פחד קטן תקף אותי שהזכרתי בחזיונות, נסתי למחוק את הפחד והצלחתי טיפה .
"רוצה לדבר?" שאל והנהנתי יושבת שאני רואה את אלינור, סופי, מאיה, לורן וטליה נכנסות למרכז.
הם ראו אותי והן סימנו לי שהם ליד הבנים, הנהנתי אליהם.
מזגתי לי קולה לכוס והבטי באדי מחייכת.
"באמת חלמת שהו-? אמר עוצר את עצמו.
"כן" אמרתי פחות מפוחדת, פחות מודאגת.
"את פחות, אהה... לחוצה" אמר והנהנתי.
"אבי הסביר לי מה זה אומר, אני מקווה שזה לא קורא באמת" אמרתי והוא הנהן מוותר לחזור לנושא.
"למה יצאת?" שאל והבנתי למה הוא התכוון.
"רציתי לבלות את הזמן שנשאר לי בלצאת עם אחרים, חוץ מזה אני חייבת לך" אמרתי והוא הנהן טיפה מחייך.
"מה יקרה בעוד יומיים?" שאלתי מביטה בו ושקט נוצר.
עוד יומיים אני יהיה האישה של ליאו, הבחור של לבי, אך גם הוא תפס מקום בלבי, אומנם מקום קטן אבל עדיין מקום.
ידו הונחה על ידי ולבי דפק מהר, רציתי למשוך את ידי אליי, אבל הוא תפס את ידי בידו הגדולה וגרם לי להביט בו.
"יקרה מה שאת צריכה לעשות, ג'ניפר. את תהיה של ליאו ואני יוכל להיות ידיד שלך לא מעבר, אני לא בטוח עם עכשיו זה מעבר" גיחח לעצמו.
ידעתי שברגע שיהיה עם ליאו, הוא יוכל לבוא אליי ונדבר בלי מכות של ליאו. אחרי שאני יהיה האישה של ליאו כל אחד יכול להיות ידיד שלי, אך אסור מעל זה.
"כן אני יודעת" מילמלתי
"אני רוצה שתהיה ידיד שלי, אבל אני גם רוצה שתהיה שלי" אמרתי וחיוך עלה על פניו.
ידעתי שאם ליאו פה הוא ידע הנשים עין על אדי, אך לא מעניין אותי.
"אז את אוהבת אותי?" שאל ושתקתי לא אומרת לו כלום, מילה
"את זה תגלה מחר" אמרתי והוא הנהן אך מתאפק לא לחייך.
"מה עושים?" שאלתי לאחר עשר דקות שאנחנו אוכלים אוכל אנושי😖.
"רוצה לרקוד?" שאל והנהנתי.
עזבנו את השולחן, והלכנו לרחבה.
ידיו תפסו את מותניי והצמידו אותי אליי, התנשפתי קצת בחוזקה.
תרגעי ג'ניפר!
התחלנו לרקוד, והוא הרחיק אותי מאט, מסובב אותי ומחזיק אותי אליו.
הוא חייך אליי וחייכתי חזרה.
"אתה טוב בריקוד" אמרתי והוא הנהן
ידיו הלכו לגבי מצמידות אותי אליו, היינו קרובים לנשיקה כל-כך אך לא רציתי היום רציתי שיחכה למחר.
רציתי שילחם בעצמו כמו שאני נלחמת עם עצמי.
הפעלתי את כוחותיי והוצאתי אותנו לקיר האחורי של המרכז.
שפתיו היו קרובות לשפתיי, אך זזתי הצידה ונתנתי לו לנשק את צווארי, הוא זרם ולא הפריע לתשוקה ונישק את צווארי.
הוא לא מצא את הנקודה הרגישה שלי, כי היא בצד השני והיא שמורה לליאו!
הוצאתי ממש בשקט אנחה כואבת שהוא נישק את צווארי בחוזקה.
"אני שונא את המנהלים שלא יכולים להרשות לי עוד" מילמל וגיחחתי.
ידיו עברו לגבי ונכנסו לחולצתי.
"אתה לא רוצה רק לנשק אותי נכון?" שאלתי לפתע והוא הביט בי.
"תשמעי" אמר והפעלתי את הכוחותיי בשמיעה.
ליבו דפק בחוזקה אפילו יותר מהר משלי בהרבה.
"אני אוהב אותך ג'ניפר, אין לי למה להסתיר את זה" אמר והנהנתי.
ידיו חזרו ללטף את גבי, וכל פעם עלה טיפה וירד, הוא נלחם מהרצון שלו להוריד חולצתי.
"אני לא יכול" אמר והוציא את ידיו, הרגשתי מכת קור בגבי ורעדתי מאט.
"אני כל כך רוצה, אבל אני לא יכול" אמר והנהנתי.
"תודה שאתה כנה" אמרתי מחייכת והוא חייך
"את רוצה להכנס?" שאל
"אני לא חושבת, נראה לי שליאו שם" מילמלתי.
"כן אבל הוא אם משהי אז אין סיבה שאנחנו לא נהיה ביחד גם" אמר והרמתי את מבטי אליו.
"הוא עם משהי?" שאלתי והוא הנהן, הרגשתי מוזר לדבר עם משהו שנתנתי לו לנשק את הצוואר שלי, ולדבר איתו על ליאו.
"כן, הם ליד הבנים וחבורת הבנות שלך, אני בהלם שלא ראית אותו" אמר
"לא ראיתי" אמרתי והוא הנהן.
"אז את רוצה ללכת לאזור אחר?" שאל והנדתי לשלילה.
"בוא נלך להנות" אמרתי והוא חייך, נכנסנו לרחבה, דואגת לא לפגוש את מבטו של ליאו, אני עדיין מפחדת ולא חסר לי להפגע שהראה אותו עם משהי אחרת.
מוזיקה מקפיצה נשמעה ברחבה ומשכתי את אדי לרחבה.
"ואו לאט, לאט" אמר וצחקתי נותנת לו מכה חלשה וקופצת מוזיזה כל איבר בגופי, מחייכת.
הוא גם גרם להיות שמחה, פחות מודאגת, הוא בן אדם טוב, יותר מידי טוב.
YOU ARE READING
חוקים!
Fantasyלהיות כמוני, זה להיות יצור על טבעי שחי לעולם הרוע והסבל, לעולם של חוקים ואם משהו עבר אליהם הוא נושא בתוצאות! ואני אחת מהם! אחריות קריאה עליהם בלבד! זכיות יוצרים לי אין לשכפל, לעתיק, להדפיס, קיצור אין!. #אהבה #תכנים מיינים
