אתה

26-חתונה

אחרי נסיעה ארוכה לאזור כפרי וירוק, הגענו לבית ענק או יותר נכון אחוזה, יצאתי מהאוטו והתבוננתי במבנה העצום שלפניי, יותר גדולה מהבית של הרולד שזה כבר משוגע!

״תגיד מה העסק המשפחתי שלך?״ שאלתי חוששת והוא גיחך.
״אל הוטלס, מכירה?״ הוא שאל בגיחוך, ברור שאני מכירה, בין אחת מרשתות בתי המלון הכי מפוארים בעולם!ואו, ולחשוב שהוא עזב את כל זה וגר בארצות הברית בדירה לא הכי גדולה ומנהל קזינו בזמן שהוא יכול לשבת בארמון הזה ולעשות כל מה שבא לו.

קצת חששתי לרגע, להופיע מול המשפחה שלו, הם בטח נוקשים ,זה תמיד ככה,משפחה עשירה,הורים נוקשים עם חינוך שמכוון רק ללימודים וכסף, אני לא חושבת שהם יקבלו אותי.

בעוד שליאו התקדם אל הכניסה אני עדיין עמדתי במקומי מפחדת להיכנס אל הבית.
״אל תדאגי המשפחה שלי לא כמו שאת חושבת,״ הוא חייך אליי בנעימות והתקדם אליי ולקח לי את היד.
״הם יקבלו אותי..?״ חששתי לשאול את זה.
״הם יקבלו את כל מי שאני אוהב ואותך אני אוהב יותר מכל אחד.״ ליאו אמר בביטחון ורכן אליי לנשיקה, שקצת נסחפנו בה הייתי אומרת.

״קדימה.״ אמר אחרי שהתנתקנו והתקדמנו לכיוון הדלת כניסה הענקית, אני אוחזת בידו ועם ידי השניה בזרועו.

״אני בבית,״ ליאו הכריז כשנכנסנו והדלת נסגרה, ואו הבית הזה נראה כל כך מדהים מבפנים, מדהים , יקר .. ומאוד משפחתי וחמים, הרבה תמונות על הקירות, פרחים בכל פינה וצבעים חמימים.

״ליאונרד יקירי כמה התגעגעתי אלייך!״ לכיוונינו התהלכה גברת מקורזלת עם שיער ג'ינג'י חום, גוון לא ממש מובן אבל הוא החמיא לה, משקפיים על פניה וחיוך ענק.
היא כמעט ורצה לליאו והם התחבקו כל כך חזק, רואים שהוא לא היה כאן הרבה זמן, לא יכולתי שלא לחייך מהמראה הזה.

״ואת בטח אמבר,״ היא אמרה כשהתנתקה מליאו ופנתה אליי, חייכתי אליה והושטתי את ידי ללחיצה אבל היא משכה אותי לחיבוק ,ריח בישולים עלה ממנה,ממש לא ציפיתי לזה.

״אני איזבלה, תקראי לי בלה, ואני חייבת להגיד לך שאת פשוט יפייפיה!״ היא אמרה לי עם חיוך חמים ואימהי, הינהנתי בתשובה והודתי על המחמאה, וצחקקתי קצת, קבלת הפנים הזאת היתה נורא נחמדה לא חשבתי שזה יהיה ככה.
״לוקס וסנדרה כבר כאן ביחד עם דינה,״ איזבלה אמרה ולקחה לי את היד מושכת אותי אל המטבח אני חושבת, שם עמדה גברת כבת 30 ונערה.
״נעים מאוד אני אמבר,״ אמרתי כשהם שמו לב אלי הן הציגו את עצמן, הנערה נורא מקסימה אבל אני חושבת שסנדרה-אמא שלה, לא כל כך אוהבת את הרעיון שאני כאן.
לכולם כאן היה קצת מבטא משעשע אבל נעים לאוזן.
ליאו לקח אותי אל חדר אחר-אל הסלון בו ישבו כמה גברים, אחד מהם זיהיתי-אדמונד.
״סבא ,דוד לוקס תכירו זאת אמבר,״ הוא הציג אותי והם הציגו את עצמם עם חיוכים, אדמונד החטיף לי כמה חיוכים מוזרים שלא הבנתי את משמעותם ,החלטתי להתעלם.
״אז אמבר במה את עוסקת?״ סבא של ליאו-מתאו ,שאל.
״אני פותחת עסק,״ עניתי בחיוך ולקחתי חתיכת בשר אל פי.
״ואו בת כמה את? ניראת כל כך צעירה,״ בלה שאלה בהתפעלות.
״19,״ עניתי בפשטות כאילו זה כלום ראיתי שאדמונד הרים גבות בהתפאלות וככה גם לוקס.
״אני עוזר לה קצת,״ ליאו הוסיף וגיחכתי.