Locked in prison

פרק 9

״אדל! דברי איתו, מה יעזור אם תגידי לי את כל מה שמפריע לך?״ ניסיתי לגרום לאדל לדבר עם עומר ״כן, אבל את יודעת להקשיב ולהפנים מבינה?״ היא אמרה ונאנחתי בייאוש
״אדל.. אני אגיד את זה בצורה ברורה, את אומרת לי את מה שמפריע לך בעומר ומצפה שעומר ישנה את ההתנהגות שלו בזמן שהוא לא יודע מה מפריע לך כי את לא אומרת לו״ הסברתי בצורה ברורה מאוד, אני חושבת..
״כן אבל-״ ״-אין אבל! את רוצה שינוי בהתנהגות? דברי. עם. עומר!!״ קטעתי אותה והיא נאנחה
״בסדר, אני אדבר איתו״ היא אמרה בתבוסה וגילגלתי עיניים
״תודה לאל״ מלמלתי
״אולי תדברי איתו גם את..?״ היא אמרה בקול מתחנן וחנפן
״אין סיכוי, הו לא אין סיכוי! אני ממש לא נכנסת בין שניכם״ התנגדתי בתוקף
״עלאק חברה את״ היא אמרה וחייכתי
״סתמי ותתקשרי אליו, הוא יושב בסלון מחכה שתתקשרי״ אמרתי וניתקתי לה, שומעת אחרי כמה רגעים את הפלאפון של עומר מצלצל ואותו ממלמל ״סוף סוף״ ועונה לה
נעמדתי מול הארון מוציאה לי מכנס סקיני וחולצה ומחליפה בגדים, לוקחת תיק קטן עם כל הדברים שאני צריכה ומחליטה לצאת לקניון קצת, לקנות לי כמה דברים שאני צריכה.

פתחתי את הדלת של הדירה ונכנסתי סוגרת אותה אחריי ומחייכת כשאני רואה את עומר, אדל ואלירן יושבים בסלון אבל משום מה אלירן נראה עצבני
״כן בטח, לא הכל טוב תתקשר זה בסדר״ אדל אמרה לפלאפון שלה וניתקה את השיחה
״מה קורה?״ שאלתי את כולם בזמן שלקחתי כוס מים מהמטבח
״הכל טוב, אה בדיוק נתתי את המספר שלך ל-״ הצלצול של הפלאפון שלי קטע את המשך המשפט שלה והרמתי אותו מביטה במספר הלא מזוהה ״למי?״ שאלתי בחשד והבטתי בה והיא חייכה חיוך חף מפשע
״לערן...״ היא אמרה ונאנחתי בתסכול
״שתהיי בריאה״ מלמלתי ״הלו״ עניתי והתקדמתי לחדר שלי אומרת לה עם בלי קול ׳אני אהרוג אותך׳ ונכנסת לחדר
״מה קורה אלכס? זה ערן״ הוא אמר
״הכל טוב, מה איתך?״ שאלתי מטה את ראשי הצידה כך שהפלאפון בין האוזן לכתף ותוך כדי אני מכניסה את הבגדים שקניתי לארון
״בסדר...״ הוא מלמל ושיחררתי את הפלאפון מבין הכתף לאוזן ותפסתי אותו עם היד מצמידה לאוזן ״רציתי לדעת אם-״ את ההמשך לא שמעתי כי נפל לי הפלאפון ״רגע״ אמרתי והרמתי את הפלאפון מצמידה אותו לאוזן ״מה אמרת?״ שאלתי וסגרתי את הדלת של הארון
״שאלתי אם תרצי לצאת איתי?״ הוא שאל ונשכתי את השפה שלי לא יודעת מה לענות
״א..אה״ גימגמתי
״לארוחת ערב״ הוא הוסיף
״ב-בטח אין בעיה״ לבסוף הסכמתי, לא נעים, מקסימום אחרי הפגישה אני אגיד לו שאפשר להישאר ידידים..
