חוקים!

פרק 2

הבנות נכנסו ואני אחריהם, אני מקווה שהלבוש התפוס את צומת הלב של ליאו.
חלק הבנים הביטו בנו, 3 בנים שפיתחו אומץ פנו אלינו ומאיה הביטה בי.
ה-3 בנים הגיעו והזמינו את לורן, טליה ואלינור לריקוד.

"לא פייר!" אמרה סופי וחייכתי.
"יבוא הבחור סופי רק עניין של זמן" אמרתי מחייכת
"קל לך להגיד" אמרה מבואסת והורדתי את החיוך
"אה... לא כל כך בקשתי את זה את יודעת" אמרתי ו היא ישר התיישרה מתנצלת.
"אבל את לא אוהבת אותו?" שאלה מאיה
"שאלה טובה" עניתי, לא ידעתי מה לענות, האינסטינקטים לשמור על ליאו מבנות שרוצות לקחת לי אותו היו כמו אש בוירדים שלי.
מאיה ראתה שאני חושבת ונאנחה
"נניח לך" אמרה והנהנתי כתודה.
"בואו נשב, העקביים העלו הורגים אותי" התלוננה סופי.
"אנחנו דקה עומדים" אמרתי
"זה הרבה" אמרה ופסעה לשולחן הפנוי.
ישבתי וסרקתי את המרכז, מבטי נעצר על בחור שמבטו נעול בי, חברו דיבר אך זה לא נראה כאילו מקשיב לו.
הפעלתי את כוחותיי והקשבתי.
"אני לא מאמין שאתה רוצה לגשת אליה, אתה מטומטם, יענישו אותך, היא תפוסה ונסיכה מפגר" אמר חברו שותה מהכוס שבידו.
"לא מעניין אותי, שיכעסו מותר לי להכיר אותה" אמר הבחור שעוד מבטו עליי מחייך.
מביטי נשאר אדיש שאני מקשיבה.
"אני לא יודע מה עובר לך בראש אחי" אמר חברו.
"רק להכיר זה הכל" אמר הבחור שהוא שותה כוס ומבטו לא עוזב את עיניי.
"אתה מטורף ליאו יהרוג אותך" אמר
"לא מזיז לי לפחות אני יודע שנסיתי" אמר סוףסוף מביט בחברו שאני מכמה לתגובה הבאה.
"ג'ניפר?, ג'ניפר?"
"ג'ניפר!" צעקה נשמע קפצתי והבטי בהם בכעס.
"מה יש לך אנחנו קוראות לך שעה" אמרה סופי.
"יש פה אחד שיכול לחשוב שאם הוא יתחיל איתי לא יקרה לו כלום" מילמלתי
"אהה" אמרה מאיה
"ואיך הוא חתיך?" שאלה סופי.
"סופי!" נעצתי בה את מבטי.
הוא היה יפה אול מגיע לחתיך אך זה לא היה עושה כלום.
"מי זה?" שאלה מאיה, הצבעתי על הבחור והיא הנהנה
"בהחלט חתיך" אמרה סופי ונתנתי לי מכה למצח.
"שתהיה בריאה" אמרתי
"אנחנו לא יכולים להיות חולים" אמרה סופי מחייכת
"לא משנה" אמרתי מיובשת.
"מה רציתם?" שאלתי מביטה במאיה
"הוא לא הבחור שנועץ בך מבט" אמרה
"מי עכשיו?" שאלתי משועממת.
היא העיפה את ראשה קדימה סובבתי את ראשי שמבטי פוגש את ליאו שמחייך אליי.
הסתובבתי וחייכתי לעצמי.
"מה יש?" שאלה סופי.
"כנראה השמלה הזאת באמת שווה משהו" אמרתי ומאיה הנהנה.
"והנה הוא בא הבחור המסתורי" אמרה סופי סובבתי את מבטי רואה את הבחור בה.
לא סיימתי למצמץ וליאו הופיע מול עייני.
"אפשר להזמין את העלמה לריקוד?" שאל ליאו מתכופף שולח את ידו אליי
"זה טרנסים ליאו, אני לא רוקדת את זה" אמרתי מצחקקת הוא חייך אליי
"דאגתי לזה" אמר והמוזיקה השתנתה לרומנטית.
"ברצינות!" הבטתי בו
"כן" אמר משאיר את ידו לא מוותר.
