חוקים!

פרק 8

אבא ואמא רצו להשאר בחדרי אך לא הסכמתי, רציתי להיות לבד, פשוט לבד.
התחכסתי ונסיתי לעצום עיניים.
יום למחרת לא הגעתי לאולם, הלכתי לים להירגע.
החוף היה ריק כמעט חוץ מבני אדם שהיו בחופש.
כן החוף הוא שטח של בני האנוש...
שיחקתי בחול וטבלתי מידי פעם את רגליי במים.
הלכתי להסתובב בחוף מאשר לאכול לעצמי את הראש.

אני לא מבינה אותו, רק בגלל שצעקתי אליו הוא כמעט שכב עם משהי, עכשיו הורי יודעים מה יקרה עכשיו?, הם יספרו למנהלים, יענישו אותו?, יחליפו לי חתן או משהו?!

מבטי היה תקוע על החוף עם צעדיי.
איך הוא הגיב, הוא ראה שלא הגעתי.
חזרתי הביתה לא ממהרת.
רואה את הוריי ונכנסת לחדרי נועלת את הדלת ואת החלון.
אף ערפד לא יכול להכנס עכשיו.
הרשתי שאני צריכה לפרוק.
אז לקחתי את המחברת הכי נוחה שמצאתי לקחתי עט והתחלתי לכתוב בפעם הראשונה שלי את מה שאני מרגישה.

'שלום לך יומן יקר... אני אפילו לא יודעת אם לקרוא לך ככה. אני לא יספר הרבה על עצמי אז... קוראים לי ג'ניפר אני ערפדית ואני מגיל קטן מחוייבת לבחור בשם ליאו, רק אתמול בערב גלתי שגופי חלה בגלל שהתנדתי לאהבה שלי אליו, אני אוהבת אותו וזה כואב לי יותר הפצע, אתמול צעקתי אליו בגלל שבהתחלה לא ידעתי שהפצע שלי אסור לספר לאיש, מסתבר שלא פצע, שמותר לי לספר, אבי הציע שאני יזמין את ליאו לאבי יסביר לו, התקשרתי והוא לא ענה, התקשרתי לביתו ואימו אמרה שהוא יצא עם חברים, התקשרתי לאחד החברים שלו והם לא נפגשו בכלל, החלטתי לבקר כל אחד, הוא לא היה בשום מקום, לא בבריכה, לא בקניון, לא בקולנוע, לא במרכז המקום האהוב לבילוי אצלו, אחרי שדיברתי אם אביו שאמר שהוא יוצא אם חברים לא אמר מי ואיפה החלטתי לחפש מקומות בילוי.
מצאתי מועדון שהגעתי למקום ראיתי את ליאו משכיב משהי, רצתי הביתה ולקחתי את הפרחים שהוא הביא לי וזרקתי אותו לפח הקרוב ושרפתי אותם, הממתרות במועדון פעלו לבטח הוא שם לב, לא הגעתי לאולם היום שזה בעצם מן בית ספר עם לימודי לחימה, הלכתי לים מנסה לרוקן את הראש משאלות שמטרידות אותי.
האם יחליפו לי את ליאו במשהו אחר?
האם יענישו אותו?
מה יעשו הורי שיודעים?
הוא אוהב אותי?
הרבה שאלות נמצאות בראשי שאני לא יכולה לענות אליהם בעצמי אז בחרתי לרוקן את הראש בדרך אחר, כתיבה.
אני לא אכתוב את זה שוב, אני רק רוצה להוציא את הכעס שלי.
אני אוהבת אותו והוא שוכב עם משהי אחר שהוא שמור לי!'

דפיקות על הדלת נשמעו
"מי זה?" שאלתי ורק עכשיו קלטתי שאני בוכה.
"אנחנו" אמרה טליה.
"רק רגע" אמרתי מקפלת את הדף ושמה במגירה.
פותחת את הדלת שאלינור ישר קופצת עליי בחיבוק.

"שמענו מה קרה" אמרה אלינור בשקט והבנתי שמדובר במקרה שלי עם ליאו.
"אנחנו כל כך מצטערות ג'ן" אמרה סופי ששמעה ירדה ממני.
"הוא הגיע היום" אמרה טליה והבטי בה.
"הוא שם לב שלא הגעת, הוא ניסה להתקשר אבל לא ענית לו" אמרה והבטי בטלפון רואה ש- 'ליאו הבוגד!' התקשר 11 פעמיים.

"אז ככה נקרא לו עכשיו?" שאלה וציחקקה, מבטי נשאר עצוב והוא נאנחה.
"בואו נעשה משהו" אמרה לורן
"טיטניק?" שאלתי והם נאנחו ולבסוף הנהנו.
הסרטים הם של הבני האנוש, אך לא כל כך משנה כי הם דיי טובים.

