פרק 27

5.2K 305 16
                                    

״לא!!״ צרחתי והתכנסתי בתוך עצמי לכדור ״תעצור את זה!״ צעקתי ואטמתי את האוזניים שלי כששמעתי את הצרחה שלה
״תעצור!״ התחננתי וכשהצרחות הפסיקו הורדתי את הידיים מהאוזניים והתיישרתי מביטה באלירן במבט זועם
״פעם אחרונה! אחרונה! שאתה שם לי סרט אימה כזה״ הזהרתי אותו והוא הסתכל עליי משועשע
״אני לא מבין מה כל כך מפחיד?״ הוא אמר וקירב אותי אליו
״אתה לא מבין?! זה סרט חולני אלירן. הילדה אשכרה רצחה את אמא שלה כי היא מאוהבת באבא שלה ואז רצחה את החברה החדשה שלו ואת סבא שלה כדי שהם לא יפריעו לה להיות עם אבא שלה״ הסברתי לו את מה שקרה בסרט וכמה זה חולני ״רק פסיכופתים כותבים סרטי אימה, כאילו באמת, למי יש מוח עד כדי כך חולני בשביל לכתוב תסריט כזה?״ שאלתי בהלם, עדיין לא מעכלת את מה שראיתי עכשיו.
״לקחת קשה את הסרט הא?״ הוא שאל והידק אותי אליו
״פעם אחרונה שאתה בוחר את הסרט״ קבעתי ועליתי להתיישב מעליו
״שמעת?״ שאלתי והרמתי את האצבע לכיוונו באיום ״איי!״ צווחתי כשהוא נשך אותה והסתכלתי עליו בהלם ״אתה מטורף״ קבעתי
״אני מטורף עלייך״ הוא אמר וגילגלתי עיניים בחיוך. חנפן.
״זה לא יעבוד עליי כל ההתחנפות הזאת״ אמרתי לו והוא כרך את הידיים שלו מסביבי והצמיד אותי אליו
״אהה אדוני! אתה קצת חונק אותי״ אמרתי והנחתי את הידיים שלי על הכתפיים שלו, מנסה לדחוף את עצמי אחורה אבל הוא לא נתן לי
״את נשארת כאן״ הוא אמר ותפס במותניים שלי ממקם אותי בדיוק מעליו והרמתי גבה מביטה בו
״אתה חצוף״ קבעתי וקמתי ממנו ״אני צריכה ללכת״ הוספתי ולקחתי את התיק שלי מהספה והתקדמתי לדלת והסתובבתי לפני שהגעתי אלייה ונתקעתי באלירן והוא תפס במותן שלי, עוצר אותי מלמעוד אחורה ״אני אקח אותך״ הוא אמר וזוויות פי נמתחו קצת והנחתי נשיקה על זווית פיו והוא ניתק את היד שלו ממני הסתובב וחזר עם המפתחות של האוטו שלו ויצאנו מהבית שלו כשהוא נועל אחרינו את הדלת והלכנו לכיוון האוטו שלו ואלירן נעצר פתאום ותפס בי עוצר גם אותי
״קרה משהו?״ שאלתי מבולבלת והוא הסתובב אליי
״עוז יצר איתך קשר?״ הוא שאל והנדתי בראשי לשלילה
״לא, למה?״ שאלתי
״סתם״ הוא ענה והמשיך ללכת לאוטו ונאנחתי כשהוא הגיע לאוטו ונכנס אליו ומיהרתי להגיע גם אני ונכנסתי לאוטו
״מה יש לך?״ שאלתי כשהוא התחיל לנסוע והסתכלתי עליו
״כלום״ הוא ענה כשהעיניים שלו נעוצות בכביש וגילגלתי עיניים
״תעצור בצד״ ביקשתי אבל הוא התעלם והמשיך לנסוע ״תעצור בצד!״ דרשתי ושיחררתי את החגורה שלי
״לא״ הוא קבע
״תעצור בצד!״ דרשתי שוב ופתחתי את הדלת של האוטו והוא בלם במהירות וחתך לצד הכביש וכשהוא עצר את האוטו סופית יצאתי ממנו סוגרת את הדלת ומתחילה ללכת
״מה יש לך את משוגעת?!״ הוא יצא מהאוטו, טורק אחריו את הדלת ומתקדם אליי נעמד מולי ועוצר אותי והסתכלתי עליו עצבנית
״אני לא יודעת מה עובר עליך פתאום אבל או שתתאפס על עצמך או שביי לך״ אמרתי בעצבים והתכוונתי להתקדם אבל הוא זז הצידה לאיפה שרציתי ללכת, חוסם אותי שוב.
״אל תלכי ממני״ הוא ציווה עליי ולקחתי נשימה מתקרבת אליו ומניחה את שתי הידיים שלי על הלחיים שלו
״אני אוהבת אותך, אבל אני לא יכולה עם ההתנהגות הזאת, אתה נראה כאילו אתה על קוצים, כאילו כל רגע אתה מחכה שהגרוע מכל יקרה פתאום, תשתף אותי! אני פה איתך ואני לא הולכת״ אמרתי משעינה את המצח שלי על שלו
״עוז התקשר אליי לפני יומיים״ הוא פלט לבסוף והרמתי את הראש מסתכלת עליו, מחכה שיגיד לי מה הוא רצה ממנו ״הוא אמר כל מיני דברים ובסוף הוא הודיע שהוא עוזב אבל הוא לא שוכח״ הוא המשיך
״וגם אנחנו לא שוכחים״ אמרתי ״אבל עכשיו אתה פה״ הוספתי
״אני פה״ הוא לחש ועצמתי עיניים מניחה את הראש שלי על הכתף שלו וקפצתי כשהפלאפון שלי רטט לי בכיס האחורי של הג'ינס
