פרק 18

1K 75 17
                                    

לבשתי חצאית קצרה לבנה, חולצה בטן שחורה ונעלי קרב שחורות, עשיתי קוקו אחרי שעשיתי מחליק, התאפרתי, וירדתי למטה שליאו מחייך, אליי את החיוך האהוב והמוכר שכה אהבתי.
הוא חיבק אותי ונשק לשפתיי.
יכלנו לשתות דם של משהו אחר בלי לצור קשר, כי עכשיו יש לי קשר אם ליאו.
"אנחנו צריכין ללכת יש היום הפתיחה הרשמית" אמר
"ספר לי על זה" אמרתי מחוייכת.
רצנו לפתיחה, רואים מלא ילדים ונערים, שמחנו שאנשים רוצים להיות ביחד, זה עם זה ללא חוק שכל קבוצה עם הקבוצה שהוא שייך לה.
אנחנו ערפדי שמיים, אנחנו ביחד, שמש וירח.

ליאו עלה לדבר שאני לידו מחוייכת, הבגדים ,לבש רק הראו את הגבריות נוצצת ממנו, מכנס שחור, חולצה מכופתרת לבנה, מעיל מתאים לחליפה שלו ועניבה שחורה.

הרגשות מוזרים אך מוכרים לפני יומיים עברו בגופי.
"אני כל כך שמחים שחלטתם להצטרף לקבוצה שלנו, המחוייבות שלנו היא לחבר את ערםדי השמש והירח, מי שאינו רוצה להיות בףפה מתוך בחירה אישית יכול ללכת" אמר ליאו וחייכתי, אנחנו לא רוצים משהו שלא רוצה בזה.
אף איש לא זז מהמקום וחיוכי התרחב.
"אני שמח לשם כך" אמר ליאו והביט בערפדים ולקח מכיסו את הדף.
החוקים החדשים.
זיכרון תקף אותי שנוספנו את החוק, הפעם הראונה שהתנשקנו.
"אין הרבה שינויים" אמר וכולם חייכו, כן זה כיף שלא משנים את ההרגלים שלך.
"החוקים שלמדו אותנו מגיל הולדנו נשארים אך חוק אחד נשאר" אמר וכולם התיישרו מביטים בו ברצינות.
"זה חוק שאין אליו רחמים, חוק שמאוד חשוב לנו" אמר והביט בי מחייך טיפה וחזר להביט בקהל.
"כפי שידוע לכולם, אנחנו נשואים!, ואחרי נשואים מותר לנו ידידים וידידות,  הבחור או הבחורה שינסו להתחיל אם אחד מאיתנו, יצטרך להלחם איתי או עם ג'ניפר עד למוות" אמר וקולות המומים נשמעו.
"אנחנו מאמינים שתכבדו את החוק הזה ולא נגיע למצב שאיננו רוצים" אמר ליאו
"תודה לכם, כל אחד יעבור הרשמה ואחר-כך אתם תתפצלו לחבורה של 4 בחדר, הבניין תוכנן במיוחד לפנימייה, העבירה תהיה שונה והיציאות מחוץ לו תוכל בכל יום משעה מסויימת ותצטרכו לחזור משעה מסויימת, מי שהצטרך יותר זמן, יודיע ורק עם אישור יוכל. בסופי שבוע תלכו למשפחתם, אבל יש בחירה לא כולם חייבים להיות פה, הם יכולים ללכת כל יום הביתה ולבוא לפה כל בוקר" אמר ליאו והלכתי אליו כי עוד מאט תורי לדבר.
"לא נחזיק במשהו שלא רוצה להיות כבר את רוב הזמן, אבל שלא יהיה משעמם בנינו הרבה דברים שתאהבו להיות פה ותבלו כמו שאני וג'ניפר אוהבים לבלות." אמר והוא זז מהמיקרופן והתחלתי לדבר.
"כל חדר מכיל 4 נערים או ילדים, בנים ובנות בנפרד, זוגות יכולים להיות ביחד, לא משנה איזה קבוצה אותה תוכלו להיות ביחד" אמרתי ואז מחייכת שוב.

"הרעיון לפנימייה היתה שלי, מי שהשאר יוכל להנות מגינה מסודרת, מחדר סנוקר שבקומה הראשונה, בריכה וג'קוזי בצד השני של הביניין, בר בקומה האמצעית מספר 5, חדר אוכל גדול בקומה 3, חדר משחקי מחשב בקומה 4, סיפרייה בקומה 6, אולם ספורט בקומה הראשונה ולבסוף רעיון של ליאו, בגג יהיה מסיבות כל יום חמישי  ב23:00, המסיבות היו דברים על החגים, על בילויים. אני מקווה שאהבתם" אמרתי וקריאות כפיים ושריקות נשמעו.
"עוד דבר חשוב" אמר ליאו
"יש בבניין רמקולים שמחוברים לחדר המלכים, אין להכנס אליו  הוא בקומת 1-, אלא אם אתם רוצים יציאה ארוכה יותר, לפעמיים נקרע בכריזות לבוא לבמה שזה זאת" אמר ולקחתי את המקרופון.
"אז קדימה, ערפדי שמיים, מתחילים!" אמרתי
"תסתכלו טוב כי זה עתיד חדש" אמרתי שליאו הולך לשלט כניסה קופץ על הגדר הברזל, תופס בבד שמחשה את שם החדש.
"תכירו את עתידכם, דמי ענן!" קריאות נשמעו וחייכנו כל כך.

חוקים!Where stories live. Discover now