חוקים!

פרק 34

"לך לעזאזל אריק!" צעקתי וטרקתי את דלת המלכים

לפני שעה

"אני"
"אני הרגתי אותו"
קול מוכר נשמע והבטי הצידה, הרגשתי כאב חזק שראיתי אותו.
"למה שתעשה את זה?" שאלתי
"לא התכוונתי, לא קציתי להרוג אותו פשוט הייתי רעב" אמר שתקתי.
למה הוא, מכולם.
"גברת הייל" נשמע קול
"לא עכשיו!" צעקתי
הבחורה הלכה התידה בפחד שעוד אני מביטה בו.
בבן שלי.

"מה את מתכוונת לעשות לי?" שאל לפתע, עברתי ידבשערי מביטה בג'ייק ואז בו.
"אני לא יעשה לך כלום, אתה הבן שלי!, אני פשוט צריכה להוציא עצבים" אמרתי והוא שתק.
"גברת הייל" נשמע שוב קולה של הבחורה
"מה?!" צעקתי מסתובבת.
היא פחדה וקצת רעדה אך לבסוף פתחה את פיה כדי לדבר.
"אריק קורא לך" אמרה בשקט ונאנחתי בכעס, שוב הוא.
"איפה הוא?" שאלתי
"בחדר מלכים בדמי-ענן" אמרה ונאנחתי , התכופפתי לג'ייק אומרת שאני יחזור, מנשקת את ראשו והולכת לדמי- ענן שאני לא פותחת את פי ליד לידר.
"כן?" שאלתי בכעס שפתחתי את הדלת בעצבים, הייתי מופתעת שאריק וג'ייק עומדים שם, הוא חי?!

"ג'ייק?" שאלתי בלחש מוקפאת.
"מה קורה פה?!, אריק!" שאלתי מתחילה לקבל את הקריזה.
"לא אצלחת במשימה" אמר
"מה?! איזה משימה, תגיד אתה בן-אדם שפוי?" צעקתי
"אנחנו ערפדים" אמר ברוגע
"אתה יודע למה התכוונתי!" צעקתי והוא נאנח.
ג'ייק פתח את פיו והתחיל לדבר.
"אני יודע שאת כועסת, אבל קראו לי, כי את צריכה לעשות מבחן" אמר
"ואתה הסכמת?" שאלתי
"בהתחלה לא, אבל הם אמרו זה נחשב לעבור על החוקים" אמר ורציתי להרביץ לו.
"היית צריכה להעניש את הרוצח או להודיע למנהלים" אמר
"רגע, וגם אתה שיתפת פעולה?" שאלתי והוא שתק
"אז מה זה כל הארוחה המשפחתית, סתם?" שאלתי והוא שתק משפיל מבט דמעות עמדו בעיניי.
הסתובבתי לאריק
"מה אתה חושב שאני, משחק שכל פעם אם אתה רוצה לבדוק עם הוא עובד תעשה לי מבחן?!" שאלתי עצבנית.
"אמרתי שאני יעשנ לך משהו בקטנה" אמר
"זה!, כל זה. לא היה בקטנה אריק" אמרתי
"להאמין שחבר הכי טוב שלי מת ושהילד שאכזבתי מהיום שהוא נולד לחשוב שהוא נותן לי הזמנות שניה זה לא בקטנה" צעקתי.
ג'ייק בא להניח את ידו על כתפי והוזזתי את כתפי שכך ידו לא נוגעת בי.
"אל תגעו בי!" אמרתי
"לא סיימנו, ג'ניפר. את צריכה לעשות מבחן חדש" אמר אריק שאני מתקרבת לדלת.
"לך לעזאזל אריק!" צעקתי וטרקתי את דלת המלכים.

יצאתי לבחוץ.
"עכשיו אני יעשה לך מבחן" אמרתי יוצאת לבסוף הולכת לכיוון איפה שדן בדרך כלל.
נעצרתי שראיתי את ליאו וטום ונאנחתי קשות.
"את לא תעשי את זה" אמר אריק לפתע.
הסתובבתי אליו
"נחייה ונראה אריק, נחייה ונראה" אמרתי והולכת הביתה.

