"ברייס. אני אוהב אותך."
אני, אני אמרתי את זה. סוף סוף זה יצא ממני.
עצמתי את עניי , מחכה לתגובתו של ברייס. כל עוד התוודתי בפניו, הכל עדיף.
"ז-זה בסדר אם תדחה אותי! אני מצטער, אבל זו האמת. אני אוהב אותך מפה עד לשמיים.. את כל כולך. את הפגמים שלך, הדברים הטובים שלך, השיער, העיניים, הצחוק, אפילו את העגיל הזה שבשפה התחתונה שלך.. אני מבין אם זה מגעיל אותך. באמת." אמרתי לו, פולט יותר מידי שטויות בדרך.
שקט שרר סביבנו כמה דקות. ברגע זה אני כבר בטוח שהוא ידחה אותי. אפילו האחוז הקטן הזה שחשבתי שלא פשוט התפוגג. ברייס שונא אותי. אין לי שום סיכוי איתו. אפילו שאמרתי לעצמי שאעבור הלאה, זה בכל זאת כואב. איך לא? אני עכשיו מפסיד אותו..גם בתור חבר.. דמעות נאגרו בעיניי, אבל אני מנסה לעצור אותן במהירות ולמחות אותן מבלי שיראה. אסור לו לראות אותי נשבר. אני לא רוצה שיחשוב שאני חלש. אני לא ילדה קטנה שהקראש שלה דחה אותה עכשיו.
זה לא עזר. כל מאמצי לא לבכות, לשווא. דמעות החלו לזרום בכבדות על לחיי. לא יכולתי שלא לייבב בשקט. כואב לי. למה זה כואב לי?
"בבקשה תגיב. תגיד משהו, תרביץ לי, תירק עליי, תקלל אותי, תברח, תשפיל אותי, רק תעשה משהו. אני מתחנן בפנייך.." התחננתי בפניו.
"הי, אל תבכה..." שמעתי את ברייס אומר בשקט ולפתע הרגשתי שפתיים חמות מונחות על שלי. עיניי התרחבו. מה לעזאזל? למה- למה הוא מנשק אותי?
מוחי הלך במעגלים, אבל כשפתיו של ברייס לחצו חזק יותר על שלי, המוח שלי הפסיק לתפקד. כל מה שיכולתי לעשות זה לרפרף בעיני ולסגור אותן לגמרי.
ברייס הניח את ידיו על שתי לחיי. ידיו חמות ורכות. אני אוהב את ההרגשה שלהן על הלחיים שלי. הן כל כך מגוננות ואוהבות.. אלוהים. אני יכולתי להסתפק רק בהן. במגע שלהן בי כל היום.
אחזתי בהיסוס בצידי הג'קט של ברייס ולאט מגיב לנשיקתו. כשברייס שם לב שהתעוררתי, הוא הטה את ראשו מעט על מנת לנשק אותי טוב יותר, וזה עבד לו. אני אוהב את זה כל כך. הוא נשך את שפתי התחתונה ואז נישק אותי שוב. העגיל הזה שלו.. פשוט מחרפן אותי. ההרגשה הזו של העגיל בפי כל כך טובה ומיוחדת.
התנשקנו ככה במשך כמעט כמו נצח לפני שנפרדנו. לקחנו נשימות כבדות הבטנו זה בעיניו של זה.
"המ..." ניסיתי להוציא מילים מפי, וזה מה שיצא לי.
הסטתי את עיניי ממני במהירות ואז הוא חייך. הוא הניח את מצחו על שלי ונאנח בכבדות.
"חיכיתי שתעשה את זה כל כך הרבה זמן." הוא אמר בלחישה.
אני לא מבין. על מה הוא מדבר? למה הוא ככה?
הוא מתכוון שהוא אוהב אותי גם?
ואז תמונתו שלו ושל טניה מתנשקים שוב קפצה לראשי, גורמת לי לדחוף את ברייס מעט ממני. לקחתי כמה צעדים לאחור ושיחקתי בשולי חולצתי.
YOU ARE READING
קפה זה לא מספיק(boyXboy)
Romance*סיפור מתורגם* מי בכלל ידע שהכל יתחיל מחנות קפה ואיחור לבית הספר?
