פרק 13

1K 84 2
                                    

עיניי זהרו וכך גם שלה, פערתי עיניים בפחד שהבנתי למה הרחתי ריח מוזר.
היא ערפד מנהל-שמש וירח ביחד.
היא חזקה ממני פי 4.
דווקא בה התאהבת ליאו?!
בגלל זה אני שונאת אותך!
עכשיו אני מבינה למה הם רוצים אותה חייה.
עכשיו הבנתי שהיא יכולה להחליף אותי, כי היא מגיעה לכוחו של ליאו, אפילו עוקפת אותו.

ראיתי את מבטו של ליאו שהבין מה הבהיל אותי.
היא רצה עליי אך זזתי הצידה
לא ידעתי איך להלחם בה, לא למדו אותי לדבר כזה.
אני מפחדת!

היא חשפה ניבים ורצה אליי שוב.
תפסתי אומץ ורצתי אליה חושפת ניבים.
היא קפצה לאוויר וכך גם אני.
הגיע הזמן להשתמש בתרגיל החירום!
הסתובבתי ושהייתי קרובה אליה הסתובבתי נותנת לה בעיטה חזקה למתחת ללסת, היא לא תוכל לפתוח אותם לפחות ל5 דקות.
היא נחתה ורצתי אליה מתקופפת ובאה אל צווארה מהר אך היא העיפה אותי אם ידה לקיר ונחבטתי בגב בחוזקה.
התעוששתי היה מזל ששברתי לה את הלסת כך שלא נוכל לחשוף ניבים.
קמתי אחרי עצימת עיניים קטנה ודחפתי אותה מאליי, רצה אליה מצמידה אותה לקיר שהיא אם הגב אליי.
חשפתי ניבים כל הקרב; אז כיוונתי את שיניי לצווארה ומיהרתי .
אך ראשי נדפק בקיר ונפלתי.
פאק! היא חזקה!
הנחתי יד על ראשי ובאתי לקום אך היא עמדה מולי חושפת ניבים.
מה לעזאזל?
יש לה עוד 4 דקות עד שהיא אמורה להרפא.
היא חשפה ניבים, לבי דפק במהירות שאין לתאר.
היא באה לרדת לכיווני במכה, אך הרמתי את רגליי ובעטתי בבטנה מעיפה אותה אחורה, קמתי בקפיצה ונהמתי אליה.
ראיתי את מבטו הרגוע טיפה של ליאו שהצלחתי להעיף.
במכה אחת התנגשתי ברצפה ועפתי לאן שנמצא ליאו .
הרגשתי יד על צווארי חונקת אותי ומוזיזה את ראשי הצידה, מבטו של ליאו היה אליי.
יודע שחרץ את גורלי ברגע שהיא תנשך אותי.
ראיתי את הפחד בעיניו.
הרגשתי שניביה קרובות לצווארי ורצתי אחורה שנינו מתנגשות בקיר הבטון והחזק של המבנה הסמוך למרכז, ראשה עף אחורה, קצת רחוק מצווארי, ידיה עזבו את צווארי וזזתי ממנה מהר .
היא נהמה עליי ונהמתי חזרה.
אני צריכה לחשוב חכם!
אני צריכה להפיל אותה!
יש לי!

רצתי אליה מעיפה לו בוקס ונותנת בעיטה ענקית לברך שלה שנשברת, עכשיו היא לא יכולה לרוץ.
הבנתי שהיא נראפת מהר יותר אז שברתי לה את הרגל השניה ואת הלסת שוב.
באתי לשבור לה את הגב, ככה שלפחות ייתן לי 2 דקות,אבל שהלכתי מאחוריה עפתי חזק על הקיר, ונבהלתי שהיא נהמה עליי; וקמה כאילו נפלה על צמר גפן.
לא ידעתי איך לנצח אותה, איך להפיל אותה לשניה.
היא הפילה אותי קדימה ונפתח לי הראש.
דם ירד.
היא הרימה אותי שמבטי נתקע על ליאו, שכאילו מתכנן לקום ולהגן אליי.
היא הוזיזה את ראשי הצידה, נהמה וחיכיתי שתהיה מספיק קרובה לעורי, סובבתי את ראשי ונעצתי את שיניי אצלה קודם לפני שהיא נעצה את שינייה אצלי.
היא הוציאה את שינייה בחניקה משלי, ולא הוציאה אותם כמו שהכניסה כך שהיא קרעה לי את העורק הראשי, וגרמה לי להיות עייפה ותשושה.
ניביי עדין היו אצלה ועד שהרגשתי שדמה נוזל אל פי, שיחררתי את ניבי מצווארה ונפלתי.
כולם היו מופתעים שניצלתי את כוחה בכדי להיות קרובה אליה.
בחיים לא חוויתי נשיכה,ובטח שלא של מנהל-שמש וירח,ועוד נשיכה עקומה.
ראיתי שהיא מביטה בי במבט שנוא, אך שמחה שהצליחה לגרום לי כאב.
גופה התרפא אך שלי לא.
לא יכולתי לזוז והרגשתי את גופי מתקפל לתוך עצמו, שהרגשתי את הרוח הכי קטנה על הפצע הכי קטן.
קראו בשמי שניצחתי, הרבה שאלו למה אני לא קמה, אך ענו כי הנשיכה של נטלי קטלנית.
אחד מהפרסים שלי היו, ששמעתי שבגלל שנטלי הפסידה היא הופכת להיות ערפדית רגילה, בלי כוח של מנהל.
ראיתי את ליאו מולי ולא חייכתי אליו, לא הצחלתי.
"הצלחת, אני כל כך שמח" אמר ונפלתי לחושך שחור במיוחד.
כן הצחלתי! וזכיתי!
זכיתי בו.
זכיתי באהוב שלי.
זכיתי בליאו.

חוקים!Where stories live. Discover now