חוקים!

פרק 15

"ג'ניפר?, ג'ניפר?!" קול נשמע, סחרחורת תקפה אותי ופקחתי עיניים לאט, לאט.
"היא מתעוררת"שמעתי קול מוכר.
עברתי ממצב שכיבה למצב ישיבה, משפשפת את עיניי ופותחת אותם.
"איך את מרגישה?" שאל אבי
"בסדר, מה קרה?" אמרתי
"התעלפת לי שדיברנו" אמר הילד שהייתי איתו, אני לא מאמינה שאני נישקתי אותו, דיברתי איתו ואין לי שמץ של מושג מה השם שלו.
זיכרון של השיחה תקף אותי והעפתי את הראשון שהיה לידי, את אבי.
עיניי זהרו בפחד ונהמתי על כולם.
הערפדים הרגילים התרחקו ואבי קם מביט בי, המנהלים הביטו בי מנסים לפנח מה קרה.
"מה קרה בשיחה?" שאל ראש המנהלים.
ג'ייק עדין לא הלך ונסה להתקרב אך הנמתי יותר חזק לעברו.
הייתי מוכנה לתקיפה של חיי.
"אממ... דיברנו על היום בבריכה, על פגישה שהצעתי, וסיפרתי לה על החלומות של ערפד מגיל 16" אמר הבחור מגרד בעורפו.
"אתה סיפרת לה על החזיונות?!" צעק בחוזקה אבי והילד לא ידע איך לאכול את עצמו.
"תרגע סטיבן!" אמר ג'קסון, משום מה ליאו לא פה אז נלחצתי פחות.
"מה קרה שסיפרת לה?" שאל ג'קסון
"היא טיפה נלחצה, ושאלה עם באמת הם קורים באמת, סיפרתי לה שכן, וזה קרה לי פעמיים, ראיתי שהיא נלחצה, וששאלתי על מה היא חלמה היא אמרה שאני לא רוצה לדעת והתעלפה אחרי כמה שניות" אמר
"לא ידעתי שאסור לספר לה" מילמל.
"אני רוצה לראות אותה!" נשמע צרחה וגופי קפא מאט, זה הוא!
הדלת נפתחה וראיתי אותו.
לא חשבתי פעמיים וזינקתי עליו.
הוא זז מהר והתנשף לא מבין,למה אני תוקפת אותו.
"למה היא תוקפת אותו?" שאלה דוינה
"היא חלמה סיוט" אמר אבי מלמל
"איזה חלום?" שאל ליאו
"החלום שחלמה לפני חמישה ימים שהתעלפה" אמר אבי
עברו חמישה ימים, נשארו עוד יומיים לאיחוד?!
"אתה מדבר על החלום שקלתם אותנו ביחד?" שאל ליאו
"אני לא חושב, זה יכול להיות בכל יום" אמר וליאו התקרב אליי, נהמתי בחוזקה, רציתי לבכות שלא התקרב אליי!
"כן אבל באותו יום היא פחדה ממני" מילמל, שקט נוצר.
"אתה יודע על מה החלום?" שאל אבי, וליאו הנהן שהוא מביט בי.
"אני לא אפגע בך ג'ן" אמר ונגע בי בכתף, באותו רגע העפתי אותו לקיר שבקיר מקבל סדק, רציתי לצאת מפה, רציתי לברוח!
הדלת היתה נעולה ונתנתי בעיטות בפחד.
"ג'ניפר תסתכלי עליי!" אמר והסתובבתי אחורה מביטה בו
"אני לא אפגע בך ג'ניפר, אני אוהב אותך, אני לא יעשה את זה" אמר והודע לפני כולם שהוא אוהב אותי, אך זה לא הרגיע אותי שהוא נסה להתקרב, נסיתי לפתוח את הדלת, אך זה נראה כאילו הדלת בלתי נתנת לפתיחה.
ירדתי למטה מחבקת את עצמי.
ופותחת את פי לראשונה מאז שהפעלתי את כוחותיי.
"בבקשה אל תתקרב אליי" מילמלתי.
ליאו עצר וישב על הרצפה.
"את רוצה לאמין לסיפור מאשר לי?" שאל
"אני ראיתי שזה אמיתי, ראיתי איך הם הגיבו" אמרתי והוא שתק.
"אני לא יעשה את זה" אמר
"אתה לא יודע!" צעקתי אליו והוא עדין רגוע.
"אני לא יעשה את זה ג'ניפר, זה לא מי שאני, אני יודע שאת פגועה ומפחדת אבל תכבדי אותי ואל תגידי שאני כזה!" צעק וקפאתי.
"תכבדי אותי !...." זכרון תקף אותי מהחלום.
"לכבד אותך?" מלמלתי בפחד.
"אמרתי את זה בחלום?" שאל בשקט והנהנתי
"אמרתי גם משהו לפני-כן?" שאל והנהנתי.
"זה באמת יכול לקרות?" שאל ליאו את אבי, למרות שאף אחד עוד לא הבין על מה חלמתי, חוץ מליאו שסיפרתי לו.
"זה יכול להיות בחלקים, זה יכול להיות ביחד" אמר אבי.
"מה זאת אומרת בחלקים?" שאל ליאו
"חלקים קטנים מהחלום, זה יכול להיות כל מקום, חלק קטן עד שכל מתחבר לחלום אחד." אמר אבי
חלקים קטנים?
ליאו אמר לי את מה שאמר לי בחלום, אבל עדין לא קשר אותי ואנס אותי.