הוא הקריב את חייו בשבילה, כדי שהיא תוכל לחיות, הוא הציל אותה ולא פגע בה.
הוא אהב אותה.

הוא אוהב אותי?
לגבי הקרבת חיים בשבילי, אין לי מושג!
הצלחה? לא ממש קרה.
וללא פגע? את זה אני יודעת שהוא עשה.
והוא עשה את זה מאוד כואב.

"טוב דיי מספיק!" אמרה אלינור קמה בכעס ששומעת אותנו בוכות.
"זה לא יעזור, אוקיי, זה לא!" צעקה עלינו וניגבנו את הדמעות.
"אנחנו צריכים לצאת דחוף!" אמרה והנדתי לשלילה.
"אני לא יוצאת!" אמרתי בכעס.
"אז נעשה משהו אחר!" אמרה והנהנתי.
צעדתי לסלון נעצרת שאני קולטת את ג'קסון ודוינה, לא הסתכלתי לעברם, לא הייתי מסוגלת אחריי מה שהבן שלהם עשה.
לקחתי את המונופול מהמגירה ירצה לחדר.
"ההורים שלו פה" מילמלתי.
"הוא פה?" שאלה סופי.
"אמרתי ההורים!" חזרתי על עצמי והיא הרימה ידיים כחפה מפשע.
"מה תעשי?" שאלה לורן
"כלום, יש לי משהו אחד לעשות וזה להעיף אותו מהראש שלי בעזרת נצחון במונופול" חייכתי
"את יכולה לחלום!" אמרה בתוקפנות מאיה וחוטפת א המונופול מידי, ציחקקתי חישבנו לשחק.

"מי מנצחת עכשיו?" שאלתי מחייכת
"אמרתי לך להמשיך לחלום לא, 1000 שקל בבקשה" אמרה מאיה שולחת את ידה אליי וציחקקתי מביאה לה את המס שלי.

"ניצחתי!" צרחה סופי. ת'אמת שהייתי בהלם היא האחרונה שחשבתי שתנצח.
"אני דורשת פרס ניצחון" אמרה ישר וחייכתי אליה.
"ומה עם ציפוי הפסד?" שאלה מאיה
"שוקולד?" שאלתי וסופי הביטה בנו כועסת.
"ניצחתי מגיעה לי משהו יותר שווה" אמרה
"שוקולד וגלידה?" שאלתי והוא הנהנה מהר.
צחקנו והלכנו למטבח, שהם יושבות ומסתירות לי את קשר העין לעבר הוריו של ליאו.
לקחתי שוקולד ושברתי לחלקים, לקחתי קערה שמה גלידה לסופי, שמה קוביות שוקולד וסירופ וסוכריות.
ואז נותנת לה עוגיות.
הכנתי לכולם גלידה עם קוביות שוקולד, סירופ וסוכריות צבעוניות.
ורק סופי קיבלה גם עוגיות טעימות.
אכלנו וזה היה כל כך טעים וקר.
"קפא לי השיניים" אמרתי והם ציחקקו מאט.

צחקנו עוד קצת ואז הלכנו לחדר כדי לא להפריע לאבי.
שנכנסנו לחדר מאיה יש שאלה אותי.
"את באה מחר?" שאלה והנהנתי.
"אני מקווה שארצה בכלל" אמרתי והן הנהנו.
"מה עושים עכשיו?" שאלה סופי
"לא יודעת" אמרתי
"שמעתם יש מבחן על החומר בהיסטוריה" אמרה אלינור מסתכלת בטלפון, ישר כולנו הבטנו בה.
"מה?!" אמרנו ביחד.
"מתי?" שאלתי
"מחר" אמרה
"בואו נתכונן" אמרתי  הולכת למחשב ונגשת לתיק שלצידו ומוציאה את החומר.

אחר 3 שעות התייאשתי.
כמה חומר?
ולמה מודיעים יום לפניי!

הבנות הלכו ואני הלכתי לישון, יודעת שמחר אצטרך לראות אותו, אחרי מה שהוא עשה לי.
אבי לא רצה לספר לי מה יקרה בקרוב אם יחליפו לי את ליאו או שהוא יענש.
אני שונאת את העובדה שמה שלא יקרה אני יפגע! אני הכנסתי אותו ללב חכמה הוא גומל לי .
ממש יפה ליאו, ממש יפה!

נשכבתי על המיטה, מתעסקת בטלפון, רואה 15 שיחות מליאו הבוגד ו35 הודעות ממנו.
החלטתי לא לפתוח אפילו, שיכאב לו עם הידיעה שנפגעתי חזק.
דיפדפתי עוד קצת ואז סגרתי את הטלפון נרדמת...

מה שלא יקרה מחר אני אפגוש אותו, ושזה יקרה הוא הצטער על הרגע שפגע בי ככה.

אהבתם?
רוצים המשך?

⭐6 הצבעות וממשיכים⭐