הוא עבד עליי? רועי עבד עליי??
איך זה הגיוני?
"שקד מילים אחרונות?" אמר רועי עם חיוך ניצחון על פניו, אני דיי בטוחה ששקד תוקעת בו פרצוף עצבני!
רועי עם אתה משחק פה.. המשחק יהפוך למציאותי! תיזהר במילים שלך אמרתי בתוכי בכוונה שהוא קולט את מחשבותיי. הסתכלתי לאחור ולילי גם חשפה את עצמה, עומדת מאחוריי כאשר הנשק בצידי גופה.
"רועי" אמרתי "מה עובר עליך?"
הוא לא הספיק לענות ונשמעו יריות, אני שקד ולילי התכופפנו וניסינו להתחאבות במקום שלא יפגע בנו, בזמן שרועי וחייליו עסוקים במי שהיה מאחוריהם ומנהל איתם קרב יריות עכשיו.
הצלחנו להסתתר מאחורי קיר, ולצפות בקרב
"מי זה יורה?" שאלי
"אין לי מושג, יכול להיות לי" ענתה שקד. אני הסתכלתי עליה פעורת עיניים
"לא באמת הבאת לפה את לי נכון?" שאלתי שאלה רטורית
"הוא התעקש" ענתה. בלי לחשוב פעמים לקחתי מידה של לילי את האקדח ורצתי לזירת היריות, רואה ששתי חיילים מדממים על הרצפה מה שמותיר אותנו שניים נגד שלוש ורועי.
התחלתי לירות על חייל ברגל, הוא נפל על הרצפה ולי נתן לו יריית מוות. הסתכלתי עליו והוא חייך אליי, אידיוט מה אתה עושה פה!
הרגשתי כאב חזק בידיים הפצועות שלי מה שגרם לי לצרוח מכאב, הבנתי שחייל טריו מחזיק לי חזק ביד ומכוון אליי אקדח, אני נאבקתי בידו שמכאיבה לי ומנסה לפצוע את ידיי יותר ממה שהם.
אך פתאום ראיתי את החייל נופל על הרצפה ורועי מתקרב אליי, כיוונתי אליו את האקדח והוא עצר במקום
"את בסדר?" שאל, השאלה שלו בלבלה אותי. לא הבנתי, הוא איתנו או לא? מעבר לכתפו של רועי ראיתי חייל טריו מכוון את אקדחו לרועי
"תתכופך" צעקתי לו, הוא לא הבין למה אך בכל זאת עשה זאת ואני יריתי יריה בליבו של הטריו. ואז שמתי לב שכל חמשת החיילים מתים על הרצפה ואם לא כולם אז חלקם פצועים ללא יכולת לזוז.
הסתכלתי קדימה וראיתי את לי מחייך אלי, רצתי אליו ישר אל בין זרועותיו, חיבקתי אותו כל כך חזק והוא אותי, התגעגעתי למגעו
"חתיכם סתום למה באת?!"אמרתי יותר משאלתי
"ברור שאני יבוא, זה כמו להציל את הנסיכה הכלואה במגדל" אמר מצחקק
"סתום" אוף כל כך התגעגעתי אליו, וחכיתי לו, וחשבתי עליו בלי סוף!!
"רועי" שמעתי הסתובבתי ישר לאחור לראות מה שקד הולכת לעשות "חתיכת אידיוט" היא אמרה, הוא הסתכל על הרצפה, מתבייש במה שהיה ועשה.
בלי לחשוב פעמים היא הביאה לו כאפה מה שגרם לראשו לזוז לצד שמאל, ומיד אחר כך היא בעטה בו בבטן והוא נפל על הרצפה לא מתנגד לה, היא המשיכה לבעוט בו
"חתיכת סתום, מזדיין, אני שונאת אותך" היא צעקה ודמעות מתחילות להצטבר לה בעיניים, התקדמתי אליהם מנסה להרגיעה אותה ללא הצלחה
"לא!! מגיע לו למות! כמו כל ההרוגים שהרג!" היא צעקה מתנגדת לי ומכוונת אליו אקדח טעון.
"שקד" אמרתי מסתכלת עליה, איך היא מביטה ברועי מבט קודר, הוא לא יכול לעשות כלום להגנתו "תחשבי על זה טוב, ניקח אותו כבן ערובה ונוציא ממנו מידע"
זה נראה שהיא חושבת על זה אך כל כך רוצה לירות בו, הוא גרם לה לשנוא אותו
"שקד" רועי אמר
"סתום תפה שלך" היא צעקה, הדמעות התחילו לרדת, אחיזתה באקדח מתהדקת
"אני כל כך מצט.." הוא המשיך
" אני נשבעת לך שאם אתה לא סותם אני יורה" היא איימה עליו, אך הוא לא שתק וניסה שוב עד שנשמעה יריה, רועי נפל על הרצפה, מדמם מבטנו.
"מה עשית" צעקה לילי ורצה מיד אל רועי לטפל בו, או לפחות לנסות.. לי הלך לעזור לה
שקד נכנס לחרדה, התחילה ללכת כמה צעדים אחורה ולמלמל לעצמה כמה מילים. התקרבתי אליה וניסיתי להחזיק לה את היד אך היא חסמה אותי.
נשמעו צעדים, צעדים כבדים ואז ראינו עוד כמה מתנגדים שמחזיקים כבן ערובה את לידור, הוא לא יכול להתנגד להם. הוא מרים את מבטו ומסתכל עליי, החזרתי לו מבט והרגשתי כאילו אנחנו משחקים במשחק המבטים, מי נפסל ראשון.
"קדימה צריך לברוח, החיילים מתחילים לבוא" אמר אחד המתנגדים, והם המשיכו ללכת, לילי ולי החזיקו את רועי והתחילו להתקדם כאשר רועי מעולף בין זרועותיהם.
"שקד, תתאפסי על עצמך!!" צעקתי לה
"הרגתי אותו" היא אמרה ודמעות התחילו לרדת מעניה היפות
"ואולי לא" עניתי מחזיקה בידה ומושכת אותה לכיוון היציאה "רק אם תצאי מהמקום הזה תוכלי לדעת את האמת"
YOU ARE READING
כוחה של המצלמה
Actionבישראל מתחילה מלחמת אזרחים נוראית ובה שתי קבוצות: המתנגדים ו"טריו" "טריו" הם קבוצת טרור מטעם המדינה הרוצחים את האנשים שמתנגדים לשלטונם. הילי בת ה19 מנסה לברוח מכל קשר לשני הקבוצות. הוריה נרצחו על ידי "טריו" והדבר היחיד שעוזר לה לשרוד זה המצלמה. במצל...
