"לא! לא, לא, לא, לא ועוד פעם, לא!" צעקתי בכל כוחי, מרוקן את ראותיי מאוויר.
"נו, בחייך! רק טיפ-טיפה!" טוני צעקה חזרה.
נדתי בראשי אלייה. אלוהים, אחותי היא השטן. איזה אדם שפוי ובריא בנפשו היה רוצה לצבוע שיער של מישהו אחר בצבע סגול?!
אני כרגע בתוך חדר האמבטיה, נועל את הדלת על מנת למנוע את התוכנית האכזרית של אחותי. היא בצד השני של הדלת, אוחזת בבקבוקים של צבע שיער סגול. הבקבוק השני נועד להפוך את השיער שלי למבריק ונוצץ. היא מטורפת על כל הראש אני אומר לכם!
"טיפ-טיפה? טיפ-טיפה?! את צוחקת עליי? אין שום סיכוי שבעולם!" אמרתי בלחץ. היא רצינית! היא באמת רצינית!
"אוף! הורס חלומות!"
גלגלתי את עיניי לתגובתה.
"פסיכית!"
"מתרומם."
"מטורפת!"
"דושבאג!"
צחקתי. "באמת? זה הכי טוב שלך?"
היא השתתקה, וזה מוזר בעיני. עם זאת, אני לא הולך לפתוח את הדלת עדיין. אלוהים יודע איזה טירוף היא תעשה לשיער המסכן שלי.
"אמא! טום מתעקש שוב!" טוני צעקה בכוונה.
"טום-טום, תקשיב לאחותך!" אמא צעקה מן המטבח.
נעצתי את מבטי בתקרה ופתחתי את הדלת בלי מחשבה נוספת. טוני עמדה שם, לבושה רק בחיוך זחוח. הכלבה המטומטמת הזאת.
היא קפצה עליי עם המברשת ואני מיד התחמקתי. "טוני, אל תעזי להתעסק עם השיער שלי אחרת ..."
היא הרימה גבה. "אחרת, מה?"
שילבתי את זרועותי על חזי ונתתי לה חיוך ערמומי. "אחרת אני אגיד לאמא שהיית מגניבה בחורים לחדר השינה שלך באמצע הלילה."
היא התנשמה. "טום מייסון סמואל,אתה לא תעז ..."
נשמתי עמוקות ועמדתי לספר לאמא על זנותיותה של אחותי, כשפתאום צלצול פעמון הדלת נשמע. טוב, לעזאזל.
"ילדים! מישהו יכול לפתוח לי את הדלת בבקשה, אני באמצע הבישול עכשיו!" אמא צעקה.
למרבה ההפתעה, טוני מיהרה אל המדרגות וניגשה היישר לחדרה. לעזאזל. אני מניח שאני אהיה זה שיפתח את הדלת בשביל הזר חסר שם. לפעמים אני תוהה אם לי ולטוני באמת יש קשר דם. אם לא, אז אני אהיה האדם בעל המזל הרב ביותר בעולם. אבל בואו נודה בזה, חזירים יעופו לפני שיקרה דבר כזה. נאנקתי בכעס, כשפעמון הדלת עדיין המשיך לצלצל.
"כן, כן! רגע!" פתחתי את הדלת והתחרטתי על כך כשראיתי מי נמצא בצד השני.
"הי." ברייס בירך לשלום.
נאנחתי.
אמנם, הרגשתי מעט מסוחרר מבפנים. ברייס כאן. למה? שיט. איך אני נראה בכלל? אוח, אני כזו ילדה. רגע, תמחקו את זה. אני אידיוט. אני מנסה בכל כוחי לא לבהות בו יותר מידי.
YOU ARE READING
קפה זה לא מספיק(boyXboy)
Romantik*סיפור מתורגם* מי בכלל ידע שהכל יתחיל מחנות קפה ואיחור לבית הספר?
