חוקים!

פרק 33

"מה?! לא!" אמרתי, לידר קם ויצא בצעדים כועסים מהמרכז.
"אוח" צעקתי ושקט נשאר במרכז.
"מה הבעיה איתי?" שאלתי מביטה בליאו
"אני חושב שכמו שאת לא מכירה אותו הוא לא כל כך מכיר אותך" אמר נאנחתי.
קמתי ויצאתי לבחוץ, רואה אותו עומד ומעשן.
התקרבתי אליו, הבטי בו.
"אפשר?" שאלתי מביטה בחפיסת סיגריות, הוא לא אמר מילה ושלף אחת מהקופסא ומביא לי מצית.
"ממתי אתה מעשן?" שאלתי שאנחנו נשענים על הקיר מביאים בחול ועצים שלפנינו.
"מגיל 17" אמר בשקט
"אפשר לשאול למה?" שאלתי והוא נאנח מביט בי ואז מחזיר את מבטו למה שמולו.
"גיל 17 נטלי רצתה להתחתן עם אבא, אבל אבא לא רצה וזכרתי איזה ריב היה להם. היא רצתה להקדם כי כבר את רדומה 17 שנה וליאו לא רצה להתקדם, הוא האמין שיום אחד את קומי" אמר בשקט והבטי בו לא מאמינה.
ליאו לא וויתר עליי.
"היא זרקה משפט בדיוק שבאתי להכנס לחדרי ומאז אני שקלתי עם לבוא לדבר איתך" אמר
"מה היא אמרה?" שאלתי
" שבדיוק באתי להכנס לחדר שמעתי אותה צועקת ´אתה לא יכול להיות תקוע בעבר ליאו, ג'ניפר בקומה, עברו 17 שנה, הסכמת למלוך איתי, להמשיך איתי, אז למה אתה בוחר תמיד אותה על פניי למרות שהיא לא פה?!' אבא היה עקשן, אני א ידעתי איך להגיב אז נשארתי להקשיב. ´אני תמיד יעדיף אותה נטלי, כי אני אוהב אותה יותר, היא אמא של הבן שלי והיא לא ביקשה את זה, היא הייתה כל כך שמחה שהוא נולד ומרוב התרגשות נכנסה לקומה, אז אם לא טוב לך את יכולה ללכת, הדלת פתוחה!' ישר ברחתי לחדר וחשבתי כל הלילה, יום למרחת החלטתי שאני יבוא לדבר איתך. לא חשבתי שנכנסת לקומה בכלל ששמחת שאני חי, רציתי לתת הזמנות לתקווה שכמעט נעלמה לי, רציתי שתחזרי להיות אמא שלי שלא באמת הייתה לי" אמר ודמעה זלגה ממני, מחקתי אותה במהירות והצטערתי.
סיימתי את הסיגריה, זרקתי אותה ודרכתי עליה.
"אני יודעת שכפי שאני לא מכירה אותך, אתה לא מכיר אותי בתור מי שאני" אמרתי והוא הביט בי.
"מי שנישקתי אותו, הוא ידיד שלי וחבר טוב מאוד שלי" אמרתי והוא הסתובב לכיווני ממשיך להקשיב
"הוא לא משני שאני מאוהבת בו, הוא בסך הכל חבר." אמרתי והוא הנהן בשקט.
"אביך יודע על מה שאני עושה, כן הוא שונא אותו, אבל יודע שזה לא מעבר לידידות" אמרתי והוא הנהן בחיוך.
"אז מי זה הערפד כל?" שאל
"אהה, זה טום. הוא מאוהב בי והיה אובססבי אליי, הוא גרם לי לפחד ממנו כל השנים, הוא היה הערפד ועד עכשיו הוא הערפד הכי חזק שקיים. הוא רצה להלחם אם ליאו שבזמן שהייתי בהריון ממנו, וכדי לנצח את ליאו הוא היה חייב להרוג אותו" אמרתי והוא הנהן קצקות מסמן לי להמשיך
"אני נבלעתי ופחדתי שתגדל בלי אבא אז אמרתי לו שאם בוא לא הולך מכאן אני מזריקה לי רעל ערפדים" אמרתי
"סיכנת אותי לא?" שאל
"לא, עליך היה קישוף הגנה לפני הרבה זמן" אמרתי והוא הנהן.
"הזרקתי את הרעל והתעלפתי, היו אמורים להציל אותך כי אותי לא יצליחו, משום שנטלתי כמות גדולה. נכנסתי לתרדמת 8 חודשיים, קמתי שאני בחודש 9 ואחרי כמה ימים הולדתי אותך" אמרתי והוא הנהן.
"לטום הייתה אובססיות אליי ובאותו יום הם עשו קרב חוזר רק אם נשיכה ולא מוות, טום ניצח כמובן ואני לפתע הייתי צריכה ללדת. ישר הלכתי לבית חולים והולדתי אותך, בחרתי לך את השם, כמנהיג. לי ולאביך היה אסור להתחבק או להתנשק כי הוא הפסיד בקרב, טום נכנס ושאל אם הוא יכול לראות אותך, היית ישן אחרי כל הבדיקות, כל כך התרגשתי שנולדת. כמה שטום לא רצה בך בגלל שאתה מליאו הוא קיבל את זה בשביל להיות איתי וידע שאני אוהבת את ליאו. אבל שהוא ליטף אותך וקיבלתי סחרחורת ורופאים נכנסו, אותך ואת ליאו שמו בצד וטום הוציאו שהוא מבוהל. הבטי בכם בפעם באחרונה וזאת פעם האחרונה שראיתי אותך אחרי 18 שנה.
שמעתי הכל, נלחמתי בעצמי והצטערתי על שאין לי את מספיק לקום ולזכות לגדל אותך, אבל אם זאת שמעתי עליך, אבל היית חסר לי וידעתי שאני לך" אמרתי והוא לא ידע איך להגיב.