"אוקיי" אמרתי לפני שמאיה דחפה אותי אליו.
קמתי שהוא מוביל אותי להרחבת הריקודים.
ידיו על מותני נתנו לי הרגשה נעימה, שמתי את ידיי סביב צווארו שאנחנו נעים מצד לצד.
אחרי כמה שניות שאנחנו רק מביטים באחד השניה ליאו מצמיד אותי אליו ומחבק אותי ולוחש לאוזני; "לבשת יפה היום" ידו שהיתה באמצע גבי ירדה מאט למטה נותנת לי תחושה נפלאה.
לעזאזל ליאו.
"גם אתה לבשת רגיל" אמרתי מחייכת לעצמי.
"נחמדה" מילמל לאוזני.
"אני מצטער על אתמול" אמר
"זה בסדר, לפחות פעלת" אמרתי מניחה את ראשי על כתפו.
ראשו נצא בצווארי שהוא נושק לי נשיקות קטנות, שהוא קרוב לנקודה הרגישה שלי.
"די!" אמרתי והוא לא התווכח וזז מכבד את רצוני.
"למה?" שאל זז מעט מביט בעיניי
"אנחנו עם הרבה אנשים" מילמלתי מבושה והוא ציחקק.
"אז אם היינו לבד היית נותנת לי?" שאל ושאלתו הגעילה אותי.
"אז מה אתה אומר בעצם?" שאלתי מורידה את ידיו מגבי במהרה.
"שליד כולם אני שומרת ולבד אני זונה?" אמרתי
"לא לזה התכוונתי" אמר ישר ליאו.
"מה שזה לא יהיה לא אכפת לי תעזוב אותי" אמרתי מפעילה את כוחיי ורצה ליציאה של המרכז אך נעצרת שגופו של ליאו חוסם אותי.
"לא התכוונתי לזה ג'ניפר את יודעת" אמר מסיר את שערי שנפל על פניי.
"את בחיים לא היית כזאת, את אף פעם לא כזאת, את האישה שלי, ג'ניפר, לא זונה" אמר ליאו והנהנתי.
"סליחה" מילמלתי והוא הנהן מחבק אותי ונושק לראשי.
"רציתי לדבר איתך" אמרתי והוא הביט בי.
"לבד" אמרתי והוא הנהן מחייך
"איפה?" שאלתי
"זהו, שהיום יש אספה בבית שלי, חשבתי אולי אפשר ב..." הסמקתי והוא חייך
"בבית שלי? למה לא" אמר והנהנתי.
"מתי?" שאל
"עכשיו" אמרתי והוא הנהן.
"רק בואי נודיע" אמר והנהנתי.
אני הלכתי לבנות והוא לבנים.
"אני הולכת לליאו, תודיעו לאלינור" אמרתי שראיתי שהיא עדין הרחבת ריקודים
"שמענו, טוב כולם הקשיבו, נודיע, תזהרי" אמרה מאיה
"בסדר" אמרתי והפעלתי את כוחותיי ורצתי לליאו, נמצאת לצידו.
"...נדבר מחר אוקיי?" שאל ליאו לכולם הנהנו
"תהנו" אמר דרק ושלחתי לו מבט מזהיר בוא הרים ידיים כיף מפשע וציחקקתי.
"בואי" אמר מניח את ידו על גבי ורצנו לביתו, בתוך שניה הגענו לדלת ביתו, ליאו דפק 3 פעמיים לפתח בלי לחכות לתשובה, ביתו של ליאו היה אמור להיות ריק אך ראינו את דוינה וג'קסון מביטים בנו שהתעסקו עם כמה דברים.
"אהה... אבא מה אתם עושים פה, אתם לא אמורים להיות בפגישה?" שאל ליאו.
"אמורים היינו בדרך לצאת" אמרה דוינה מחייכת למראה של שנינו.
"באתם לפה?" שאלה מביט בידו של ליאו שנמצאת סביבי מחבקת אותי מהצד.
"כן, רציתי לדבר עם ליאו לבד" אמרתי וג'קסון חזר להביט בנו.
"לא להשתולל" אמר מחייך וליאו שלח לו מבט כועס.
"אתם לא צריכים ללכת?" שאל שוב.
"הולכים, הולכים, בואי דוינה, נשאר אותם לבד" אמר ג'קסון מצחקק ויוצא, ליאו מיהר לנעול כדי שלא יחזרו וצחקתי מאט.