״מעולה! אז היום בשבע וחצי?״ הוא שאל ויכולתי לשמוע על הקול שלו שהוא מחייך
״כן בטח״ מלמלתי
״נתראה״ הוא אמר וניתק ונאנחתי נוחתת על המיטה באפס כוחות, לא מצליחה לדמיין אותי יוצאת היום בערב, אני גמורה מעייפות. חזרתי באמצע הלילה מהעבודה ובקושי ישנתי
״אני אהרוג אותך״ אמרתי לאדל ברגע שהיא נכנסה לחדר שלי והיא חייכה חיוך של ׳מגיע לך׳ ״את מבינה שאני לא רוצה אותו?״ שאלתי אותה והיא חייכה ״לא את השטן! אני אשכרה יוצאת איתו סתם, רק בגלל שאת באיזה מסע קנאה לאלירן שלא יעבוד בכלל״ התיישבתי על המיטה
״ומי אמר שזה לא עובד?״ היא שאלה בחייוך תחמן
״אוי אדל, אלירן? יקנא לי? את קצת חייה בסרט״ הנדתי את הראש מצד לצד וקמתי מהמיטה מחליטה להיכנס להתקלח לפני הארוחת ערב שהולכת להיות עוד בערך שעתיים
״את עיוורת אחותי, אומנם הבן אדם קר וקשה כמו איזה סלע אבל אי אפשר לפספס את זה שהוא נדלק עלייך״ היא אמרה וגילגלתי עיניים
״כן בטח, חוץ מכמה נשיקות פה ושם הבן אדם לא שם עליי״ אמרתי
״טוב אני הולכת להתקלח״ הוספתי ויצאתי מהחדר מתקדמת למקלחת אבל אלירן עקף אותי ונכנס
״אלירן!! חכה! מה אתה עושה אני צריכה להתקלח״ התקדמתי מהר וגנחתי בכעס כשהוא טרק את הדלת ״אלירן!!!״ קראתי בכעס ודפקתי על הדלת
״אני כבר בפנים״ הוא אמר. מה אכפת לי! חצוף! אני הייתי בדרך למקלחת ואין סיכוי שאני אוותר לו, לא הפעם.
״צא״ אמרתי אחרי שפתחתי את הדלת ונכנסתי לבפנים
״לא״ הוא אמר בפשטות ותפס בחולצה שלו מושך אותה אל מעל הראש וזורק לרצפה בצד
״אלירן! אל תתחיל איתי, צא ותן לי להתקלח אני צריכה ללכת עוד מעט״ הוא כבר עלה לי על העצבים, אני לא יכולה איתו
״צאי, תני לי להתקלח, אני אסיים ותיכנסי״ הוא אמר והוריד את המכנסיים שלו ו-פאק אלוהים שיעזור לי לעצור את עצמי ואת העיניים שלי מלגלוש למטה.
״אתה יוצא עכשיו״ אמרתי וניסיתי לדחוף אותו אל מחוץ למקלחת אבל הבול עץ הזה לא זז ״נו אלירן״ נאנחתי והרמתי את הראש מביטה בעיניים שלו ונעצרת ״צא״ הקול שלי לא עלה על לחישה ולפתע נהייתי מאוד מודעת לעובדה שהוא חצי עירום ושהידיים שלי מונחות על החזה שלו ״אין לי כוח אלייך״ מלמלתי וניתקתי את הידיים שלי מהחזה שלו, מחזירה אותן לצידי גופי
״יודע מה? תתקלח, שיהיה לך בכיף״ אמרתי לוקחת נשימה ומסתובבת ליציאה מהמקלחת אבל הוא תפס ביד שלי גורם לי להסתובב
והנה זה בא, ההתנצלות והוויתור על המקלחת.
שמרתי את החיוך שלי בפנים והשארתי את פניי חתומות מביטה בו בשאלה
״ותעשי לי טובה, פעם הבאה תדפקי לפני שאת נכנסת״ הוא אמר ו-וואו כמה שרציתי להעיף לו איזה אגרוף טוב לאמצע הפרצוף
״שיכנס לך השמפו לעיניים ושתחליק מהסבון אמן״ איחלתי לו עם חיוך על הפנים ומשכתי באגרסיביות את היד שלי מהאחיזה שלו
״ממש בוגר״ הקול שלו גרם לי לעצבים בגוף וטרקתי אחרי את הדלת חוזרת לחדר עצבנית
״מה ק-״ ״-אני לא יכולה איתו יותר! ממש בוגר הוא אומר לי עלאק, אני לא זאת שרצה לתפוס את המקלחת כמו ילדה בת שלוש! אוחחח! אני לא סובלת אותו״ אדל אפילו לא הספיקה לסיים את השאלה שלה ופרקתי הכל, טוב כמעט הכל, אין מספיק מילים שיכולות לעזור לי להביע את עצמי כרגע.
