היום צריך ללכת לאולם, לומדים שם את החוקים ואיך להלחם או לשתות, למרות שאני יודעת אני חוזרת על הלחימה.
אבי לא דיבר איתי מאתמול שנסנתי בריצה הביתה, הוא לא לוחץ אליי וזה מה שאני אוהבת.
ידי נשלחה לפי, נזכרת בנשיקה שלנו, נערתי את ראשי והסתכלתי שוב למראה לראות אם לבשתי בסדר.
נעלי עקב שחורות כרגיל, ג'ינס ארוך ושחור, חלצה לבנה שנקשרת סביב צווארי, איפור מושקע ,שיער גלי פזור, שמתי בושם וכ'ו ויצאתי.
רציתי להגיד סליחה לאבי שהתפרצתי ככה אתמול.
"אבא?" שאלתי והוא סובב את ראשו אליי.
"כן?" שאל
"אני מצטערת על מה שקרה אתמול לא רציתי להפריע" אמרתי והשפלתי מבט מצטערת.
"אני יודע את הסיבה, הכל טוב" אמר מחייך וקם לחבק אותי.
חיבקתי אותו חזרה וחיוך עלה על פניי.
התנתקתי מהחיבוק
"לכי את בסוף תאחרי" אמר והבטתי בשעה רואה שאין לי כל כך הרבה זמן להגיע יש לי 10 דקות.
הנהנתי ויצאתי אחרי שאמרתי בוקר טוב לאמא.
הפעלתי את כוחותיי ורצתי לאולם.
פחות מחמש דקות הגעתי.
נכנסתי לאולם שהרבה מבטים אליי.עברתי בלי יותר מידי לסרוק את המקום.
ראיתי את הבנות ונגשתי אליהם, ברגע שטליה ראתה את מבטי היא רצה אליי.
"אההה...., היא הגיעה" צעקה
שמתי יד על פניי כמובכת, היא קפצה אליי בחיבוק.
"בא-לך קצת לשחרר?" שאלתי ו היא צחקה ועוזבת.
"שמענו שהיחסים מתקדמים" אמרה לורן בחיוך
"מה?" שאלתי לא מבינה, אין מצב שהוא סיפר.
"מתי שהלכת לליאו, אמרו שהתנשקתם" אמרה סופי
"מי סיפר?" שאלתי
"ליאו" מילמלה אלינור מבטי נפל.
"איפה הוא?"שאלתי מנסה לא להיות עצבנית.
"פה" קול הבהיל אותי, ברפלקס הסתובבתי מחזיקה בצווארו.
נפשתי לרווחה שראיתי שזה ליאו, שיחררתי שהוא מביט בי מחייך.
"נוכל לדבר לבד?" שאל את הבנות האחרות הם מיד הנהנו ורצו למקום אחר.
"אני לא מאמ-" נקטעה שהוא התחיל לדבר.
"איך את?" שאל
"בסדר עד ששמעתי שסיפרת לכל העולם" אמרתי בכעס כמעט חושפת ניבים.
"לא רציתי שתכעסי, ג'ניפר, רק סיפרתי שהתנשקנו זה הכל" אמר ליאו מביט בי מתקרב אליי יותר.
"ולא חשבת מה אני חושבת לגבי זה?!" שאלתי חורקת שיניים
"ת'אמת שלא, חשבתי שזה בסדר, חוץ מזה אנחנו נקבענו להיות ביחד, הידיעה שהתנשקנו רק מחזקת את העתיד" אמר ונאנחתי
שתקנו לכמה דקות ואז הוא התחיל לדבר.
"למה ברחת אתמול?" שאל בשקט עצמתי עיניים והבטתי בו.
"לא ברחתי...-"
"ברחת!" קבע ונאנחתי שוב
"ברחתי כי אף פעם לא נישקתי אותך ליאו והמצב היה מביך אחר-כך אז לא רציתי להשאר" אמרתי והוא הצמיד אותי אליו שאני נותנת לו והוא לוחש לי באוזן.
"רציתי להזמין אותך להשאר אבל הלכת כבר, אז רציתי להזמין אותך למסיבה בדמיה (בריכה) תביאי את הקבוצה שלך ואני יביא את שלי, אפילו נפתח את זה בשביל כולם" אמר
"אני לא יודעת..." מילמלתי
"אוקיי, אבל תחשבי על זה ותודיעי לי" אמר והנהנתי
ליאו הצמיד את ראשו אליי, שפתינו עודשניה נפגשו רציתי לנשק אותו אך הוא כבר לא היה שם.
שריקה נשמעה והבנתי שהמורה בא.
"כולם להסתדר" אמר וכך עשינו הלכתי למושבים ישבתי באמצע כזה.
המורה שרק שנית לכולם היו מסודרים במושבים שרצו.
"היום נלמד קרבות" אמר ונאנחתי, אני רוצה אתגר, אף פעם לא קיבלתי אתגר.
"אבל" אמר והקמתי את מבטי מקשיבה.
"יש לנו אורחים היום, הם מאוד חשובים, והם הבחירו את הזוגות לקרב" אמר והדלת נפתחה.
לא הייתי מופתעת במיוחד שראיתי את אבי, אמי, ג'קסון ודוינה הולכים למרכז השופטים.
"עליכם להלחם אחד בשני אבל כדי לנצח אליכם לחשוף ניבים מול הצוואר, בלי לנשוך וככה אתם מנצחים, הפתעה בסוף התחרות" אמר המורה והתענייתי
"הזוג הראשון הוא נירית ושלומי" אמרה דוינה והזוג קמו, שניהם על ועל המשטח יעמדו עמידת מוצב.
"תתחילו" אמר ג'קסון וכך עשו.
נירית לא חיכתה ותקפה ראשונה, הפילה אותו, היא באה לתקוף שניתאך הוא תפס בה להפיל אותה.
הוא מיהר אליה עם כוחות והפנה את ראשונה, לא הספיק לחשוף ניבים והיא נתנה לא בעיטה אחורית והוא התקבל, היא קמה במהירות הוזיזה את ראשו הצידה וחשפה שיניים.
"ונירית המנצחת" נשמע קולו של המורה.
'השופטים' רשמו ודיברו, לאחר כמה דקות של שקט אבי נגש למיקרופון שכמה ס''מ מגופו ואמר; " הזוג הבא הוא ליאו וג'ניפר".
מה?!
בחיים לא נתנו לי להלחם מולו.
לעזאזל הוא חזק ממני.
רק פתחתי את הפה לאתגר.
כל הכבוד ג'ניפר, כל הכבוד.
YOU ARE READING
חוקים!
Fantasyלהיות כמוני, זה להיות יצור על טבעי שחי לעולם הרוע והסבל, לעולם של חוקים ואם משהו עבר אליהם הוא נושא בתוצאות! ואני אחת מהם! אחריות קריאה עליהם בלבד! זכיות יוצרים לי אין לשכפל, לעתיק, להדפיס, קיצור אין!. #אהבה #תכנים מיינים