הגעתי הביתה אחרי יום שליאו כועס ובשעמום בלתי נסבל.
כשפתחתי את הדלת ראיתי את הוריי יושבים עם כמה מנהלים
"הנה היא" אמר אבי והתקדמתי אליו
"מה קרה ילדה?" שאל אחד מהם
"כלום" מלמלתי
"היא נכנסה למרפסת והרגישה צביטה ביד, אחר-כך גלתי שזה המחלה" אמר אבי והבטי בו מוזר, הוא לא אמר שאסור לספר לאף אחד, בגללו ליאו כועס אליי!
"מוזר לא כישפנו אל אף אחד" אמר השני
"אז מה זה?" אמרתי לא מבינה לאן השיחה הזאת תוביל בקרוב.
כמה מהם החליפו מבטים וחייכו
"נוו..." אמרתי מחכה לתשובה שלא מתחילים לדבר
"יכול להיות שזה לא כישוף בכלל" אמר
"מה זאת אומרת?" שאל אבי
"הגוף שלה מתנגד למשהו מסוים שהוא לא רוצה" אמר
"זה יכול להרוג אותה?" שאל
"לא אבל עד שלא תודע במה שהגוף שלה רוצה זה לא יספיק להכאיב לה" אמר אבי הביט בי
"מה?!" אמרתי
"תודיע במשהו!" אמר
"מודע שהיום היה משעמם!" אמרתי והוא נאנח
"אם הזמן היא תדע" אמר הרביעי שם
"מותר לספר לאחרים" שאלה אמי
"כן, אין משהו מסוכן והיא יכולה להוריד את הבנדנה והמדבקה, זה לא יחסום את הכאב שלה" אמר ואבי הנהן.
המנהלים הלכו ואני הלכתי לחדרי בכעס, אחרי כמה דקות דפיקות נשמעו בדלת חדרי.
"כן!" אמרתי ואבי ואמי נכנסו
"מה קרהג'ניפר?" שאלה
"אתה אומר שלא צריך לספר לאף אחד ואתה מספר למנהלים, מה שונה ממי שאני מכירה למנהלים?" שאלתי בכעס
"למה מה קרה באולם?" שאל
"המורה הושיב אותי בצד ורבתי עם ליאו" אמרתי
"אוו" מלמל אבי ואז חייך
"תקראי לו אני יסביר לו" אמר והנהנתי, הם יצאו ומהר לקחתי את הטלפון ותקשרתי לליאו.
"הלקוח אינו יכול לקבל את שיחתכם כרגע, אנא תתקשרו מאוחר יותר או-" ניתקתי להודעה הקולית והתקשרתי לביתו.
"הלו?" קולה של דוינה נשמע בטלפון
"הלו, דוינה, שלום, אהה... אני מחפשת את ליאו והוא הוא לא עונה, את יודעת איפה הוא?" שאלתי
"אממ...הוא לא בבית חמודה הוא יצא אם חברים" אמר
"אהה, תודה, יום טוב" מילמלתי.
"יום טוב מתוקה" אמרה וניתקתי.
דיפדפתי באנשי קשר מתקשרת לניק.
"הלו?" ענה לשיחה
"הלו, ניק?" שאלתי
"ג'ניפר?" שאל
"כן, אהה... אתה יכול לעזור לי אני מחפשת את ליאו והוא לא עונה לטלפון ודוינה אמרה שאתם איתו, תוכל לעביר לי אותו" אמר
"מצטער ג'ניפר לא קבענו בכלל" אמר .
משהו לא מסתדר פה.
למה שדוינה תשקר לי?!
אלא עם ניק משקר.
"אהה... טוב, לא משנה יום טוב" אמרתי
"גם לך, ביי" אמר
"ביי" מילמלתי מנתקת.
קמתי מהמיטה מחליטה אני לחפש אותו.
אבי שאל לאן אני הולכת ואמרתי שאני עוד כמה דקות חוזרת, סגרתי את דלת הבית ורצתי למרכז.
נכנסתי סורקת את מבטי על כולם, הוא לא כאן.
יצאתי הולכת לדמיה.
סגורה!
הקניון?
סגור!
הקולנוע?
נסגר לפני שעתיים!
משהו קורה פה.
החלטתי לבקר אצל כל אחד מהחברים של ליאו.
הלכתי לבית של דרק, דפקתי על דלתו והוא פתח לי.
"ג'ניפר?, מה את עושה פה?" שאל
"ליאו איתך?" שאלתי והוא הניד לשלילה.
"אהה... טוב, סליחה, יום טוב" אמרתי
"יום טוב" אמר והלכתי לבית של החבר הבא.
מקס!
"ליאו אצלכם?" שאלתי את אמו של מקס שהנידה לשלילה.
"אהה, טוב, סליחה ויום טוב" אמרתי והוא הנהנה וסגרה את הדלת.
הבא, דניאל!
"ליאו אצלך?" שאלתי והוא הניד לשלילה.
זאק!
"ליאו נמצא איתך?" שאלתי
"לא" אמר והנהנתי.
YOU ARE READING
חוקים!
Fantasyלהיות כמוני, זה להיות יצור על טבעי שחי לעולם הרוע והסבל, לעולם של חוקים ואם משהו עבר אליהם הוא נושא בתוצאות! ואני אחת מהם! אחריות קריאה עליהם בלבד! זכיות יוצרים לי אין לשכפל, לעתיק, להדפיס, קיצור אין!. #אהבה #תכנים מיינים