"מה את צוחקת"אמר ליאו ושתקתי.
עלינו לחדרו, זאת הפעם הראשונה שאני בחדר שלו, פחדתי נהרג אבל הרגשתי שלי או מכבד אותי ולא יעשה שום דבר לא צפוי.
"אני יכולה להכנס" אמר ליאו והנהנתי נכנסת לחדרו לאט, לא ממהרת אפילו קצת חוששת.
ליאו ישב כל המיטה ואני ישבתי על הכיסא.
"על מה רצית לדבר?" שאל סורק את מבטי
"כל החוקים" אמרתי והוא הנהן, לקחתי את הדף הראשון הריק שראיתי שלי או זורק לעברי עט, תפסתי ומתחילה לכתוב את ה-10 החוקים שנחליט.
"אממ.... אני חושבת שקודם כל אסור לחשוף את מי שאנחנו" אמרתי
"ברור" אמר
"החוק השני הוא שאסור...." אמר ליאו ואז מיהר להוסיף
"אני חושב שנעשה כפי שאנחנו יודעים, כפי שאנחנו חיינו על החוקים רק שיש עוד חוק אחד" אמר ליאו והנהנתי.
"מה החוק הנוסף?" שאלתי מרימה גבה.
ליאו כבר לא נמצא על המיטה אני גם אני לא הייתי כבר על הכיסא, ליאו קלע אותי בקיר שהוא חוסם אותי.
"חוק מספר 11 הוא- אסור להתחיל אם מנהיגת הערפדים, מי שיתחיל יצטרך לעבור קרב מול המנהיג עד המוות" קולו של ליאו נשמע באוזני.
"למה?" שאלתי מביט בו שלבי פועם בחוזקה שאנחנו קרובים יותר מידי.
"כי את שלי ג'ניפר ואף אחד לא ינסה לקחת את מה ששלי בלי לחשוב מאתיים חבלי לסכן את חייו" אמר
"אז אותו דבר לגביך" אמרתי והוא הנהן מחייך
"משהי שתתחיל איתך או תרצה אותך תצטרך להלחם מולי עד המוות" אמרתי הוא נאנח אך לבסוף מסכים.
"תשחרר אותי" ביקשתי אך ליאו לא עשה כלום ורק הביט בי.
"ליאו?" שאלתי מביטה בו
"אפשר?" שאל ליאו והרמתי גבה, לקח לי זמן להבין ששאל אם אפשר לנשק אותי.
אהבתי שהוא לא עשה דבר בלי לבקש רשות.
"ליאו אני לא חושבת שכדי" אמרתי פחדתי לנשק את ליאו בחדר שלו, לא פחדתי לנשק אותו פחדתי שזה יזרום לכיוונים אחרים.
"רק נשיקה ג'ניפר, נשיקה לא יותר" אמר
"אוקיי, אני סומכת עלייך, רק נשיקה ליאו" אמרתי, הוא נתן לי לסיים לדבר ולא התפרץ בנשיקה, שפתייו נעו אליי באיטיות קצת מייסרת.
שפתינו נפגשו ונעו בצורה מושלמת, לא ידעתי שטעם השפתיים שלו כל כך טעים.
הוא הצמיד אותי לגופו מעמיק את הנשיקה, הרצון שלי לעוד נוצר והצמדתי אותו אליי.
לפתע ידיי טיילו על גבי ונכנסו לחולצתי.
ידעתי שאני רוצה עוד אבל ביקשתי רק נשיקה.
האוויר כמעט נגמר וליאו התנתק משפתיי ללא רצון להוציא את ידיו.
שאני לא מסוגלת להביט בו אחרי הנשיקה, שפתיי התנפחו והרצון לעוד לא הופסק.
"נתראה מחר" מיהרתי להגיד והפעלתי את כוחותיי ורצתי הביתה, פתחתי את דלת הבית לא עוצרת וממהרת לרוץ לחדר, סוגרת אותו ושמה יד על שפתיי.
חיוך שלא הצלחתי למחוק עלה על פניי.
הוא נישק אותי, אנחנו התנשקנו.
ולמה אני כל כך מתרגשת מזה?זה כולה נשיקה ג'ניפר!

5 הצבעות ותקבלו המשך
האיור של ג'ניפר וליאו בפרק הבא!