קפה זה לא מספיק(boyXboy)

פרק 21| סצינה

אחרי הרגע הקטן הזה במגרש החנייה, הכל חזר פחות או יותר למצבו הנורמלי. טוב, נורמלי כפי שהוא יכול היה להיות.

היום הגיע היום. היום שבו טניה תגלה שלא נפרדתי מברייס. היא תעשה משהו נורא, בזה אני בטוח.

"היי, תפסיק לדאוג, זה יהיה בסדר." ברייס אמר לי במבט מרגיע.

שקעתי בכיסאי. זה זמן ארוחת הצהריים ואנחנו בקפיטריה, שלושתנו מחכים לטניה שתתפרץ פנימה ותדרוש הסברים.

"טום, כמה פעמים אמרתי לך פשוט להפסיק לדאוג? חוץ מזה, זה כבר לא משנה לי מה יקרה או לא יקרה." טוני אמרה לי.

הנדתי בראשי. "בכל זאת..."

היא הכתה אותי במצחי. "אה-אה, אל תגיד אף לא מילה."

בדיוק כשאמרה זאת, טניה הגיחה בכעס אל השולחן שלנו. חבורת הבימבות שלה מגבות אותה מאחוריה, לבושות בבגדים האיומים האלו שהן מכנות מדי מעודדות.

"איך אתה מעז, חתיכת דוחה שכמותך! לוקח ממני את מה שאמור להיות שלי?" היא צעקה בכעס.

כל הקפיטריה השתתקה ותשומת לבם הופנתה אל השולחן. אינסטינקטיבית תפסתי בידו של ברייס מתחת לשולחן. טוני קמה במבט נחוש על פניה ואני רק הידקתי את אחיזתי בידו של ברייס, מרגיש אותו מחזיק אותי חזק.

"אין לך שום דבר בבית הספר הזה שאמור להיות שלך. פשוט תוותרי."

טניה טילטלה את זרועותיה בפראות. "האח המלאך שלך גנב את ברייס ממני!"

ברייס קם פתאום, בלי להרפות מידי. "תקשיבי, טניה, טום לא גנב אותי ממך, אף פעם לא הייתי שלך בכלל."

טניה התנשפה בכעס. "לא, ברייס אתה שלי, לעזאזל!"

טוני נראתה לרגע שאיבדה את זה, מתקרבת לטניה וסוטרת לה בחוזקה. שמתי לב לכמה מהתלמידים המתאספים סביבנו, נרתעים מחוזקתה של הסטירה.

טניה הניחה יד על לחיה הבוערת, כנראה נחבלה מן המכה.

"מה לעזאזל?" היא שאלה בכעס.

טוני חייכה בהתגרות. "זה על זה שהצקת לאח שלי ואיימת עליו."

ברייס עמד לומר משהו כשטוני תפסה את בקבוק המים שלה מהשולחן, פתחה את הפקק, ואחר כך שפכה את כל תכולתו על פניה המבוהלות של טניה. איש לא ניסה או אפילו העז לומר דבר. הקפיטריה פשוט השתתקה כשאחותי השליכה בשלווה את הבקבוק הריק עכשיו על רגליה של טניה ופרעה את כל שיערה.

"וזה על שהשחטת את הארונית של אחי עם קללות דוחות. "

פשוט ישבתי שם והתבוננתי בסצינה המתרחשת ממש לנגד עיניי.
עיניי התרחבו ולסתי נשמטה. ברייס הוביל אותי לאט לקום ולסגת מהמקום.

"חכה, תן לי להגיד משהו קודם." ביקשתי ממנו, מביט לעברו.

הוא קימט את מצחו בבלבול וטוני, ששמעה את שאמרתי העיפה לעברי מבט מזלזל.