"אני יודעת שאיקח לי זמן, אבל תתן לי הזמנות לתקן את מה ששבור" אמרתי והוא הביט בי ואז בנעליו.
"בסדר" אמר וחיוך עלב על פניי.
הוא קם מהקיר ומביט בי.
"לא אמור להיות בילוי משפחתי?" שאל והנהנתי מחייכת.
"בשמחה" אמרתי והוא הנהן ומתקדם לכניסה שחיוכי לא ירד.
נכנסנו וראיתי שליאו הזמין כבר שתייה, דם!
הח'ברה נכנסו למרכז ונתנו כיפיים לליאו, לי קם וחיבק אותם.
לפתע אלינור באה ורקנה אליי, התקרבה לאוזני ואמרה את מה שגרם לי לכאב גדול.
"ג'ייק מת"
נשארתי קפואה כמה דקות.
"מזאת אומרת מת?" שאלתי לא קולטת.
"הוא נהרג" אמרה סופי
"איפה, מתי, למה?" שאלתי במהרה.
"הוא בשטח של ערפדי ירח" אמרה וכבר לא בייתי בשלחן בבילוי משפחתי.
האדם שהיה לי כחבר ילדות מיום שנולדתי מת? אני לא מאמינה הוא גדול ממני ב-234 שנים איך הוא יכול למות, הוא ערפד עם כוח רב.
עצרתי בכניסה, כולם בוכים, כולם עצובים, זה לא נכון.
הלכתי במהרה לקבוצת האנשים.
ראיתי אותו על שמיכה פשוטה שגופו לא מראה סימן חיים.
"איך הוא מת?" שאלתי צועקת
"הוא הציל את הבת שלו מערפד מורעב" אמר אחד הילדים.
"איפה הוא, איפה הערפד הזה!" צעקתי
"תאמיני לי את לא תרצי להרוג אותו" אמר הילד השני לא חיכתי לשניה ונהמתי עליהם, הם לקחו צד אחורה.
"מי זה?!" צעקתי
"אני"
"אני הרגתי אותו"

⭐8 הצבעות⭐