כל היום בילתי במחשבה, שכל מה שחשבתי על הזמנות שנייה שלי לתקן את המצב שיצרתי יקרה ,היה שקר.
סגירת דלת נשמעה ונכנסתי להתקלח, זה הם.
שמעתי צעדיים עולים ואני בתוך האמבטייה, מלאת המים והקצף ובוכה ללא קול.
ניסיון פתיחת ידידית נשמעה, ידעתי שזה ליאו.
לא פתחתי לו, רציתי להיות לבד.
הם שיתפו פעולה למרות שידעו אם כך או כך אדע מה קרה.
"ג'ני, תפתחי לי בבקשה" אמר אך לא דיברתי.
נשמעו שוב דפיקות הדלת.
"ג'ניפר, הכל בסדר?. תפתחי לי. ג'ניפר?!" התחיל להלחץ.
"עוף מפה ליאו, תעזוב אותי, אני רוצה להיות לבד"  גייסתי את הקול הכי קר שלי.
דפיקות כבר לא נשמעו וסגירת דלת נשמעה.
עצמתי עיניים ונכנסתי למים עד הפניים ומתחילה לבכות בשקט.

הכל היה שקר.
ההזדמנות שלידר נתן לי, המוות של ג'ייק.
למה אישהו הם תמיד פוגעים בי?
למה תמיד אני לא בסדר.
הולדתי ילד, נכנסתי לקומה, פיספסתי הרבה דברים חשובים, הפכתי אותו לערפד. מה לא בסדר איתי מה?!
באלי למות, פשוט בא-לי למות.

אמרתי ונכנסתי למים, עוצרת את נשמתי.
דפיקות חזקות נשמעו בדלת ושחכתי שליאו יכול לשמוע.
"ג'ניפר, תפתחי או שאני נשבע לך אני שובר ת'דלת!" צעק
אך אני כבר לר יכולתי, נגמר לי האוויר והתחלתי לפתוח את הפה, בשניה שנכנס מים לפי, נשלפתי החוצה במכה.
הייתי עירומה אך רק ליאו היה בחדר.
הרגשתי מגבת על גופי וליאו לחץ על ראותיי.
"לעזאזל ג'ני, מה את עושה" אמר ויצאו לי מים מהפה.
השתפעלתי והרגשתי את חיבוקו.
"למה את עושה דברים כאלו ג'ניפר. גם שהיה לך רע לא ניסית להתאבד" אמר שואל
"הוא לא סולח לי" אמרתי בוכה.
"הוא לא סולח לי ליאו, הבן שלי לא סולח לי" בכיתי ונרדמתי מחוסר כוחות.

קמתי עם פיג'מה על גופי, ראיתי פתק.
´מחכים לך לארוחת בוקר משפחתית. ליאו וגל'.
לא ידעתי עם אמי רוצה בזה.
הוא שיקר לי וליאו גם שיתף פעולה.
ירדתי למטה שהשולחן מאורגן, ישבנו והתחלנו לאכול.
"בוקר טוב" אמר לידר
"בוקר טוב" אמר ליאו אך אני לא אמרתי מילה.
המשכתי לאכול, שליאו מביט בי שותק ואוכל לאחר כמה שניות.
סיימתי לאכול וקמתי.
"חשבתי שתשארי איתנו פה בסלון" אמר לידר.
לקחתי את הטלפון מפינת המטענים וישבתי בספת יחיד.
לאחר 2 דקות, הם סיימו לאכול, פינו ואני עדיין התעסקתי בטלפון.
ליאו ישב על הספה המשותפת וסימן לי שבת לידו.
הבנתי שהיום הולך להיות ארוך והם קןצים להתנצל ולקבל את במחילה שלי, מה שלא יקרה היום.
קמתי נאנחת בשקט ויושבת ליד ליאו, שמנשק את ראשי ואני שמה את ראשי על רגליו מביטה בו מלמטה.
"איך את?" שאל והסתובבתי שראשי מביט בקיר ולא בבטנו.
"הבנתי" מילמל
"את כועסת עליי?" שאל לידר לפתע.
הבטי בו אך לא עניתי.
הלכתי לחדר וסגרתי את הדלת לוחצת על ידי שלא יוכלו להקשיב לי.
"נעלראבק" נשמעה צעקה של לידר ונאנחתי.
עליתי על המיטה, עוצמת עיניים ויודעת שאלו הולכים להיות החודשיים הכי קשים בגלל שיש לי להכיר 2 אנשים.
את לידר ואת אריק לא יושעת מה הוא רוצה מהחיים שלי!

⭐10 הצבעות לפרק האחרון⭐