״כן אד-״ ״-אני אבוא בזמן, מבטיחה, אין סיכוי שאני אאחר, אני אצא שעה לפני אם צריך״ היא קטעה אותי ועשתה חיקוי גרוע של הקול שלי ״המשפטים האלה מוכרים לך במקרה?״ אדל שאלה בכעס
״אני בדרך!״ קראתי ״רבע שעה אני אצלך מבטיחה!״ הוספתי
״נראה לי אפילו את לא מאמינה לעצמך כבר״ היא אמרה
״רבע שעה!״ קבעתי וניתקתי
״טוב אדל מחכה לי חייב לזוז״ תפסתי ביד של אלירן וגררתי אותו אחריי לכיוון המכונית ונכנסנו למכונית ונסענו לדירה של אדל ועומר
״תודה״ אמרתי לאלירן כשהוא נעצר מחוץ לדירה שלהם ושיחררתי את החגורה שלי ורכנתי לכיוון שלו מניחה נשיקה על השפתיים שלו ופתחתי את הדלת ״חכי״ אלירן קרא ותפס בזרוע שלי והתיישבתי חזרה
״אמרת לה רבע שעה״ הוא אמר והרמתי גבה בשאלה, לא מבינה לאן הוא חותר ״נשארו שש דקות עד לסוף הרבע שעה״ הוא חייך וסגרתי את הדלת של האוטו ובזה הרגע הודתי לאלוהים שהמכונית של אלירן רק עם חלונות שחורים
״בגלל זה נסעת ככה מהר?״ שאלתי בחיוך ומשכתי את המכנסיים שלי למטה, מורידה אותם ואלירן לקח את הכיסא שלו אחורה כדי שיהיה יותר מקום ועליתי מעליו מתיישבת עליו
״אתה פשוט בלת-״ ״-סתמי, יש חמש דקות״ הוא קטע אותי והרמתי את עצמי והוא משך את המכנסיים שלו קצת למטה והטחתי את השפתיים שלי בשלו וחייכתי כשהיד שלו תפסה בתחתונים שלי והוזיזה אותם לצד, נותן לאיבר שלו גישה ישירה לשלי והוא תפס במותניים שלי מנמיך אותי באיטיות מעליו וגנחתי אל תוך השפתיים שלו כשהוא חדר לתוכי ״פאק״ גנחתי והתחלתי לזוז מעליו
״את אלוהית״ הוא מלמל אל תוך השפתיים שלי והידיים שלו נכנסו מתחת לחולצה שלי והוא משך אותה מעל הראש שלי
״אחח!״ נאנחתי בכאב כשהראש שלי נדפק בגג של האוטו ואלירן צחק
״סתום״ נהמתי עליו והוא שתק תופס במותניים שלי שוב ומוזיז אותי כנגדו מהר יותר ויותר
״שלוש דקות״ הוא מלמל כששפתיו מחלקות נשיקות לאורך קו הלסת שלי וכבר יכולתי להרגיש את ההרגשה המדהימה הזאת נבנית בתוכי
״אלירן!״ גנחתי את השם שלו כשהוא נשך את הצוואר שלי ואז מצץ וליקק
״יש לך דקה״ הוא חייך והצמדתי את השפתיים שלי לשלו
״דיי להיות שעון מעורר אנושי״ נהמתי והעמקתי את הנשיקה והידיים שלו תפסו בישבן שלי סוחטות אותו וגניחה קולנית ברחה מבין שפתיי כשהגעתי לשיא שלי
״פאק!!״ הוא קרא והרגשתי את החמימות שלו בתוכי וחייכתי
״שלושים שניות״ הוא אמר לי ופערתי עיניים. אסור לי לאחר. אדל מספיק מפחידה אותי בכללי, לא רוצה לדעת מה יקרה אם אני אאחר לה גם עכשיו.
מיהרתי להוציא אותו ממני והתיישבתי בכיסא שלי אחרי שקיבלתי מספר לא קטן של מכות מההגה, מהאמברקס, מהמוט הילוכים, מהגג, מהכיסא שלי וממה לא.
השחלתי את רגליי לתוך המכנסיים במהירות ממהרת לסגור אותם
״אלירן! החולצה״ קראתי בלחץ ומיהרתי להושיט את היד שלי לכיסאות האחוריים ולקחתי אותה משם ולבשתי אותה מהר
״אני אוהבת אותך״ אמרתי במהירות והטחתי נשיקה על שפתיו והתנתקתי ממנו ויצאתי מהאוטו מהר
״לפחות עמדת בזמן הזה״ אדל אמרה ברגע שהיא פתחה לי את הדלת
״מה? רצת לפה?״ היא שאל מכווצת את גבותייה כשראתה אותי מכניסה את המשאף לפה שלי כדי לעצור את הנשימות המהירות שלי.
אוי.. אם היא רק הייתה יודעת...
״א-אהה משהו בסגנון״ אמרתי לבסוף ״טוב איזה סרט רואים״ שיניתי נושא והלכתי לסלון מתיישבת על הספה ומורידה נעליים מניחה את הרגליים שלי על השולחן
״תורידי. את. הרגליים. שלך. עכשיו!״ אדל קראה באיפוק ומיהרתי להוריד אותם מהשולחן
״מצטערת, אל תהרגי אותי בבקשה״ אמרתי במהירות והתיישבתי בישיבה מזרחית על הספה
״טוב אני אכין פופקורן, תבחרי סרט״ היא אמרה לי ״ושיהיה נורמלי!״ היא קראה מהמטבח וגילגלתי עיניים מתחילה לדפדף עם השלט ברשימת הסרטים בטלוויזיה

Locked in prison Where stories live. Discover now