כוחה של המצלמה

פרק 1

אני מסתכלת על החדר הקטן הזה שאני נמצאת בו, זה יותר נכון מחסן קטן, אין בו ארון, אוכל, מים או כל דבר אחר, מה שכן יש בו זה עכברושים קטנטנים וג'וקים פה ושם. אני כולה בת 19 שרוצה לחיות את החיים ולראות עולם. החלום שלי היה לטוס עם החבר שלי ולהתחתן איתו. אבל נגמר התיכון, וכך גם הקשר שלנו. לא נפגשנו כבר שנה והתחיל בארץ שלנו מלחמת אזרחים נוראית! לא היה לי מה לקחת איתי כדי לשרוד חוץ מהמצלמה שלי והתמונות שבתוכה. אני מתחבאת מקבוצת ה"טריו" שהם בעצם קבוצת הטרור מטעם המדינה, הם רוצחים אנשים שנראים להם חשודים לבגידה, או בוגדים. אני נקראת בוגדת. אני לא רוצה להצטרף למדיניות שלהם, או ליצור קשר איתם, הם אכזריים!! מה שאני כן רוצה, זה למצוא מישהו שאני מכירה ושלא יהיה תחת שליטתם. אבל אני פחדנית! אני סתומה וגרועה שלא יודעת לשמור על הדברים שלה. איך נתתי לחברים הכי קרובים שלי להתרחק? איך שכחנו ככה אחד את השני? ועכשיו כל אחד בשלו, ואוליי גם כאלה שלא נמצאים בארץ וניצלו מהמצב הקשה שזה. עכברוש ריחרח לי את הנעל ובעטתי בו שלא יתקרב אליי. הכל היה חשוך, אבל בכל זאת עשיתי את צעדי במציאת הדלת, הייתי פה כבר חצי יום ואני גוועת ברעב. אני צריכה לצאת. פתחתי לאט לאט את הדלת רואה שכבר החשיך ושמחה על כך שאני לובשת בגדים שחורים דהויים. גינס שחור קרוע קצת חולצה שחורה ארוכה ודקה מעליה ג'קט שחור שחוט. יצאתי לבחוץ בודקת אם יש מישהו מ"טריו" ששומר ועלול להרוג אותי. אבל השטח נקי. התחלתי ללכת בשטחים. מוציאה בקבוק כדי לשתות ומגלה שהוא ריק. עברתי בין סמטה לסמטה כל העיר חשוכה, הירח מאיר אותה.
ואז שמעתי אזעקה מיד התכופפתי מאחורי שיח, מציצה כדי לראות אם תפסו אותי. אני רואה את הרכב החום כהה שעליו רשום "טריו" באדום דם נוסעה במהירות. אפילו המשטרה לא יכולה לעצור אותם מרוב פחד. נתקפתי הקלה כשהם לא ראו אותי. הסתובבתי כדי להמשיך בדרכי אבל איך שראיתי את האקדח מופנה אליי הרמתי את ידיי בהלם ופחד.
"מי את?" שאל החייל של "טריו"
"אזרחית" אמרתי בפחד שלא יהרוג אותי, עיניי כל הזמן שוטטו בין פניו לאקדחו המופנה אליי
"למה את בחוץ בשעה כזאת?" שאל
"אני בדרכי להוריי" שיקרתי
"אתה משקרת" אמר
"אתה יכול לבדוק" עניתי בביטחון בולעת את הרוג שישב לי בגרון.
"אל תזוזי" אמר "תנועה אחד ואת מתה" יש לו קול קשוח. הוא מוציא מהכיס שלו מצלמה, לא דומה כלל לשלי. אני לא יודעת איך הוא בודק אותי לפי מצלמה? למה הוא מצלם אותי? הוא מכוון את המצלמה אליי, ומהדק חזק יותר את אקדחו
"את בוגדת!" אמר בקול קשיח
"תזהר!" צעקתי ואצבעתי אל מאחוריו הוא הסתובב מהר ובלי לחשוב פעמיים, הוצאתי את הסכין שהיה בתיקי במהירות ודקרתי אותו בבטן
"כלבה!!!!!" אמר כשהוא משתטח על הרצפה
"אל תדאג זה לא יהרוג אותך" אמרתי לקחתי לו את האקדח מהיד "אלא אם כן חברים שלך לא יבואו לחפש אותך, ואז... אין לי כבר מה לעשות" אמרתי לוקח את המכשיר קשר שלו זורקת אותו רחוק לחשכה.
"ביי, תודה על האקדח" אמרתי והתחלתי לרוץ מחפשת מחבוא.