיימתי והשארתי מאחורי בתיכון.״ קטעתי אותה ואשר שישב לידי היה ניראה מופתע לגמרי בדיוק כמו אמא שלי.
״יקירה את לא אמרת לי כלום על זה.״ אמא שלי נכנסה לשיחה.
״אולי בגלל שלא התעניינת אפילו.״ עניתי בחוצפה והתחלתי להתעצבן.
״מה את מתכננת לעשות בהמשך החיים?בלי מקצוע, בלי הכשרה..״ הסבא דיבר עכשיו כשבקולו נשמעה אדישות.

״אני מתכננת לחיות, לרכוש ניסיון בדברים שיעניינו אותי ולמצוא את עצמי בעולם.״ אמרתי את מה שחשבתי בנושא , ואז הסבתא צחקה.
״מה כל כך מצחיק?״ שאלתי מבולבלת, יש לה בעיות כלשהן? ולמה היא בכלל מתערבת לי בחיים?
״החשיבה שלך.״ היא אמרה.
״סבתא.״ לאון אמר ,כאילו איכשהו מנסה להרגיע אותה.
״לאון, הכל בסדר אני רק מתעניינת בנכדה החדשה שלי.״ אוקיי כאן היא באמת עלתה לי על העצבים, היא מתנהגת אליי ומדברת עליי כאילו אני איזה צעצוע,״חדשה״? ברצינות?
״זה ניראה כאילו את מכוונת אותי בחיים ולא מתעניינת לי בחיים.״ הערתי ואמא שלי שלחה לי מבט מזהיר ,ידעתי שהוא אומר ׳תיזהרי עם המילים שלך!׳ אני רגילה למבט הזה.
״בשביל להצליח בחיים את צריכה ללמוד ,אם לא תלמדי מה יצא ממך בדיוק?״ עכשיו היא שאלה בקול מזלזל.
״מה שיצא ממני זה בן אדם שבוחר את הדרך שלו בחיים ולומד מהבחירות שלו.״ אמרתי בכעס נעמדתי ונשמעה תזוזת הכיסא הפתאומית, מה שהשתיק את השולחן לגמרי.

״אני הולכת ,הרולד תודה על הארוחה, להתראות אמא , להתראות כריס ולהתראות לכם.״ שתי המילים האחרונות כוונו לזוג המבוגרים המרתיעים ועם זוג המילים הזה באה גם נעיצה רצינית ומאוכזבת.

השעה היתה בסביבות העשר בלילה כשיצאתי מהבית של אמא והרולד, יצאתי למכונית ונסעתי הביתה.
הסתובבתי בחוף אחרי שהחנתי את המכונית שלי בבית וחשבתי על המשפחה הטיפשית הזאת, הרולד ממש נחמד כן, הוא לא כמו ההורים שלו, דוחפים את האף לחיים של אנשים אחרים, מה זה מעניין אותם בכלל.

נכנסתי לבית ופתחתי את ארון המשקאות במטבח, הוצאתי בקבוק יין ממש ישן והתחלתי לשתות כוס אחרי כוס, ואו לא שתיתי מלא זמן.

הוצאתי את הטלפון וסימסתי לליאו.
׳ליאונרד לומברדי תתקשר אלי כשאתה יוצא מהעבודה׳
לאחר שעה בערך נשמע צילצול מהטלפון שלי ועניתי ישר.
׳אמבר הכל בסדר?׳ ליאו היה נשמע מודאג ממש.
״לא יודעת לא יודעת.. תקח אותי אלייך.״ אמרתי בקול תינוקי.
׳איפה את?׳ הוא שאל עדיין עם קול מודאג.
״בבית.״ עניתי ,אני ממש עייפה כבר מהיום הארוך הזה השעה עכשיו שתיים וחצי בלילה.
׳חמש דקות אני שם.׳ הוא אמר וניתק את השיחה.
כשהוא ניתק את השיחה קמתי מהשולחן שבאמצע המטבח והלכתי אל הדלת כניסה נועלת חזרה את נעלי העקב שלי, קצת מאבדת שיווי משקל ,יוצאת מהדלת ונועלת אחרי.
התיישבתי מחוץ לשער ,קברתי את פניי בידיי וחיכיתי לו.

שמעתי את רעש המנוע והבנתי שליאו הגיע, הרמתי את ראשי ושיניתי את תנוחתי לעמידה ונשענתי על הקיר מחכה שיעצור מול השער, התקדמתי לדלת האוטו ונכנסתי.

״אמבר, הכל בסדר? את שתית?״ שוב הקול המודאג שלו.
״הכל טוב, רק קצת.״ אמרתי וצחקקתי.
חגרתי חגורה ושמתי לב שהוא מסתכל עלי בוחן את פניי.
״מה?״
״סתם.. תבטיחי שתספרי לי.״ הוא אמר בקול מתוק והעביר את ידו הגדולה על הלחי שלי ונשק לה.
״בסדר בסדר , אני פשוט צריכה להיות עם מישהו עכשיו בגלל זה רציתי לראות אותך...״ מילמלתי ונשענתי עם ראשי על החלון.
הרדיו היה דלוק והתחיל שיר אחד שאהבתי התחלתי לזמזם, מחכה שהנסיעה תיגמר ואני אוכל להתכרבל עם אהובי כל הלילה בלי דאגות על הראש, פשוט לישון עם האדם שאוהב אותי.

בבקשה תצביעו אם אהבתן❤️
מחכה לתגובות❤️