אתה

32- ניצוץ בעיניים

יום ראשון, היום האהוב עלי, היום היחיד בשבוע שהמסעדה סגורה, היום שבו אני מסיימת לארוז.

חצי מהארון שלי כבר נמצא בקופסאות הקרטון, רוקנתי כבר את כל האמבטיה ואת המגירות,את האמת שעצוב לי לעזוב את הבנים, באמת שחווינו המון דברים ביחד בשנה הבודדה הזאת, הכרנו אחד את השני דיברנו וצחקנו, שיתפנו אחד את השני בעבר שלנו ואכלנו ביחד.

אני אתגעגע לשטויות שלהם.

למרות כמה שלא רציתי לגור כאן בהתחלה ,התרגלתי, התרגלתי יותר מדי למשפחה החדשה שלי ואני לא רוצה לעזוב.

"צריכה עזרה?" רוני עמדה בכניסה לחדר ,בשילוב ידיים וחיוך מקסים על הפנים, "אני אשמח," החזרתי לה גם עם חיוך קטן.

"אמבר?" זה היה הקול המתוק של אבלין, היא עמדה מחוץ לחדר שלי מסתכלת ,עיניה היו קצת עצובות, קמתי מהרצפה והתקדמתי אליה היא חיבקה אותי עוד לפני שקלטתי, כנראה אשר סיפר לה.

"אנחנו נמשיך לדבר נכון?" היא שאל כשהתנתקה מהחיבוק,
"ברור, מי עוד יצעק על אשר אם לא אני." אמרתי בליווי צחקוק.

"אני אעזור לכן," אמרה והתיישבה איתנו על הרצפה ,הבגדים האחרונים קופלו, לקחתי בידי את התמונה שהייתה על השידה שלי, מהיום הולדת של לאון, כולנו היינו שם: ג'ייסון עם זואי, אשר ואבלין, ג'יידן, לאון ,רוני, ליאו ואני, חייכתי לעצמי כשהסתכלתי על כל אחד ואחד, באמת השקענו מלא במסיבה הזאת ,כולנו היינו כל כך שיכורים.

"את יודעת זה שאת עוברת מכאן לא אומר שאנחנו לא חברים טובים ,או אחים, אני עדיין מחשיב אותך כאחות." לאון אמר כשנכנסנו למטבח, כל הבנים היו שם והסכימו איתו.

"תודה לכם על הכל , תודה על זה שהייתם המשפחה הכי אמיתית שלי עד היום," אמרתי בחיוך ,דמעה עצובה ובוגדנית ירדה במורד הלחי שלי.
"אנחנו לא באמת נפרדים, אני עדיין הולך לחפור לך על בנות את יודעת," ג'יידן אמר ולחש את החלק השני של המשפט מה שגרם לי לצחוק והוא חיבק אותי חזק.
"את האחות הכי טובה בעולם ותמיד תיהיי," לאון אמר לי בחיוך מדהים ,חיבקתי את כולם ונפרדתי , אבל זה היה ברור שאני אראה אותם עוד הרבה מאוד בחיים שלי.

משכתי באפי וניגבתי את עיניי, "את יודעת שאתם לא באמת נפרדים," ליאו אמר לי והסיט את מבטו אלי מהכביש, הסתכלתי עליו והנהנתי, על פניו היה מבט אוהב.

....................
"אני כל כך אוהבת אותך." אמרתי לליאו חצי שיכורה, היינו במסעדה חגגנו את יום הולדתי ה20 ואני חושבת ששתיתי יותר מדיי.

"גם אני אותך," הוא אמר ופתח את דלת הבית בעוד שאני דבוקה אליו לא משחררת את אחיזתי מזרועו.

הדלת נפתחה והדירה היתה חשוכה ,לפני שליאו הדליק את האור התנפלתי עליו בנשיקות, זורקת את העקבים מרגליי הכואבות והעייפות ודוחפת אותו עוד ועוד לקיר, פתאום האור נדלק וצעקה הבהילה אותי.