״את רואה! אמרתי לך, הוא עושה את זה כי הוא מקנא, זה הכל, ידעתי״ היא דבקה בגרסה שלה וגילגלתי עיניים
״את חייבת להפסיק עם הסרטים שאת מכניסה לעצמך לראש״ אמרתי ונאנחתי, מחליטה לארגן לי בינתיים את הבגדים להערב
״זה סבבה כן?״ שאלתי את אדל מראה לה את הג'ינס סקיני צמוד השחור עם הקרע בברך אחת וחולצת קשירה מקדימה בצבע תכלת
״כן זה חמוד״ היא אמרה והנחתי את הבגדים על המיטה
״עכשיו מה, עד שהאדון יחליט לפנות לי את המקלחת אני כבר אצטרך ללכת״ נאנחתי והתיישבתי על המיטה לצד אדל
״אז תעשי רק גוף, בלי שיער וכשתחזרי תחפפי כבר״ היא הציעה ועם כמה שרציתי לחפוף ולהתרענן ידעתי שאני בחיים לא אספיק לפי איך שאלירן מתקלח. אני עוד צריכה להתפלל שהוא לא יסיים את כל המים החמים.
חיוך תחמן עשה את דרכו אל שפתיי ברגע שנזכרתי שאצלנו בדירה, ברגע שמפעילים את הברז של המקלחת ואת הברז במטבח המים במקלחת הופכים לקפואים וקמתי מהמיטה יוצאת מהחדר ישר למטבח ומפעילה את הברז
״פאק!!״ הצעקה של אלירן גרמה לי לצחוק ״אלכס!!״ הצעקה של שמי גרמה לי להבין שהוא יודע שככה המים עובדים והחיוך נמחק משפתיי.
שיט. הוא יודע שזאת אני.
טוב גם ככה זה מגיע לו! אז... שיקפא!
״אלכס!״ הדלת של המקלחת נפתחה ומיהרתי לסגור את הברז ולצאת מהמטבח והבטתי באלירן שכולו רטוב עם מגבת לאזור גופו התחתון והעיניים שלו, העיניים שלו הצליחו לגרום לי לקפוא במקום מהמבט.
״מה?״ צייצתי בשקט
״אלוהים אלירן סתום תפה אני ישן!״ עומר פתח את הדלת של החדר שלו והסתכל על אלירן ושיפשף את העיניים שלו ואז הסתכל עליי
״מה קרה?״ הוא שאל
״כלום״ ״אח שלך מטורף״ אני ואלירן אמרנו באותו זמן ועומר נאנח
״תפסיקו לריב כבר שיגעתם לי את השכל״ הוא כמעט צעק עלינו ואז נכנס לחדר וטרק את הדלת
״זה מה שקורה כשאתה מתנהג כמו שמוק״ אמרתי משלבת את ידי תחת חזי והתקדמתי קדימה ״עכשיו אחרי שסיימת, אני נכנסת להתקלח״ הוספתי ועקפתי אותו נכנסת למקלחת אבל הוא נכנס אחריי
״צא, אני נכנסת להתקלח״ ציוויתי עליו והסתובבתי לעברו, מגלה שהוא קרוב יותר ממה שחשבתי ולרגע, מרוב קרבה היה לי קשה לבלוע רוק
״את עוד תישאי בתוצאות״ הוא אמר ושאלוהים יעזור לי אבל לא הצלחתי להבין מילה כי הסתכלתי על השפתיים שלו זזות, אבל לא הקשבתי לקול שיצא מהן
״א-אה כן תודה״ מילמלתי והוא כיווץ את גבותיו בבלבול
״תודה? על מ- אה״ הוא נעצר כשהבין שלא הקשבתי לו בכלל ו כששפתיו נמתחו לחיוך ניתקתי את המבט שלי מהן והסתכלתי לעיניים שלו, שזו גם הייתה טעות נוראית.
הן נעוצות בי, במבט משועשע וגאוותני, רק שלא עניין אותי, כל כך רציתי שהוא ינשק אותי, ייחלתי לזה.
הוא התקרב אליי עם החיוך המטופש שלו והרגשתי את השפתיים שלו נוגעות לא נוגעות בשלי ו-״אלכס! ערן מתקשר״ הקול של אדל צעק מהחדר וקפצתי אחורה
״א-אני מתקלחת!״ צעקתי חזרה בזמן שעיניי לא זזות משלו ״אני באמת צריכה להיכנס להתקלח״ אמרתי והוא הסתכל עליי לכמה שניות לפני שיצא מהמקלחת סוגר אחריו את הדלת ונשימה שלא ידעתי שהחזקתי יצאה ממני.