חוקים!

פרק 25

אני וליאו לא דיברו על מה שקרה, כעסתי אליו.
יצאנו במקרה שנינו לבחוץ ביחד, ראיתי את אמבר קמה וראיתי את הח'ברה שלנו.
"אני תכף יבוא" אמרתי לא מעניין אותי שמע, לא שמע.
התקדמתי לאמבר, חיבקתי אותה, ידעתי שהיא רוצה לדעת על אתמול.
אבל לפני שהספיקה לבורגינית שחורה נכנסה בחריקה לדמי-ענן.
"לעזאזל עם ההפתעות" מילמלתי בשקט אך ידעתי שהרבה שומעים.
הח'ברה שלנו קמו וליאו צעד קדימה.
בחורה בלונדינית פצצה , מי היא?!
בחור חטוב יצא מהדלת של הנהג, לא כל כך הבנת מי הוא כי היה אם משקפיים, ככה שקצת קשה לזכור, אם בכלל אני מכירה אותם.
ליאו התקרב עליהם וכך גם אני.
"מי אתם?" שאל ליאו
"אני יודע שאתה שונא אותי אין מה להסתיר" אמר והבטי בו מוזר.
הוא הוריד את המשקפיים וחייך אליי.
"תומס?" שאלתי בחיוך והוא הנהן.
"שלום שלום, למלכה" אמר וחייכתי.
התנשקנו נשיקה יבשה, לא עם לשון. רק קיווצנו שפתיים.
ליאו אף פעם לא אהב את זה, אבל הוא יכול להמשיך לא לאהוב את זה.
בוא נשף בכעס, אבל אותי זה לא עניין.
"מי זאת?" שאלתי והוא חייך
"תכירי ג'נג'ן, זאת חברה שלי" אמר
"אהה, וכמה זמן אתם ביחד?" שאלתי מרימה גבה מגחחת טיפה, תומס לא בחור של מחוייבות.
"שנה" נכנסה לשיחה והופתעתי.
"ואו" המילים יצאו מפי.
"כל הכבוד" אמרתי לתומס שציחקק.
"מה אתם עושים פה?" שאלתי
הוא הוריד את העיינים לרצפה והרים אותה חרה, מביט בי.
"מה קרה?" שאלתי רצינית.
"שמעתי מה קרה" מילמל והזדקפתי.
"שמעתי שפתחתם קבוצה חדשה, אני לא הייתי באזור אז. באנו להרשם כמה בנים" אמר והנהנתי במהרה
"כן, למה לא?!" אמרתי והוא חייך.
"גם את?" שאלתי את הבלונדינית.
"לא, היא מעדיפה להשאר ערפד ירח" אמרה וחייכתי מאט לדעת שהיא מהמקור שלי.
"טוב, אוקיי. ליאו יעזור לכם" אמרתי והוא הנהן
"רק רגע, איפה הם?" שאלתי ובדיוק הגיע 4 מכוניות.
הבנים היו חטובים וחתיכים יותר מליאו, אהבתי את ליאו בכל ליבי, אבל הוא פגע בי והאמון שלו אצלי נפגע כל פעם.

לאחר כמה שעות הכל היה מסודר.
החלטתי ללכת לבריכה.
החלפתי לבגד-ים שלם, השחור והכחול שלי, לובשת מעליי אוברול.
עמדתי ליד קבלת המגבות.
שמתי לב שתומס וחבריו מבלים כל דקה.
בכל מקרה, התקדמתי בתור ולקחתי מגבת, ראיתי את תומס וחבריו מאחוריו, הם לא באותו קצב.
תפסתי מיטת שיזוב, מניחה את המגבת, מורידה את האוברול ומניחה על המיטה.
רציתי מים לא אשקר, לא רציתי להיות בחוץ.
הלכתי לכניסה, הבריכה לא היתה מלאה, כי לא היה ממש חם היה בערך 10 ילדים אבל רק 4 בבריכה.
הבחור שמחלק את המגבות הסתכל עליי.
ראיתי את ליאו בא לפני שהוזזתי את מבטי למים, רצתי רצת, קפצתי לגבוה, איזה 5 מטר מהבריכה, לא ממש גבוה שלא אשבור משהו.
עשיתי 4 סלטות והנגשתי במים.
המים הקרים פגשו את עורי ורעידת קור הורגשה בגופי.
נגעתי ברצפת הבריכה ועליתי.
סידרתי את שערי והלכתי לפינה לשחות.
שחיתי, אבל רעב תקף אותי.
יצאתי מהבריכה הולכת לפינה שלי, יושבת ומסמסת לאלינור שבאה להביא אוכל.
הנחתי את הטלפון בצד והבטי בכולם.
ערפדי שמיים נהנים להם, החבורה של תומס משברים בינהם, ליאו עם הבנים ואני, טוב אני מחכה לאלינור.
לפתע יידים לא מזוהות נחתו על עיניי
"תנחשי מי זה?" קולו נשמע וציחקקתי
"מה קרה ג'ייק?" שאלתי מחייכת.
ידיו ירדו מעיניי והסתובבתי.
"באתי להפרד" פתח ושתקתי
"אתה הולך?" שאלתי קצת פקועה ועצובה מאוד
"כן, אני מצטער אבל ג'ן צריכה להיות בטוח ללא קבוצות רבות" אמר והנהנתי
"צודק, תמסור לה נשיקה ממני" אמרתי והוא הנהן
"יש לי מתנת פרידה, על תדאגי אנחנו נחזור לבקר" אמר והנהנתי מחייכת
הוא שלט נייר שמנת צהבהב והבטי בו בסימן שלה
"זה מה שהבאת לי, נייר?"😒 שאלתי
"נראה לך" אמר
"תראי" אמר והחליף את עיניו
הפעלתי גם כוחות וראיתי מדבקה, עגולה שקופה.
החזרתי את עיניי לקדמותן
"אני יכול לראות את זה כי בקשתי, אבל רק את וליאו יכולים כי אתם מלכים" אמר והנהנתי
"מה זה עושה?" שאלתי
הוא סגר את ידו
"אף אחד לא יכול לשמוע אותי, כל מי שיקשיב לשלי, יקבל כאב אוזניים רציני" אמר וחייכתי
"יכול להתאים לי" אמרתי לוקחת במהירות.
"אני יודע" אמר וחייכתי
צלצול טלפון בקע מכיסו והוא הביט בי.
"אני מצטער, אבל אני צריך לזוז" אמר ונאנחתי בעצב
חיבקתי אותו חזק והוא נשק לראשי והלך.
אלינור הגיע ושמחתי שכי אני רעבה פחד.
לקחתי ממנה את השקית דם.
ידעתי שעדיף שלא ישתה ליד כולם.
הלכתי לפינה המוסתרת ושתיתי.
לאחר דקה חזרתי ואלינור כהר היתה בבריכה.
חייכתי למראה שהיא אוהבת את רעיון הבריכה.
הבטי בנייר.
"בו נראה עם זה עובד" אמרתי בשקט, מוציאה מדבקה אחת, שמה על אמצע כף ידי וסוגרת.
תומס התקווץ לעומת ליאו שסתם עם ידיו את אוזניו
"אוחח, כוסאמק" קול נשמע
הבטי אחרונה רואה אותו.
מה הוא עושה פה?

⭐6 הצבעות וממשיכים⭐